תריד דיני סיכה ונעילת הסנדל ביום הכיפורים ובו י"א סעיפים:

א

א סיכה כיצדא אסור לסוך מקצת גופו ככל גופוב ואם היה חולהג אפילו אין בו סכנהד או שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חוששה שלא אסרו אלא סיכה של תענוגו אבל בלא שום חולי אפילו אינו מתכוין לתענוגז אלא להעביר את הזוהמא אסורח ואינו דומה לרחיצה שכל שאינו מתכוין לתענוג מותרט לפי שהסיכה מתענגין בה יותר מתענוג רחיצהי לפיכך החמירו בה יותר (ואסרו אף בשאינו מתכוין לתענוג) אלא אם כן שהסיכה אינה של תענוג כלל כגון שסך לרפואהיא:

ב

ב נעילת הסנדל כיצדיב אסור לנעול מנעל של עור וסנדל של עוריג אפילו ברגלו אחתיד ואין חילוק בין ביתו לרשות הרבים בכל מקום אסורטו.

ואפילו סנדל של עץ ומחופה עור אסורטז ואפילו מי שהוא קיטע אסור לו ללבוש קב שלויז (פירושיח מי שנקטעו רגליו עושה לו דפוס כמין רגל וחוקק בו בית קיבול ומניח ראש שוקו בתוכו) אם הוא מחופה עוריט ומי שאפשר לו טוב להחמיר בסנדל של עץ אפילו אינו מחופה עורכ:

ג

ג אבל מותר לנעול סנדל או מנעל של גמי ושל קש ושל בגד או של שאר מיניםכא שהרי גושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחףכב ועוד שלא אסרו אלא מנעל וכל שאינו של עור אינו נקרא מנעלכג אלא מלבושכד:

ד

ד וכן מותר לכרוך בגדכה קשהכו סביב רגליו ומותר לצאת בו אפילו לרשות הרביםכז אע"פ שבכל שבתות השנה אסור לצאת בו לרשות הרבים כיון שאינו דרך מלבושכח מכל מקום ביום הכיפורים כיון שאסור בנעילת הסנדל ואי אפשר לו לנעול מנעל של עורכט נקרא זה דרך מלבוש לאותו היוםל.

ויש אוסריןלא לצאת בו לרשות הרבים אלא אם כן הולך לדבר מצוה או לשאר דבר הכרחי לו ביום ההוא והוא מפונק ואין די לו בלבישת אנפלאות מפני שהן עשויין מבגד רך אז התירו לו לצאת לרשות הרבים בבגד קשה וכרוך סביב רגליו וטוב להחמיר כסברא זו.

אבל לצאת לרשות הרבים באנפלאות של בגד מותר בכל ענין לדברי הכללב כיון שלובשן דרך לבישהלג והוא הדין שמותר לצאת בכל מין מנעל שאינו של עורלד אפילו לרשות הרביםלה.

מותר לעמוד ביום הכיפורים על גבי כרים וכסתותלו אפילו הן של עורלז שאין זה הנאת דרך נעילה ולא אסרו אלא כשהוא מנעיל ברגליולח מכל מקום המחמיר בכרים וכסתות של עור תבא עליו ברכהלט.

במה דברים אמורים שלא בשעת תפלת שמונה עשרה אבל בשעה שמתפלל תפלת שמונה עשרה אסור לעמוד על גבי כרים וכסתות אפילו אינן של עורמ משום שנראה כמתגאה אם יעמוד על כרים בשעת תפלהמא אבל מותר לעמוד על שאר דברים חוץ מן כרים וכסתות אפילו בשעה שמתפלל תפלת שמונה עשרה אם אינו גבוה שלשה טפחים מן הארץ כמו שנתבאר בסימן צ'מב:

ה

ה חיהמג כל שלשים יום אחר לידתהמד מותרת לנעול אפילו ביום הכיפורים מפני שהצינהמה קשה להמו וכן חולה אפילו אין בו סכנהמז אלא שהצינה קשה לומח וכן מי שיש לו מכה ברגליומט מותרים לנעול:

ו

ו וכן אם ירדו גשמים ורוצה לילך מבית הכנסת לביתו או להיפך והוא אדם מפונקנ ומצטערנא בלכלוך רגליו במי גשמיםנב מותר לו לנעול וכשיגיע לביתו או לבית הכנסת יחלצםנג אבל מי שאינו מפונק אסורנד.

