תריא ליל יום הכיפורים דינו כיומו ובו י' סעיפים:

א

א ליל יום הכיפורים הרי הוא כיומו לכל דברא שכל דברים האסורים ביום אסורים בלילה ואפילו בתוספת שמוסיפין מחול על הקודש בין מלפניוב בין מלאחריוג אסורים כל הדברים האסורים בעיקר היום:

ב

ב ומה הן הדברים האסורים מלאכה אכילה ושתיה רחיצה וסיכה נעילת הסנדל תשמיש המטהד אבל אין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיהה שנאמרו וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכהז והאבדתי וגו' ונאמרח כי כל הנפש אשר לא תעונהט ונכרתה וגו' וסתם עינוי הוא מניעת אכילה ושתיהי כמ"שיא ויענך וירעיבך ויאכילך וגו' ושתיה בכלל אכילהיב.

אבל רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה אע"פ שגם הם נקראים עינוי לפעמים כמו שלמדו חכמיםיג ממדרש הפסוקים מכל מקום סתם עינוי לא נאמר ברוב הפעמים אלא על מניעת אכילה ושתיה בלבד ומכל מקום כיון שגם הם נקראים עינוי לפעמים לפיכך גם הם אסורים ביום הכיפורים מן התורהיד שנאמרטו שבת שבתון וקבלו חכמיםטז בפירוש הפסוק שבות מכל דבר שנקרא עינוי לפעמים:

ג

ג ואיסור דברים אלויז מסר הכתוב לחכמים והם הקילו בהם כמה קולות כמו שהיה נראה בעיניהם להקליח וכמו שיתבאר לפנינויט בעז"ה:

ד

ד מלאכה כיצדכ כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור הוא ג"כ ביום הכיפורים אלא ששבת זדונו סקילה ויום הכיפורים זדונו כרתכא וכל איסורי הוצאות שבת נוהגין ג"כ ביום הכיפוריםכב וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכיפוריםכג:

ה

ה אלא שבזה הקילו בו שהתירו לקנב ירקכד דהיינו לנתק העלים מן הקלחים כדי להשוותם שיהיו מוכנים לחתכםכה וכן להדיח אותוכו שיהיה מוכן לבשלו בערב מיד וכן לפצוע אגוזיםכז כדי שיהיו מוכנים לאכילת ערבכח ולא יצטרך לטרוח בהן בערב וכל דברים אלו אף על פי שאסורים בשבת שהרי הוא טורח ומכין משבת לחולכט כיון שאין צריכים היום עד לערב מכל מקום ביום הכיפורים התירו משום פקוח נפשל שלא יצטרך לטרוח בדברים אלו בערב קודם אכילתו ויהיה לו עגמת נפשלא בענות נפשו בעשיית דברים אלו כשהוא מעונה:

ו

ו ולא התירו דברים אלו אלא כשחל יום הכיפורים בחול אבל כשחל בשבת לא התירו דברים אלולב גזרה שמא יעשה כן בשאר שבתות השנהלג שיכין ביום מה שצריך לאכילת ערב שלא יבחין שהתירו לו ביום הכיפורים משום עגמת נפש:

ז

ז אפילו ביום הכיפורים שחל בחול לא התירו אלא מן המנחה ולמעלהלד משום שאז אין לחוש שמא על ידי התעסקותו בתיקון המאכל ישכח שהוא יום הכיפורים ויאכל ממנו כיון שהוא אחר המנחה שהוא קרוב לעת היתר אכילה דהיינו צאת הכוכבים ודומה לו כמי שיש לו פת בסלו אבל קודם המנחה אסור לו להתעסק בתקוני המאכל של ערב שמא ישכח ויאכל ממנולה:

ח

ח עכשיו נהגו כל ישראל לאסור קניבת ירק והפצעת אגוזיםלו והוא הדין שאר תיקוני מאכלים של ערב אפילו אחר המנחה לפי שבדורות אחרונים התחילו לקלקל למהר ולעשות דברים אלו קודם המנחה לפיכך החמירו עליהם ואסרו אפילו לאחר המנחהלז:

ט

ט במה דברים אמורים בהתעסקות בתיקוני המאכללח אבל ליגע באוכלין מותר כל היוםלט ואינו דומה לחמץ שאסור ליגע בו בפסחמ לפי שבפסח הוא אוכל שאר דברים חוששין שמא ישכח איסור חמץ בפסח ויאכל גם את זה שנוגע כיון שבימים אלו איננו פרוש ומובדל כלל מאכילה משא"כ ביום הכיפורים שהוא פרוש ומובדל מאכילה לגמרי אין חוששין שמא ישכח ויאכלמא אלא אם כן הוא מתעסק בתיקון המאכל לתקנו ולהכשירו לאכילה אבל בנגיעה בעלמא אין חוששין לכך.

