תרכד סדר מוצאי יום הכיפורים ובו ט"ו סעיפים:

א

א ומתפללין תפלת ערבית שאין תפלת נעילה פוטרת של ערביתא אפילו אותם הממשיכים בה בלילהב כיון שהזכירו בה של יום הכיפוריםג.

ואומרים הבדלה בחונן הדעתד כמו בכל מוצאי שבת ויום טובה:

ב

ב וצריך להוסיף מן החול על הקודש ביציאתוו כמו בכניסתו כמ"ש בסי' תר"חז דהיינו שימתינו מעט אחר צאת הכוכביםח.

ובמקומות שמבדילין על הכוס בבית הכנסת בכל מוצאי שבת ויום טוב גם עכשיו יבדיל השליח צבור ויטעים מן הכוס לקטן או לגדול אם מתכוין לצאת בהבדלה זוט ועיין בסימן רצ"הי:

ג

ג המבדיל על הכוס במוצאי יום הכיפורים אינו מברך על הבשמיםיא שלא תקנו אלא במוצאי שבת כדי להשיב את הנפש יתירה שהלכה להיב.

אבל אם חל יום הכיפורים בשבת מברכין על הבשמים כמו בכל מוצאי שבתיג:

ד

ד אבל על האור צריך לברך אפילו כשחל בחוליד לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפוריםטו שאסור בהבערה לפיכך אינו דומה לשאר מוצאי יו"ט שאין מברכין עליוטז לפי שאין מברכין על האור אלא בשעת חידושויז דהיינו במוצאי שבת שהוא תחלת ברייתויח או במוצאי יום הכיפורים שהוא כמו דבר חדש לנו כמו שנתבאר:

ה

ה ואין מברכין במוצאי יום הכיפורים על האור שהוציאוהו עתה במוצאי יום הכיפורים מן האבנים או מן העציםיט ולא על האור שהודלק מאור זהכ אלא על אור ששבתכא ממלאכה כגון עששית שהיתה דולקת והולכת מערב יום כיפורכב.

ואע"פ שבמוצאי שבת מברכין על האור היוצא מן האבנים ועציםכג היינו לפי שתחלת ברייתו במוצאי שבת היתה על דרך זה שנטל אדם הראשון שני אבנים והקישן זה בזה ויצא אורכד ובירך עליו בורא מאורי האשכה לכן מברכין במוצאי שבת על כל אור שבעולם (אלא אם כן נעשה בו מלאכה בשבת כמ"ש בסי' רח"צכו) אפילו יצא עתה מן האבנים לפי שזהו כעין ברייתו אבל במוצאי יום הכיפורים שטעם ברכתו הוא לפי שפסקה הנאתו בו ביום ועכשיו הותר לו אין לברך אלא על אור ששבתכז ממשכח דהיינו שהודלק מערב יום כיפור ושבת כל יום הכיפוריםכט.

ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום כיפור ושבת כל יום הכיפורים כדי להראות שיום זה הוא מקודש ששבת מן האורל:

ו

ו ישראל שהדליק מגוי במוצאי יום הכיפורים אין מברכין עליולא מפני שאורו של גוי נעשה בו מלאכה שהודלק ביום הכיפוריםלב ואע"פ שבמוצאי שבת מברכין עליולג לפי שהוא מברך על תוספת שלהבת של היתר שנתוסף בנרו של ישראללד מכל מקום במוצאי יום הכיפורים אין מברך עליו לפי שתוספת שלהבת זו היא נולדה עכשיו ודומה לאור היוצא מן האבנים במוצאי יום כיפור שאין מברכין עליו ולא על האור שהודלק ממנולה אלא על האור שדלק מערב יום כיפור או על האור שהודלק ממנו ולכן נוהגין להדליק נר להבדלה מעששיות של בית הכנסת שדלקו מערב יום כיפורלו:

ז

ז ומכל מקום אפילו אור שהודלק ביום כיפור עצמו אם הודלק בהיתר כגון לחולה יכולים לברך עליו במוצאי יום הכיפוריםלז כמו שמברכין עליו במוצאי שבת כמ"ש בסי' רח"צלח:

ח

ח אע"פ שמן הדין מותר לברך במוצאי יום הכיפורים על האור שהודלק מן האור ששבת דהיינו שהודלק מערב יום כיפור כמו שנתבארלט מכל מקום טוב להחמיר ולברך על אור ששבת מבעוד יום ממשמ.

