תרכב סדר תפלת מנחה ובו ו' סעיפים:

א

א אין אומרים אין כאלהינוא אחר תפלת מוסף כמו שאומרים בשאר שבת ויו"ט לפי שעיקרו לא נתקן אלא כנגד ברכות אמצעות של תפלת שמונה עשרה שאין אומרים אותן בשבת ויו"טב אבל ביום הכיפורים כבר אמרו פיוטים שיש בהם הזכרות ברכות אלו כגון אהללך כו'ג אבל פיטום הקטורת אע"פ שגם היא נזכרה בעבודה מכל מקום פרטי סממני הקטורת לא הוזכרו שםד ולכן יש לאומרםה אחר תפלת מוסףו:

ב

ב יש מקומות נוהגים לומר אשרי ובא לציון קודם תפלת המנחהז כמו בכל שבת ויו"טח אבל במדינות אלו אין אומרים אשרי ובא לציון עד קודם נעילהט כדי להפסיק בין תפלת מנחה לנעילה באמירת אשרי ובא לציון אבל בין מוסף למנחה מפסיקין בקריאת התורה לפיכך אין צריך להפסיק עוד באשרי ובא לציוןי ויש לנו למהר תפלת המנחה בכל מה דאפשריא:

ג

ג אין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיות בשבתיב לפי שבכל השבתות אומרים אותו לשבח ישראל שאע"פ שאכלו ושתו אף על פי כן הם קורין בתורה ומתפללין אחר כך משא"כ אומות העולם שאוכלין ושותין ופוחזיןיג אבל ביום הכיפורים אין שייך זהיד:

ד

ד ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשיםטו בפרשת עריותטז עד סוף הפרשהיז שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפויח והשלישי מפטיריט ביונהכ לפי שיש בו כח התשובהכא ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"הכב ונוהגים לסיים ההפטרה במיכהכג מי אל כמוך כו'.

ואחר ההפטרה נוהגין במדינות אלו שלא לברך רק שלש ברכות אבל אין אומרים על התורה ועל העבודהכד לפי שכבר נגמרה עבודת היום קודם המנחהכה.

ונוהגים במדינות אלו שאין אומרים צדקתך כשחל בשבתכו לפי שכתוב בו משפטיך תהום רבהכז ואין אנו מבקשין משפט ביום הכיפורים אלא רחמים ולפנים משורת הדין כעין שנאמרכח ואל תבא במשפט כו'כט:

ה

ה אם השעה דחוקה ידלגו אבינו מלכנו כדי להתחיל נעילה בזמנהל שיתבאר בסי' תרכ"גלא:

ו

ו אע"פ שאין נשיאת כפים במנחה ביום הכיפוריםלב כמ"ש בסי' קכ"טלג ע"ש אעפ"כ יאמר הש"ץ ברכת כהניםלד ושים שלוםלה מטעם שנתבאר שםלו ע"ש:


א) מהרי"ל הל' מוסף דיום כפור (ע' שנא). רמ"א ס"א.

ב) מהרי"ל שם, בשם מחזור ויטרי (ע' 106). ובנוסח הסדור אומרים כן אף בחול. וראה שער הכולל פי"א אות ל.

ג) מהרי"ל שם. לבוש סי' תרכא בסופו. מ"א סק"א.

ד) ט"ז סק"ג.

ה) ט"ז שם (ביחידות). מ"א שם.

ו) ומנהג חב"ד לאמר אחר נעילה: קוה, אין כאלקינו, פיטום הקטורת ועלינו (ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 59. אוצר מנהגי חב"ד ע' רל וע' רמד).

ז) רמב"ם הל' תפלה פי"ב הכ"א. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תרכג ס"א.

ח) לבוש ס"ב. וכדלעיל סי' רצב ס"א.

ט) מרדכי רמז תשכז. הגהות מיימוניות שם אות ת, ובסוף הל' שביתת עשור ד"ה כשאומר. כלבו סי' ע (לה, ד) בשם ה"ר נתן. מנהגים (טירנא) ע' קטז. רמ"א ס"א.

י) כלבו שם. הובא ב"י ריש הסי'. לבוש ס"א. ובסידור: תפלת מנחה וידבר וקטורת ואח"כ מתפללים שמונה עשרה ... תפלת נעילה אומרים אשרי ובא לציון. וראה שער הכולל פמ"ד אות יט.

יא) ב"י ריש הסימן בשם המרדכי. לבוש שם. ט"ז סק"ב.

יב) טור ושו"ע ס"א. וכ"ה מנהג חב"ד (ספר המנהגים - חב"ד ע' 63. וראה שם הערה 35).

יג) כדלעיל סי' רצב ס"ג.

יד) טור ולבוש סוף ס"ב. ט"ז ס"ק א.

טו) רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. טור ושו"ע ס"ב. וכמו בשבת מנחה, דלעיל סי' רצב ס"ב, וש"נ.

טז) גמרא [ברייתא] מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.

יז) טור ושו"ע שם.

יח) רש"י שם ד"ה קורין. ט"ז ס"ק ד.

יט) טור ושו"ע שם. והטעם נתבאר לעיל סי' רפב סוף סי"א.

כ) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

כא) ב"י ד"ה וקורין. לבוש ס"ב.

כב) אבודרהם סדר תפלת יוה"כ. אליה זוטא סק"ב.

כג) ז, יח-כ. טור ושו"ע שם.

כד) רמ"א ס"ב. וכ"ה בהגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור ד"ה המפטיר בשם ראב"ן. מהרי"ל הל' תפלת מנחה דיום כפור (ע' שנב). רמ"א ס"ב.

כה) הגהות מיימוניות שם. לבוש ס"ב.

כו) ר"ן ר"ה (ט, א) ד"ה גמרא מכלל, בשם הר"י ברצלוני. דרכי משה ס"ק ד. רמ"א ס"ג.

כז) תהלים לו, ז.

כח) תהלים קמג, ב.

כט) לבוש שם. וראה גם לעיל סי' תקצח גבי ר"ה (ואין לעורר הדין ביום דין).

ל) הגהות מיימוניות שם ד"ה צריך. הובא ב"י סוף הסי'. מ"א סק"ב. וראה גם לעיל סי' תרכ ס"א.

לא) סעיף ב.

לב) טור בשם רב עמרם. שו"ע ס"ד.

לג) סעיף א.

לד) דרכי משה ס"ק ה, בשם מנהגים (טירנא) מנהג יוה"כ (ע' קטז). לבוש ס"ג.

לה) ולא שלום רב (ראה ב"י סוף הסימן בשם המרדכי. לעיל סי' קכז ס"ג). ובסידור הנוסח שים שלום בכל התפלות.

לו) סעיף ב.