תרטז הקטנים מתי יתחילו להתענות ובו י"א סעיפים:

א

א כל הדברים האסורים ביום הכיפורים משום מצות עינויא בלבדב לא גזרו על הקטנים לפיכך מותר לגדול להאכיל את הקטןג ולהשקותו ולסוכו ולרחצוד בצונן אבל לא ירחיצנו בחמיןה כל גופוו אפילו הוחמו מבע"י שהרחיצה בחמין אינה אסורה משום מצות עינוי בלבד שהרי בכל שבתות השנה אסור לרחוץ בחמין אלא יש בה גם משום גזירת מרחץ (פירוש שהבלנים הם חשודים להחם מים בשבת ולכך אסרו לכנוס למרחץ בשבת) כמו שנתבאר בסימן שכ"וז ולפיכך אסור לעשותה לקטן בידיםח כמו שאסור להאכילו בידים כל האיסורין של דבריהם כמ"ש בסי' שמ"גט:

ב

ב וכן אסור לגדול לנעול את הסנדל לקטןי לפי שאין זה עינוי להקטן שאינו חושש כל כך אם לא ינעוליא אבל אם הקטן נועל מעצמו אם צריך למחות בידו נתבאר בסימן שמ"גיב ע"ש:

ג

ג ועכשיו שאין נוהגין לרחוץ ולסוך את הקטן בכל יום ואין מניעת הרחיצה והסיכה ביום הכיפורים נחשבת לו לעינוי כלל אין לרחצו ולסוכו ביום הכיפורים וכן הוא המנהגיג:

ד

ד וכל זה בקטן שלא הגיע לחינוך מצות עינוייד אבל אם הגיע לחינוך אסור להאכילוטו ולהשקותו ולסוכו ולרחצוטז בידים ועל דרך שנתבאריז ואם הוא מעצמו עושה אחד מדברים אלו אין צריך למחות בידו חוץ מאביו שצריך למחות בידו ולחנך את בנו במצותיח אבל אמו אינה מצווה על כךיט אבל מכל מקום אסור לה ליתן לפניו לאכול דהרי זה כאלו מאכילתו בידיםכ:

ה

ה וכיצד הוא חינוכוכא קטן הבריאכב בן תשע שניםכג שלימותכד (פירושכה שנשלמו לו תשע שנים לפני יום הכיפורים) או בן עשר שניםכו שלימות אפילו הוא כחוש ותשש כחכז מחנכין אותו לשעות מדברי סופרים כיצד אם היה רגיל לאכול בשתי שעות על היום מאכילין אותו בשלש היה רגיל לאכול בשלש מאכילין אותו בארבעכח לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעותכט וכן הדין בקטנה הבריאה אם היא בת ט' שנים שלימות או בת עשר שנים שלימות אפילו אינה בריאהל:

ו

ו בן י"א שניםלא שלימותלב בין זכר ובין נקבהלג מתענין ומשלימין מדברי סופרים כדי לחנכן במצות.

ויש אומריםלד שאפילו בנות י"א שנים שלימות ובן זכר בן י"ב שנים שלימות אינן צריכין להשלים כלל אפילו מדברי סופרים אלא מחנכין אותן לשעות ועל דרך שנתבארלה דכיון שהחינוך אינו אלא מדברי סופריםלו לא רצו חכמים להחמיר עליהם כל כך שיתענ[ו] עד הלילה ודי להם בחינוך שעות לפי כחם.

ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונה מכל מקום בנער שהוא כחוש ותשש כח ואינו חזק לסבול התענית יש לסמוך על סברא האחרונהלז ומותר להאכילולח אף שאין שום חשש סכנה אם ישליםלט:

ז

ז וכדרך שמחנכין אותן באיסור אכילה ושתיה הן לשעות והן להשלים וכמו שנתבאר כך צריך לחנכ[ן] באיסור רחיצה וסיכהמ אפילו מדין התלמודמא ולא מחמת המנהג בלבדמב:

ח

ח בן י"ג שנים שלימות ונקיבה בת י"ב שלימות אם הביאו שתי שערות הרי הם כגדולים לכל המצותמג וחייבים להשלים התענית מן התורהמד אבל אם עדיין לא הביאו שתי שערות עדיין הן קטנים ואין חייבין להשלים מן התורה אבל חייבים להשלים מדברי סופריםמה לפי סברא הראשונה שביארנומו שהיא עיקר.

ואפילו בנער שהוא כחוש ותש כח אין להקל לסמוך על סברא האחרונה שביארנו דכיון שעברו לו י"ג שנים אנו חוששין שמא הביא כבר שתי שערות ונשרומז לפי שדרך הוא להביא שתי שערות מיד אחר י"ג שניםמח וא"כ הרי יש כאן ספק שמא הוא חייב להשלים מן התורהמט.

ואפילו נשלמו לו הי"ג שנים ביום הכיפורים עצמו שנולד ביום הכיפורים אעפ"כ חייב להשלים אפילו הוא כחוש ותש כחנ לפי שבתחלת כניסת ליל יום הכיפורים כבר נשלמו לו י"ג שניםנא ויש לחוש שמא הביא שתי שערות ביום הכיפורים ונשרו ביום הכיפוריםנב וכל ספק של תורה הולכין בו להחמיר:

ט

ט במה דברים אמורים ביום הכיפורים שהוא מן התורה אבל בשאר תעניות שאינן אלא מדברי סופרים אין צריכין להתענות אלא אם כן ידוע שהביאו שתי שערותנג:

י

י קטן שהוא פחות מבן תשע שנים שלימות אין מענין אותו ביום הכיפוריםנד ואפילו אם הקטן רוצה להחמיר על עצמו מוחין בידונה כדי שלא יבא לידי סכנהנו:

יא

יא מה שאין מדקדקים עכשיו שיתענה קטן כשהוא בן י"א שנים שלימות לפי שהכל לומדים עכשיונז והתורה מתשת כחםנח ולכך אינן חשובין כבריאין לענין זה וכבר נתבארנט שכל שאינו בריא אינו צריך להשלים לפי שיש לסמוך על סברא האחרונה שבארנו ועוד דבזמן הזה שירדה חולשה לעולםס מן הסתם כל קטן אינו נחשב כבריא לענין זהסא אלא אם כן ידוע שהוא בריא וחזק לסבול:


א) ברייתא עח, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) מ"א סק"א.

ג) משמעות הגמרא שם. רש"י שם ד"ה הא. ר"ן (ב, ב) ד"ה התינוקת. טור ורמ"א ס"א. וראה לעיל סי' רסט ס"ג, וסי' תעא ס"י (משום שהמאכל מותר מחמת עצמו אלא שהוא זמן האסור באכילה), וש"נ. לקמן ס"ד וסוף ס"ו.

ד) משמעות הגמרא שם. רש"י שם. ר"ן שם. מ"א שם.

ה) מ"א שם.

ו) כדלעיל סי' שכו ס"א (או רובו).

ז) סעיף א.

ח) ראה לעיל סי' שלא סי"א. סי' תקיא ס"א.

ט) סעיף ה.

י) ברייתא וגמרא עח, ב. טור ושו"ע ס"א.

יא) גמרא שם. טור ולבוש ס"א.

יב) ס"א (כשלא הגיע לחנוך).

יג) לבוש סוף ס"ב. מ"א סוף סק"א. וראה גם לעיל סי' תקיא ס"א.

יד) שיתבאר לקמן ס"ה ואילך.

טו) מ"א סק"ב.

טז) כדלקמן ס"ז שגם בזה צריך לחנכו, וש"נ.

יז) ס"א-ב (בדברים האסורים אף בלא הגיע לחנוך, וכ"ה כאן באכילה כשהגיע לחנוך). וראה עד"ז לעיל סי' תעא סוף ס"י.

יח) תוס' ישנים פב, א ד"ה בן בשם ר"י. הגהות מיימוניות פ"ב אות כ. מ"א שם. וכדלעיל סי' שמג ס"ב-ג.

יט) תוס' ישנים שם. וכדלעיל שם ס"ד.

כ) מ"א שם (ושם גם הטעם דלא דמי להא דלקמן סי' תר"מ ס"ד). וראה גם לעיל סי' שמג ס"י (במוסגר).

כא) משנה פב, רע"א.

כב) רב חסדא שם. ר"ן (ג, ב) ד"ה ופסק. רמ"א ס"ב.

כג) גמרא שם כרב נחמן, לגירסת ופירוש הרי"ף (ג, ב. ראה ר"ן שם ד"ה ופסק), ורמב"ם פ"ב ה"י (ראה מ"מ שם). שו"ע ס"ב.

כד) ר"ן שם. מ"מ שם. שו"ע שם. וראה לקמן הל' תלמוד תורה קו"א ס"ק א (קרוב לסוף) מתי שנים האמורות בתלמוד הן שלימות.

כה) ר"ן (ג, א) ד"ה אמר.

כו) רב נחמן שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כז) רש"י שם ד"ה בחולה.

כח) ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם (ראה ט"ז ס"ק ב).

כט) רמב"ם שם. שו"ע שם.

ל) רב נחמן שם, לגירסת הרי"ף שם. ראה ר"ן שם (ג, ב) ד"ה ופסק. רמ"א שם.

לא) רב נחמן בגמרא שם. רי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

לב) מ"מ שם.

לג) רב נחמן שם, לגירסת ופירוש הרי"ף והרמב"ם שם. שו"ע שם.

לד) רבי יוחנן בגמרא שם. הלכות גדולות הל' יוה"כ (לא, ג). הרי"ץ גיאת הל' יוה"כ (ע' נה). תוס' כתובות נ, א ד"ה ובת. אור זרוע ח"ב סוס"י רעח. רוקח סי' ריז. יראים השלם סוס"י נא. הגהות מיימוניות פ"ב אות י. רמ"א ס"ב בשם ויש אומרים.

לה) סעיף ה.

לו) כדלעיל סי' שמג ס"ב, וש"נ.

לז) תרומת הדשן סי' קנה. רמ"א שם.

לח) כדלעיל ס"א.

לט) ראה גם לעיל סי' רסט ס"ג. סי' תעא ס"י.

מ) טור. רמ"א ס"ב. וראה גם לעיל ס"ד.

מא) מדאמרינן במשנה פב, א אין מענין כו' אבל מחנכין (סתם).

מב) המוזכר לעיל ס"ג.

מג) כדלעיל סי' נה ס"ו וסי"ב וש"נ.

מד) גמרא פב, א כרבי יוחנן. רי"ף (ג, ב). רמב"ם פ"ב הי"א. שו"ע ס"ב.

מה) רמב"ם שם. שו"ע שם.

מו) סעיף ו.

מז) נדה מו, א. טור ושו"ע אהע"ז סי' קנה ס"כ. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' סב ד"ה אך ורק.

מח) כדלעיל סי' נה ס"ו.

מט) תרומת הדשן סי' קנה. רמ"א ס"ב וט"ז סק"ה. ולענין פחות מכשיעור, ראה שו"ת צמח צדק שם ד"ה מעתה (שרבנו עשה מעשה בילד קטן וחלוש שהי' לו חום ונתרפא כו'). לעיל סי' תריב סט"ז (שגם פחות מכשיעור אסור מהתורה).

נ) מ"א סק"ג.

נא) כדלעיל סי' נג סוף סי"ג, וש"נ.

נב) ראה תרומת הדשן שם בסופו. ב"י שם.

נג) מ"א שם. וראה לקמן יו"ד סי' קצ ס"ק ד (לענין כתמים דרבנן, שדוקא כשבדקוה ולא מצאו אין חוששין שמא נשרו). הוספות למנחת פתים או"ח.

נד) רמב"ם פ"ב הי"א. שו"ע ס"ב.

נה) כלבו סי' סט (לד, ג). רמ"א סוף ס"ב.

נו) רמב"ם שם. שו"ע שם.

נז) ב"ח סוף הסי'. מ"א סוף סק"ב.

נח) סנהדרין כו, ב. וראה גם רש"י כתובות נ, א ד"ה ובתינוקת.

נט) סעיף ו.

ס) ראה הוריות יג, ב. וראה לעיל סי' מו ס"ו.

סא) ב"ח שם. מ"א שם.