ומכל מקום לא יברך על נרות של בית הכנסת בעצמןמא אע"פ שהודלקו מבעוד יום לפי שלא הודלקו רק לכבוד היוםמב ולכבוד בית הכנסתמג ולא בשביל להאיר ואין מברכין אלא על האור שהודלק להאירמד כמ"ש בסי' רח"צמה אלא מדליק נר אחד מנר של בית הכנסת הדולק מערב יום כיפור ויברך על שניהם ביחדמו.

ואם אי אפשר לו להבדיל על שניהם ביחד יבדיל על נר שהדליק מן נרות של בית הכנסת שהודלקו מבעוד יום ולא יבדיל על נרות של בית הכנסת בלבדמז.

ואם עבר ובירך על נרות של בית הכנסת בלבד אע"פ שהודלקו לכבוד אעפ"כ אין צריך לחזור ולברך על נר אחר כיון שעשויין גם להאיר שהרי מתפללין לאורןמח:

ט

ט ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפורמט משום שהוא קצת יו"טנ כמ"ש בסי' תרכ"גנא ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת לך אכול בשמחהנב:

י

י יש אנשי מעשה שמחמירין לעשות יום כיפור שני ימיםנג כמו שאנו עושים שני ימים טובים בגולה בשאר כל המועדות ומי שנהג חומרא זו ורוצה לשנות מנהגו צריך התרה כמו נדרנד.

אבל אין לנהוג חומרא זו משום שיש לחוש לסכנהנה ועוד שהרי עכשיו שבטל קידוש החודש על פי הראיה אנו בקיאים בחשבון קביעות החדשיםנו ואנו אומרים שאלול לעולם חסר ויום ראשון של ראש השנה הוא ראש חודש תשרינז ובעשור לחודש הוא יום הכיפורים שלנו ואין אנו עושין שאר כל המועדות שני ימים אלא כדי שלא לשנות ממנהג אבותינו שהיו בזמן שהיו מקדשים החדשים על פי הראיה ולא היו יודעים יום שנראית בו הלבנה ונקבע בו ראש השנה בארץ ישראל וא"כ ביום הכיפורים אףנח אבותינו לא עשו אלא יום אחדנט מחמת חשש סכנהס שאין גוזרין על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בהסא א"כסב למה לנו להחמיר ולהתענות בחנםסג:

יא

יא ואותן העושין שני ימים יום הכיפורים אפילו הם עשרה ביחד אעפ"כ לא ישנו מתפלות של חולסד שכל המתפלל תפלה שלא תקנוהו חכמים לזמן ההוא הרי זה מברך לבטלהסה אך בסליחות ופיוטים יאמרו כרצונםסו כיון שאין שם ברכה לבטלה ובלבד שיאמרו אותם אחר סיום תפלתם אבל לא יפסיקו באמירתם באמצע התפלהסז אפילו כשמתפללין בצבור שלהם:

יב

יב וכשחל יום הכיפורים ביום חמישי אסור להם להכין צרכי שבת אפילו ע"י אחרים או ע"י גוי כיון שהן מחזיקין יום זה ליום הכיפורים אך יאכלו בשבת עם אחרים שלא הרבו לבשל בשבילםסח אבל אם גוי בישל ביום זה לצרכו אם הוא מכיר אותם אסורים לאכול מבישולוסט אפילו אם סייע עמו ישראל בענין שאין בו משום בישולי גוים גזירה שמא ירבה הגוי בשנה הבאה לבשל גם בשבילםע אבל ישראל המבשל בשביל עצמו אין לחוש שמא ירבה לבשל גם בשבילם שמן הסתם לא יעבור על לאו דלפני עור לא תתן מכשולעא ולא יאכיל אותם מבישולועב כיון שהם מחזיקין יום זה ליום כיפור:

יג

יג הימים שבין יום הכיפורים לסוכות הן ימי שמחה שבהן היו מחנכין את המזבח בימי שלמהעג לפיכך אין מתענין בהן אפילו יום מיתת אב ואםעד ואין אומרים תחנוןעה:

יד

יד ביום שאחר יום הכיפורים משכימין לבית הכנסתעו:

טו

טו (כל הדברים האסורים ביום הכיפורים מחמת מצות עינוי כגון רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל מותרים מיד אחר שהוסיף מעט מחול על הקודשעז אפילו לא הבדיל עדייןעח בתפלהעט חוץ מאכילה ושתיה שלא אסרו קודם הבדלה אלא אכילה ושתיה ועשיית מלאכה ממש כמו שנתבאר בסי' רצ"טפ ע"ש):


א) גמרא פז, סע"ב (ברייתא דלא כרב). ירושלמי ברכות פ"ד ה"א כרבי יוחנן. רי"ף (ו, ב). רא"ש פ"ח סי' כ בשם מהר"מ מרוטנברג (דקיי"ל כרבי יוחנן).