אבל אם יש שם רפש וטיט מותר לכל אדם לנעול לפי שהכל חשובין מפונקין לענין זהנה (ויש אומריםנו דאף בטיט ורפש אין היתר אלא למי שידוע שהוא מפונק אבל אין כל אדם יכול לומר מפונק אני אבל המנהג כסברא הראשונה).

אבל לא כמו שנוהגין רבים מהמון עם שהולכים ברחוב במנעלים אף שאין שם רפש וטיט וכשבאין לבית הכנסת הם הולכים ג"כ במנעלים רק בהגיעו למקומו חולץ ואלו בחשיכה יתהלכו ופושעים נקראו אם אינן שומעים לקול מוריהםנז:

ז

ז ההולך במקום שמצויים עקרבים או שאר דברים הנושכין מותר לו לנעול אפילו מנעל של עורנח ואפילו אינו הולך לדבר מצוהנט אלא לטיילס מותר לנעול כדי שלא ישכנו עקרב וכיוצא בו:

ח

ח כשהולך מביתו לבית הכנסת במנעלים לא ילך בהן בבית הכנסת וכן לא יניחם בבית הכנסת בגלויסא לפי שלכלוך שעל גבי המנעלים הוא זלזול לבית הכנסת ביום קדוש כזה שחייבים לכבדו בכסות נקיהסב ובכל דבר טהרהסג אלא יניחם במקום מוצנע בבית הכנסת שלא יראו או ישלחם לביתוסד אם אפשר לוסה:

ט

ט המהלך בדרך אע"פ שבתשעה באב מותר בנעילת הסנדלסו ביום הכיפורים אסורסז לפי שעיקר איסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים הוא מן התורה כמ"ש בסי' תרי"אסח ע"ש לפיכך החמירו בו יותר מבתשעה באב:

י

י וכן מטעם זה ההולך בין הנכרים וחושש שלא ילעיגו עליו אע"פ שבתשעה באב מותר לנעולסט ביום הכיפורים אסורע:

יא

יא כל מקום שמותר לנעול טוב שיחליף מנעל של שמאל בימין ושל ימין לשמאלעא:


א) לבוש ס"א.

ב) גמרא [ברייתא] עז, ב. טור ושו"ע ס"א.

ג) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

ד) רמב"ם פ"ג ה"ט. רא"ש פ"ח סי' ג. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תריג סי"ז (לענין רחיצה). לקמן ס"ה (לענין סנדל).

ה) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

ו) ירושלמי פ"ח ה"א, לגירסת הסמ"ג ל"ת סט (כד, סוע"ב) והגהות מיימוניות שם אות מ. הובא ב"י ד"ה ומ"ש אבל.

ז) רמב"ם שם. טור ולבוש ס"א.

ח) טור ושו"ע ס"א.

ט) כדלעיל סי' תריג ס"א.

י) מ"א סק"א. לבוש ס"א. וראה גם ט"ז סי' תריג ס"ק א.

יא) ראה מ"מ וציונים. יגדיל תורה (נ.י) נה ע' שנז.

יב) לבוש ס"ב.

יג) רבא ביבמות קב, ב. רי"ף (ב, ב), לפירוש הר"ן שם ד"ה הלכך. רא"ש פ"ח סי' ז. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' שא קו"א ריש סק"ה.

יד) רמב"ם פ"ג ה"ז. ב"י ד"ה ומ"ש וכן מותר. לבוש ס"ב.

טו) גמרא יבמות קב, ב.

טז) תורת האדם להרמב"ן ענין האבלות ד"ה בנעילת הסנדל, בשם הגאונים (לענין אבל). טור ושו"ע יו"ד סי' שפב ס"א. כל בו סי' סט (לד, ד), בשם בעל ההשלמה (עח, ב), בשם ר' אשר (לענין יוה"כ). שו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' שא סי"ב (במוסגר).

יז) ברייתא עח, ב. טור ושו"ע שם.

יח) תוס' שם ד"ה הקיטע (הב') בשם רש"י. וראה גם לעיל סי' שא סי"ב.

יט) ראה יבמות קג, א. שו"ע שם.

כ) אליה זוטא סק"א, לחוש לדעת רבנו ירוחם נ"ז ח"ב (נא, ג), וריא"ז (שלטי הגבורים ב, א אות ג), שאוסרים בשל עץ. ראה לעיל בקו"א שם (דלא קיי"ל הכי).

כא) גמרא עח, ב. רמב"ם פ"ג ה"ז. טור ושו"ע ס"ב.