ולפיכך מותר ליתן לקטנים לאכולמב אע"פ שהקטנים יכולים ליטול בעצמן מבלי שיגעו הגדולים במאכלמג ואם אין הקטן יכול לאכול אלא אם כן יתעסק הגדול בתיקון המאכל להכשירו ולתקנו לאכילת הקטן מותר לו לתקנו כיון שאי אפשר לקטן לאוכלו מבלעדי תיקון זה:

י

י ונהגו שהתינוקות משחקין באגוזיםמד על השולחןמה עיין סי' של"חמו ואין למחות בידם אפילו קודם מנחהמז:


א) רמב"ם הל' שביתת עשור פ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"א.

ב) כדלעיל סי' תרח ס"א וש"נ. וראה שם סוף ס"ז.

ג) כדלעיל שם (הוקשו זה לזה).ראה לשון הרמב"ם שם: שוהה בעינויו. וראה גם לקמן סי' תרכד סט"ו.

ד) משנה עג, ב. טור ושו"ע ס"א.

ה) ברייתא עד, א. טור ושו"ע שם.

ו) ויקרא כג, ל. לבוש ס"א.

ז) אוצ"ל: וגו'.

ח) שם כג, כט.

ט) אוצ"ל: וגו'.

י) ברייתא עד, ב. לבוש שם (מעונה ממש).

יא) דברים ח, ג. תנא דבי רבי ישמעאל שם עד, ב ורש"י ד"ה ונאמר. לבוש שם.

יב) גמרא עו, א.

יג) ראה גמרא עו, ב. עז, א-ב. לבוש שם.

יד) ר"ן (א, א) ד"ה יום הכיפורים, בדעת הרמב"ם פ"א ה"ה. לבוש שם. ב"ח ד"ה ואע"ג. מ"א ריש הסי'. וראה גם לקמן סי' תריג ס"א (רחיצה). סי' תריד ס"ט (נעילת הסנדל).

טו) ויקרא טז, יא.

טז) גמרא עד, א. רמב"ם שם. ר"ן שם. לבוש שם.

יז) של רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה.

יח) ר"ן שם. לבוש סוף ס"א.

יט) סי' תריג ס"א (רחיצה). סי' תריד ס"א (סיכה). שם ס"ו-ז (נעילת הסנדל).

כ) לבוש ס"ב.

כא) משנה מגילה ז, ב. טור ושו"ע ס"ב.

כב) טור. לבוש שם. וראה כריתות יד, א. רמב"ם הל' עירובין פ"ח ה"ד.

כג) רמב"ם פ"א ה"ב. טור ושו"ע שם.

כד) גמרא שבת קיד, ב. טור ושו"ע ס"ב.

כה) רש"י שם ד"ה וליתקע. הובא ב"י ד"ה ומ"ש אלא.

כו) מ"מ הל' שביתת עשור פ"א ה"ג, בשם הרמב"ן שם ד"ה אי, ורשב"א שם ד"ה יוה"כ. ב"י שם.

כז) גמרא שם קטו, רע"א. טור ושו"ע שם.

כח) טור. לבוש ס"ב.

כט) רש"י שם קיד, ב ד"ה אסור. לבוש שם.

ל) אוצ"ל: עגמת נפש. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"ד (מפני הסכנה).

לא) שבת קטו, רע"א. לפירוש בעל המאור (מב, א). ר"ן שם (מב, ב) ד"ה גרסי'. מ"מ שם. מ"א סק"ב.

לב) גמרא שם קיד, ב כרב הונא. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

לג) רבנו מנוח על הרמב"ם שם.

לד) גמרא שם קטו, א. טור ושו"ע שם.

לה) בעל המאור שם (מב, א). ר"ן שם בשם יש מי שאומר. מ"מ שם. מ"א שם.

לו) ר"ח שם עה"ג. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

לז) גמרא שם קטו, רע"א. מלחמות לרמב"ן שם (מב, א). ר"ן שם. ט"ז סק"ב.

לח) מ"א סי' תריב סוף הסימן.

לט) תרומת הדשן סי' קמז. רמ"א שם ס"י.

מ) כדלעיל סי' תמו ס"ז. וראה לעיל סי' תעא סי"ג.

מא) תרומת הדשן שם, בשם מהר"ח אור זרוע סי' מט (בשאר התעניות). הובא ב"י ריש סי' תרטז, ובדרכי משה סי' תריב אות ב. מ"א שם סק"ו.

מב) תרומת הדשן שם. רמ"א שם.

מג) מ"א שם.

מד) מהרי"ל שם הל' יום כפור (ע' שלז). רמ"א ס"ב.

מה) מ"א ס"ק ג.

מו) סעיף ו (משא"כ על גבי קרקע, שמא ישווה גומות, ומ"מ אין למחות בהם).

מז) דרכי משה ס"ק ב. רמ"א שם.