ב) כדעת הרי"ף (ו, ב) דלעיל סי' תרכג ס"ג, מ"מ כותב שנוהגים להתפלל ערבית. ב"ח סי' תרכג (בדעת הטור). ט"ז סק"א (בדעת הרי"ף).

ג) לבוש ס"א.

ד) ברייתא פח, רע"א כרבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו. טור ושו"ע ס"א.

ה) לבוש שם.

ו) ברייתא פא, ב. טור ושו"ע ס"ב.

ז) סעיף א.

ח) רא"ש פ"ח סי' ח. טור ושו"ע שם.

ט) מ"א ריש הסי'.

י) ס"ד (במוסגר): אבל אם משקה ממנו לתינוקות אין שום אדם יכול לצאת י"ח בהבדלה זו כיון שלא שתה אדם שיוצא י"ח בהבדלה זו, וש"נ.

יא) רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ח. טור ושו"ע ס"ד. וראה ט"ז ס"ק ב, ולעיל סי' רצט סוף ס"ט, שאם מברך הוי הפסק בין ברכת היין לשתייתו.

יב) כל סי' מא. הובא בב"י ד"ה ומבדילין. וראה לעיל סי' רצז ס"א. סי' תצא סוף ס"א.

יג) אחרונים. אבודרהם סדר תפלת נעילה ד"ה וחוזר (ע' רצ). שו"ת מהרי"ל סי' לד. ב"ח ד"ה ומבדילין בשם מהרש"ל. ט"ז סק"ב. מ"א סק"א. וראה לעיל סי' רצז ס"ב שציין לכאן.

יד) רבי יוחנן בגמרא פסחים נד, א. טור ושו"ע ס"ד. וראה לעיל סי' רחצ ס"ב שבמוצאי יוה"כ יש אומרים שצריך לחזר אחר ברכת האור לפי שהיא כברכת הבדלה ... שהבדיל לנו זה היום משאר יו"ט שנאסר בו להבעיר אור עד עתה בלילה.

טו) רש"י שם ד"ה באור ששבת. טור ולבוש ס"ד.

טז) כדלעיל סי' תצא ס"א.

יז) שו"ת רשב"א ח"א סי' קנט. וכדלעיל סי' רחצ סוף ס"א.

יח) ברייתא שם.

יט) ברייתא וגמרא פסחים שם ורש"י ד"ה באור היוצא. טור ושו"ע ס"ד.

כ) מ"א ס"ק ג (בפירוש דעה הא' בכל בו סי' ע (לו, ג), ובשו"ע ס"ד) וס"ק ד (ממשמעות רבנו יונה ברכות (מ, א) ד"ה לא).

כא) גמרא שם. רמב"ם שם פכ"ט הכ"ז. כלבו שם. לבוש ס"ד. מ"א סק"ב.

כב) רש"י שם ד"ה באור ששבת. כלבו שם. לבוש שם.

כג) ברייתא שם. וכדלעיל סי' רחצ סי"ד.

כד) רבי יוסי בברייתא פסחים שם. וכדלעיל שם ס"א וסי"ד.

כה) ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה. הובא בכל בו שם. לבוש שם.

כו) סעיף ז.

כז) כלבו שם.

כח) מ"מ פכ"ט הכ"ז.

כט) רש"י שם ד"ה באור ששבת.

ל) מ"א סק"ז.

לא) רמב"ן ברכות סופ"ח. מ"מ הל' שבת פכ"ט הכ"ז. שו"ע ס"ה.

לב) לבוש ריש ס"ה.

לג) ברייתא ברכות נג, א. וכדלעיל סי' רחצ ס"ט.

לד) גמרא שם. וכדלעיל שם.

לה) כדלעיל ריש ס"ה וש"נ.

לו) רמב"ן שם. מ"מ שם. שו"ע שם.