כב) רמב"ם שם. לבוש שם (קושי הארץ. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1360-1).

כג) הרמב"ן במלחמות (ב, א-ב). ר"ן (ב, ב) סוף דבור הא' בדעת הרי"ף. וראה גם לעיל סי' שא סי"ב ובקו"א סק"ה.

כד) ראה לבוש שם. וראה ט"ז סק"ב.

כה) גמרא עח, ב. רמב"ם פ"ג ה"ז. ט"ז שם.

כו) ט"ז שם.

כז) רא"ש פ"ח סוס"י ז. ר"ן (ב, ב) ד"ה ומיהו וד"ה ואיכא. שו"ע ס"ב. ט"ז שם.

כח) ר"ן שם (בכל הני דלעיל ס"ג). לבוש ס"ב. ט"ז שם (כשכורך בגד קשה שאינו דרך מלבוש). וראה לעיל סי' שא סוף סי"ב ובקו"א רסק"ה לענין מנעלים של עץ.

כט) ר"ן שם. ב"י ד"ה וכתב הר"ן. לבוש שם.

ל) ט"ז שם. וראה גם לבוש שם.

לא) בה"ג הל' יוה"כ (לא, ב). הובא בטור. לפירוש הט"ז שם.

לב) ט"ז שם (שבזה מודה בה"ג). מ"א סק"ב (שנוהגין להקל כדעת הר"ן דלעיל).

לג) ט"ז שם.

לד) גמרא עח, ב.

לה) ר"ן שם. ט"ז סק"א.

לו) מרדכי רמז תשכו. ב"ח סוף הסי' בשם מהרי"ש.

לז) מהרי"ל הל' ליל יו"כ (ע' שכד). תרומת הדשן סי' קמט. רמ"א ס"ב. לבוש סוף ס"ד.

לח) לבוש שם. וראה גם תרומת הדשן שם.

לט) תרומת הדשן שם. רמ"א שם.

מ) ב"ח בשם מהרי"ש שם. מ"א סק"ג. לבוש סי' תריט סוף ס"א.

מא) לבוש שם. מ"א שם.

מב) סעיף ב.

מג) משנה עג, ב וכרבי אליעזר. רמב"ם פ"ג ה"ח. טור ושו"ע ס"ג. חיה – יולדת (רש"י שם).

מד) רמב"ם שם. ר"ן (א, א) ד"ה ולענין (שנלמד משבת קכט, א). טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' של ס"ה.

מה) גמרא עח, ב. רמב"ם שם. טור.

מו) רש"י במשנה שם ד"ה תנעול. לבוש ס"ג.

מז) רמב"ם שם. שו"ע שם. וכדלעיל ס"א לענין סיכה, וש"נ.

מח) לבוש ס"ג.

מט) רבנו ירוחם נ"ז ח"ב (נא, ג). שו"ע שם.

נ) מהרי"ל הל' ליל יו"כ (ע' שכד). רמ"א ס"ד.

נא) לבוש ס"ג.

נב) ב"ח סוף הסי'. ט"ז סוף סק"ב.

נג) מהרי"ל שם. רמ"א שם.

נד) נמוקי יוסף יבמות (לג, א) ד"ה גרסי', בשם הרשב"א. מטה משה סי' תתנח. ב"ח שם.

נה) ט"ז סק"ג. של"ה מסכת יומא עמוד התשובה (רכח, ב) ד"ה אמר מהרי"ל.

נו) מ"א סק"ה.

נז) ט"ז סוף סק"ב.

נח) שמואל בגמרא עח, סוע"ב ורש"י ד"ה אם. רמב"ם פ"ג ה"ח. טור ושו"ע ס"ד. לבוש ס"ג.

נט) טור. ב"י ד"ה כתב בה"ג. לבוש שם.

ס) לבוש שם.

סא) מהרי"ל הל' ליל יוה"כ (ע' שכג). של"ה מסכת יומא עמוד התשובה (רכח, ב) ד"ה אמר מהרי"ל. מ"א סק"ז.

סב) כדלעיל סי' תרי סוף ס"ח.

סג) מהרי"ל שם. של"ה שם.

סד) מהרי"ל שם. של"ה שם. מ"א שם.

סה) ראה של"ה שם.

סו) ראה שו"ע סי' תקנד סי"ז.

סז) מ"א סק"ז.

סח) סעיף ב.

סט) ראה סי' תקנד שם ברמ"א.

ע) מ"א שם.

עא) של"ה שם. מ"א סק"ו.