לז) גמרא פסחים נד, א לפירוש רש"י שם ד"ה באור ששבת. טור ושו"ע שם.

לח) סעיף ז.

לט) סוף ס"ו.

מ) לחוש לדעת אור זרוע (הל' מוצ"ש סי' צה), שהיא דעה הא' שברמ"א ס"ה, ומ"א סק"ה.

מא) דרכי משה ס"ק ב בשם אגודה סוף יומא. מהר"י ווייל סי' קצא. דעה הב' ברמ"א שם. אחרונים.

מב) מהרי"ל הל' תפלת נעילה דיו"כ (ע' שנח). דרכי משה שם (לכבוד). מ"א ס"ק ו. ט"ז סק"ד (לכבוד היום). וראה לעיל סי' תרי ס"ד וסוף ס"ח.

מג) תוס' ברכות נג, א ד"ה הא, בשם ר"ח. וראה גם לעיל סי' רחצ סי"ז (לכבוד שכינה). סי' תקיד סי"ד (לכבוד המקום).

מד) לבוש ס"ד.

מה) ס"טו-יח.

מו) מהרי"ל שם. רמ"א שם.

מז) רמ"א שם, לפירוש מ"א סק"ז.

מח) ראה לעיל סי' רחצ סוף סי"ז (במוסגר).

מט) טור. מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א ס"ה.

נ) תוס' פז, ב ד"ה והאמר (כעין יו"ט). רמ"א שם.

נא) סעיף י[ב].

נב) קהלת ט, ז. מדרש קהלת רבה שם. הובא בתוס' שם. טור וב"י ד"ה ואוכלין. וראה התוועדויות תנש"א ח"א ע' 86.

נג) סמ"ק סוס"י רכא, והגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור ד"ה תרי יומי, בשם הרבה גדולים, כרבא ר"ה כא, א. טור. רמ"א ס"ה.

נד) הגהות סמ"ק שם, בשם מהר"ם בתשב"ץ סי' קלז (שקיבל עליו וצריך להתענות לעולם). טור בשם הרא"ש (שיש לזה התרה). רמ"א שם.

נה) אוז זרוע הל' יוה"כ סוס"י רפא, ע"פ ירושלמי חלה פ"א ה"א. הגהות מיימוניות שם. רמ"א שם.

נו) סמ"ק שם.

נז) כדלעיל סי' תר ס"ד.

נח) בקונטרס השלחן הגיה: שאף.

נט) הגהות מיימוניות שם. ב"י ד"ה וחסידים. לבוש ס"ה. מ"א סוף סק"ז.

ס) ירושלמי שם. הגהות מיימוניות שם. ב"י שם.

סא) ב"ב ס, ב וש"נ. וראה לבוש שם.

סב) בקונטרס השלחן הגיה שתיבת א"כ מיותרת.

סג) ראה הגהות מיימוניות שם. לבוש שם. מ"א שם.

סד) טור בשם הרא"ש. ב"י ד"ה ואדוני אבי ז"ל היה מוחה, בשם האגודה סוף יומא. שו"ת מהרי"ל סי' קפד. מ"א סק"ז.

סה) ב"ח ד"ה ומ"ש וא"א. מ"א שם.

סו) מהרי"ל שם. מ"א שם.

סז) מ"א שם.

סח) הגהות מיימוניות שם, בשם שו"ת מהר"מ מרוטנבורג (פראג) סי' עו. לבוש ס"ה. מ"א שם.

סט) מהר"מ מרוטנבורג שם. מ"א שם.

ע) כדלעיל סי' שכה סט"ז וש"נ.

עא) ויקרא יט, יד.

עב) מהר"מ שם. מ"א שם.

עג) מהרי"ל הל' יוה"כ (ע' שנז, וע' שנט בשינויי נוסחאות). מ"א סק"ז. וראה הגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ה אות ש.

עד) מ"א שם בשם הגהות מנהגים יו"כ אות קפג.

עה) הגהות מיימוניות שם. מנהגים (טירנא) ע' קיט. רמ"א ס"ה.

עו) מנהגים. מ"א סק"ז, בשם מעגלי צדק ומהרי"ל (שם ע' שנח בשינויי נוסחאות).

עז) כדלעיל ס"ב.

עח) מ"א ריש הסי'.

עט) ראה גם לעיל סי' תצא ס"ג (לענין אכילת חמץ במוצאי פסח).

פ) ס"א וסט"ו.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן