תרלח סוכה ונויה אסורין כל שבעה ובו כ"א סעיפים:

א

א כשם שחל שם שמים על הקדשיםא ולכך הן אסוריםב בהנאה כך חל שם שמים על הסוכה שנאמרג חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג דהיינו חגיגהד לה' אף סוכה לה'.

ואין נקרא סוכה אלא הסכך בלבדה לפיכך אסור להסתפק מעצי הסכך כל שבעת ימי החג מן התורהו בין מהסכך הצריך להכשר סוכה דהיינו ז' טפחים על ז' טפחים בין מהסכך היתר על הכשר סוכה ואפילו נפלה הסוכה ונתבטלה מצותה אף על פי כן אסור להסתפק מעצי הסכך כל שבעת ימי החג מן התורהז:

ב

ב ומדברי סופריםח אסור להסתפק אפילו מעצי הדפנות כל שבעת ימי החגט אפילו אם נפלה הסוכהי ואע"פ שהדפנות אינן עיקר הסוכה מכל מקום הואיל והוקצו למצות סוכה חל עליהם קדושת הסוכה להאסר בהנאה כמותהיא ואפילו הדפנות שאין צריך להכשר סוכה כגון שעשה ארבע דפנות שלימות אם עשה ארבעתן בסתם שלא פירש על איזה דופן כוונתו להכשר סוכה ועל איזה דופן כוונתו לעשותו דופן רביעי למצוה מן המובחר בעלמא הרי כל הדפנות מוקצות למצות הסוכה וחל עליהם קדושת הסוכה אבל אם לאחר שעשה מן הדפנות שיעור הצריך להכשר סוכה הוסיף עוד דופןיב שנראה מכוונתו בעשיית זה הדופן שאינו אלא למצוה מן המובחר בעלמא לא נאסר כלל זה הדופן ולא חלה עליו קדושת הסוכה מעולםיג *:

[* הג"ה: ועיין בסי' תרס"זיד שם נתבאר דבין עצי הסכך ובין עצי הדפנות ובין נוי הסוכה אסורין גם בשמיני עצרת בארץ ישראל ובחוץ לארץ אסורים אף בתשיעי עיין שם הטעם (עד כאן הג"ה)]:

ג

ג אם לאחר שסיכך כל סכך הצריך לסוכתו הוסיף עליו עוד קנים בעובי הסכך הרי קנים אלו שהוסיף הן בטלים לגבי הסכך וחל עליהן קדושת הסוכה אבל אם הניח על הסכך חבילות של קנים מקושרים כיון שלא התיר אגדןטו ניכר הדבר שאינו מתכוין עליהם לסיכוך שהרי דרך העולם שכל המסכך בקנים הוא מתיר אגדן וזה שלא התיר ניכר הדבר שאינו מתכוין בהן להוסיף בעובי הסכך ולפיכך אינן בטלים לגבי הסכך ולא חלה עליהם קדושת הסוכהטז:

ד

ד אבל אם הוסיף קנים בעובי הדפנות דהיינו שזקף קנים אצל הדופן סמוך לדופן בין שהקנים הן אגודים יחד כעין חבילה בין שהן מפורדין זה מזהיז אם נתכוין בסמיכת הקנים לדופןיח כדי לחזק את הדופןיט או כדי להוסיף בעביוכ הרי הן בטלים לגבי הדופן אע"פ שאינן מחוברין לדופן וחל עליהם קדושת הסוכה כמו על הדופן עצמו:

ה

ה ואפילו עצי הסכך והדפנות עצמן אינן אסורים אלא להסתפק מהןכא דהיינו שלא יטול מהן שום דבר אפילו קיסם לחצוץ בו שיניוכב שהרי כשמפריד הקיסם מהסוכה מפקיע הוא מעליו קדושת הסוכה אבל מותר ליהנות מהן הנאה להשתמש בהם כל תשמיש כל שאינו מפקיע מעליהם קדושת הסוכה כגון להניח עליהם חפציוכג ולהריח בהם אם הם עצי בשמיםכד וכל כיוצא בזה:

ו

ו נויי הסוכה דהיינו מיני פירות ומיני מגדים שתולים בסוכה כדי לנאותהכה בין שהן תחת הסכך בין שהן סביב הדפנותכו אסור להסתפק מהם כל ימי החג ואפילו אם נפלו מהסוכהכז מפני שהוא ביזוי למצוה כשמסתפק מנויהכח וכיון שהן אסורין באכילה אסורין גם בטלטול בשבת ויו"טכט שהרי אינן ראוים לכלום כל ימי החגל ואפילו מפני הגנבים או מפני הגשמיםלא אסורים לטלטלםלב:

ז

ז ואם התנה עליהםלג מערב יו"ט קודם כניסת יו"ט דהיינו קודם בין השמשותלד ואמר אין אני בודל מלהסתפק מהם כל שהות אורך בין השמשותלה של כל שמונת הימיםלו ונמצא בשעה שהיתה הקדושה צריכה לחול עליהם דהיינו בבין השמשות שהיא תחלת כניסת היום בשעה זו לא חלה עליהם כלל שהרי התנה עליהם שיהיה כחו וזכותו בהם וא"כ לא הוקצו כלל למצוהלז ולפיכך מותר להסתפק מהם בכל החג אימתי שירצה ואע"פ שהן תלוים בסוכה אין בזה משום ביזוי מצוהלח כיון שלא הוקצו כלל למצוה:

ח

ח אבל אם אינו מתנה עליהם בלשון זה שביארנו רק אומר אני מתנה עליהם שאהא מותר להסתפק מהם כשיפלו מהסוכה אין תנאי זה מועיל כלוםלט שהרי לא התנה אלא על שעה שלא יהיו תלוים בסוכה וא"כ בבין השמשות שהיו תלוים בסוכה חלה עליהן קדושת הסוכה וכיון שחלה שוב אינה נפקעת ע"י מה שהתנה מתחלהמ שאין תנאי מועיל אלא לשלא תחול הקדושה אבל כיון שחלה שוב אינה נפקעת ולפיכך אפילו אם נפלה מהסוכה אסור להסתפק מהם:

ט

ט וכן אם אמר איני בודל מהם כל שהות אורך בין השמשות של יום הראשון בלבד ולא התנה על בין השמשות של שאר הימיםמא אסור להסתפק מהם מיום שני ואילך לפי שכל יום ויום נחשב לקדושה בפני עצמהמב וחלה עליהם הקדושה בתחלת כניסת כל יום שלא התנה עליומג.

ואם התנה עליהם שאינו בודל מהם כל שהות בין השמשות שמיום שני ואילך ולא התנה על בין השמשות של יום הראשון אסור להסתפק מהם אפילו מיום שני ואילך שכיון שחלה עליהם הקדושה בבין השמשות הראשון שוב אינה נפקעת כל ימי החג לפי שהן יום אחד ארוךמד לענין זהמה להחמיר אבל לא להקל.

אבל אם התנה ואמר איני בודל מהן כל בין השמשות בסתם דהיינו שלא הזכיר בפירוש ליום הראשון ולא לשאר ימים היתה כוונתו על בין השמשות של כל ימי החגמו והרי זה מותר להסתפק מהן אימתי שירצה בין ביום הראשון בין בשאר ימים:

י

י וכן אם לא הזכיר כלל בין השמשות אלא אמר איני בודל את עצמי מלהסתפק מהם בכל עת שארצהמז הרי זה מסתפק מהן אימתי שירצה שכיון שהתנה להסתפק מהן בכל עת שירצה הרי גם בין השמשות הוא בכלל התנאי ונמצא שלא חלה עליהם הקדושה מעולםמח:

יא

יא ונהגו העולם שכל דבר חשוב תולין בסוכה לנוימט כגון סדינין המצויירין וכיוצא בהן ומסירין אותן מן הסוכה בכל עת שירצו כגון [מ]פני הגשמים או [מ]פני הגנבים אפילו אם לא התנה עליהם מערב יו"טנ ויש שנתנו טעם למנהג דכיון שמנהג העולם להסירן מהסוכה מחמת חשש הגנבים או [מ]פני הגשמים א"כ כל אדם שתולה דברים חשובים בסוכה לנוי ודאי אין דעתו אלא על דרך המנהג דהיינו להסירן משם בעת הצורך והרי זה כאלו התנה עליהםנא בפירוש תנאי המועיל להסירן משם כשיצטרך דהיינו שאינו בודל מהם כל שהות בין השמשות של כל ימי החג ולפיכך מותר להסירן משם אימתי שירצה ואפילו שלא בשעת הגשם ואפילו אין שם חשש מהגנבים שהרי לא חלה עליהם קדושת הסוכה מעולם.

ומכל מקום לכתחלה נכון הדבר להתנות עליהם מערב יו"טנב:

יב

יב וכל זה בנויי הסוכה אבל עצי הסכך עצמם אין מועיל להם שום תנאינג להסתפק מהן אפילו לכשתפול הסוכהנד בתוך שמונת ימי החג שהרי איסורן הוא מן התורהנה כמו שנתבאר למעלהנו.

ואפילו עצי הדפנות שאיסורן אינו אלא מדברי סופרים הואיל והוקצו למצות סוכה חלה עליהם קדושת הסוכהנז אעפ"כ אין מועיל להם התנאי להסתפק מהן אפילו לכשתפול הסוכה בתוך החג שהרי כל שאינו מתנה שאינו בודל מהן כל שהות של בין השמשות אינו תנאי כלל כמו שנתבארנח ומעצי הדפנות על כרחו הוא צריך להיות מובדל מהן כל שהות בין השמשות של יום הראשון שהוא יו"ט ואי אפשר לו ליטול שום דבר מעצי הדפנות עצמן משום סתירת אהל ביו"ט וא"כ בעל כרחו חלה עליהם הקדושה מיום הראשון ושוב אינה נפקעת כל ימי החגנט אפילו אם נפלה הסוכה בתוך החג:

יג

יג אבל אם לאחר שגמר עשיית הדופן הוסיף בעביו קנים זקופים סמוכים לדופן כדי לחזקו ואינן מחוברין עם הדופן בענין שמותר ליטול קנים אלו מהדופן ביו"ט ואין בזה משום סתירת אהל כיון שאינן מחוברין להדופן וכמו שנתבאר בסי' תקי"חס והתנהסא על קנים אלו תנאי המועיל להסתפק בכל עת שירצה ועל דרך שנתבארסב הרי זה מסתפק מהן בכל עת שירצה שהרי בבין השמשות הראשון היה יכול להסתפק מהן ונמצא שלא חלה עליהם קדושת הסוכה מעולם:

יד

יד ואם עשה סוכה בחול המועדסג והתנה על עצי הדפנות בתנאי המועיל להסתפק מהן בכל עת שירצה הרי זה מסתפק מהן בכל עת שירצה אפילו בשעה שהסוכה קיימת ויושב בה לשם מצוה ואין בזה משום ביזוי מצוה כיון שהדפנות לא הוקצו כלל למצוה שהרי התנה עליהם מתחלה שיהא רשאי להסתפק מהן ונמצא שלא חלה עליהם קדושת הסוכה מעולם:

טו

טו וכל איסורים האלו שביארנו בסימן זה נוהגין אפילו בסוכה שלא נעשית לשם מצוה ואפילו לא חידש בה דברסד והוא שישב בה פעם אחת לשם מצות סוכהסה אבל קודם שישב בהסו לשם מצות סוכהסז אין עליה קדושה כלל אפילו עשאה לשם מצות סוכה ומותר להסתפק אפילו מעצי הסכך ואין צריך לומר מעצי הדפנות ומנויי הסוכה שכל מצוה שעדיין לא נשתמשו בה לשם מצוה אין עליה קדושה כלל כמו שנתבאר בסי' מ"בסח:

טז

טז ואפילו מי שיש לו סוכה בנויה משנה לשנה אע"פ שישב בה בשנה שעברה אעפ"כ אינה אסורה עד שישב בה בחג של שנה זו דכיון שעבר החג של שנה שעברה בטלה קדושת הסוכה ואין הקדושה חלה עליה עד שישב בה פעם אחת לשם מצוהסט:

יז

יז מי שרוצה להסיר נויי הסוכה ביום טוב מפני הגשמים והגנבים יזהר שלא יקשר הנויין בסוכה בקשר גמור שהרי אסור להתירן ביו"ט אלא יענבםע:

יח

יח אף מי שאין דעתו להסיר הנויין מהסוכה כל ימי החג מכל מקום אם יודע שהילדים יאכלו מהנויין בתוך החג יתנה עליהם מערב יו"טעא:

יט

יט עצי הסכך אחר שעברו ימי החג אע"פ שאין צריך לגונזן ומותר להסתפק מהן ולהשתמש בהן לכל מה שירצה מכל מקום נכון ליזהר שלא להשתמש בהן תשמיש בזיון שאינה כבוד למצוה שעברהעב ואין צריך לומר שאין לפסוע עליהםעג שלא ינהוג בהם מנהג בזיון:

כ

כ אותן אנשים שחוקקים פסוקעד בסכת תשבו כו' על הדלעת ותולים בסוכה לנויעה צריך למחות בידם לפי שאסור לכתוב פסוקים מן התורה אלא אם כן יש בהם ספר שלם כמו שנתבאר ביו"ד סי' רפ"געו וחקיקה היא ככתיבה לענין זהעז:

כא

כא אין לתלות שעטנז סביב הדפנות של הסוכה לנוי אלא אם כן הוא למעלה מראשותיו של אדםעח מטעם שנתבאר ביו"ד סי' ש"אעט:


א) גמרא [ברייתא] סוכה ט, א. ביצה ל, ב.

ב) רש"י שם ושם ד"ה על החגיגה. וראה מ"מ וציונים.

ג) ויקרא כג, לד. ברייתא שם ושם.

ד) רש"י שם ושם ד"ה חג.

ה) רש"י יב, א ד"ה כשרין. ט"ז סי' תרל ס"ק א.

ו) רא"ש פ"א סי' יג. רמב"ם פ"ו הט"ו, לפירוש הט"ז סק"א. וראה אור התורה דברים ע' א'תשה, החילוק בין קדושה זו לציצית דלעיל סי' כא ס"א.

ז) ט"ז שם, בדעת הרמב"ם שם (דלא ס"ל כב' התירוצים שבתוס' שם ד"ה מנין, לחלק בין הצריך להכשר סוכה לבין היתר, או בין עודה קיימת לבין נפלה).

ח) ב"י ד"ה ויש לדקדק, וט"ז שם, בדעת הרמב"ם שם.

ט) רמב"ם שם. שו"ע ס"א (שמונת ימי החג, וראה לקמן בהגהה).

י) ביצה ל, ב (בסוכה נופלת, שבסוכת החג אסורה). רמ"א ס"א (אף בדעת התוס' שם, דעכ"פ מדברי סופרים אסור). וראה לקמן סי"ב (דאף בזה לא מהני תנאי).

יא) ב"י ד"ה ויש לדקדק.

יב) ר"ן ביצה (יז, א) ד"ה ועצי. שו"ע שם.

יג) ראה יגדיל תורה (נ.י.) ח ע' פז.

יד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א. ולענין הסכך אחר שעברו ימי החג, ראה לקמן סי"ט.

טו) באופן שאינו פוסל הסכך, כדלעיל סי' תרכט סכ"ב ואילך.

טז) ט"ז סי' תקיח סוף סק"ו (כדלעיל סי' תקיח סי"ח-ט בסוכה שאינה של מצוה, וש"נ. ושכן יש לחלק אף לענין סוכת החג).

יז) כדלעיל סי' תקיח סי"ז, לענין סוכה שאינה של מצוה, שאין חילוק בין חבילה למפורדים.

יח) (רא"ש). מ"א סק"א (שגם בסוכת מצוה תלוי בכוונתו, כמו בסוכה שאינה של מצוה, דלעיל שם).

יט) ט"ז סי' תקי[ח] שם (שאף שלענין סוכה שאינה של מצוה מתירין בזה, כדלעיל שם סי"ז, בזה חמורה סוכת מצוה, כסברת הב"י שם ד"ה וכתוב בהג"א).

כ) שבזה נאסר אף בסוכה שאינה של מצוה, כדלעיל שם סט"ז.

כא) ט"ז סק"ג. וראה גם תוס' שבת כב, א ד"ה אבוהון.

כב) מהרי"ל הל' סוכות (ע' שסז). רמ"א ס"א.

כג) ט"ז שם.

כד) גמרא שבת קנו (כנראה שייך לקמן ס"ו). ריטב"א לז, ב ד"ה הדס, בשם רבו. דעה הב' בר"ן (יח, א) ד"ה הדס. דעה הא' ברמ"א סוף ס"ב. ט"ז שם.

כה) גמרא [ברייתא] י, א. רמב"ם פ"ו הט"ז. שו"ע ס"ב.

כו) גמרא שם ע"ב (דילמא מן הצד). ט"ז ס"ק ח. מ"א ס"ק ט.

כז) שו"ת הרא"ש כלל כד סי' ט. ר"ן ביצה (יז, א) ד"ה ומיהו. טור ושו"ע שם.

כח) גמרא שבת כב, א. ר"ן שם (גם אחר שנפלו). ב"י ד"ה ומ"ש ולפי. וראה לעיל סי' כא ס"א. סי' מב ס"ו.

כט) בה"ג פ' הישן (לג, א). הובא במרדכי רמז תשלח (לענין שבת). טור (אף לענין יו"ט). הר"א מזרחי בביאורו לסמ"ג (יז, ג), שהוכיח כן מ[גמרא שבת קנו, ב]. רמ"א ס"ב.

ל) ראה גם לעיל סי' תקיג ס"ג ובקו"א סק"א. סי' תקטו ס"א.

לא) שהיתה סברה להתיר מטעם אנן סהדי, כדלקמן סי"א וש"נ.

לב) ב"י ד"ה ומ"ש בשם שו"ת הרא"ש כלל כד סי' ט.

לג) גמרא [ברייתא] ביצה ל, ב. טור ושו"ע ס"ב.

לד) רש"י שם ד"ה אביי ורבא. דרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ב.

לה) אביי ורבא בגמרא שם ורש"י שם. טור ושו"ע שם.

לו) ארחות חיים הל' סוכה סי' מא בשם הרמב"ן. רמ"א שם.

לז) רש"י שם.

לח) שו"ת הרא"ש כלל כד סי' ט.

לט) הגהות מיימוניות פ"ו הט"ז (דפוס קושטא) בשם הגהת סמ"ק סי' צג (ע' נד). טור ושו"ע ס"ב.

מ) ב"י ד"ה ומ"ש ודוקא. לבוש ס"ב.

מא) ארחות חיים שם בשם הרמב"ן. הובא ב"י שם. רמ"א שם.

מב) כדלקמן סי' תרמד.

מג) ארחות חיים ורמב"ן שם. ב"י שם. לבוש ס"ב. ט"ז סק"ה.

מד) ביצה ל, סוע"ב. ארחות חיים ורמב"ן שם. ב"י שם. לבוש שם. ט"ז ס"ק ו. וראה גם לקמן סי' תרמט ס"כ (לענין אתרוג. אלא ששם מועיל תנאי, וש"נ).

מה) ט"ז שם.

מו) יש"ש ביצה פ"ד סי' ג. מ"א סק"ז. אליה זוטא סק"ג.

מז) בה"ג פ' הישן (לג, א). טור ושו"ע סוף ס"ב.

מח) ב"י ד"ה ומ"ש אבל.

מט) ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 65 (שאין מנהג חב"ד לתלות נויי סוכה). אוצר מנהגי חב"ד חג הסוכות ע' רסז.

נ) דרכי משה ס"ק ה. רמ"א ס"ב.

נא) ט"ז ס"ק ח.

נב) דרכי משה ורמ"א שם.

נג) גמרא ביצה ל, ב לפירוש רש"י שם ד"ה אביי. טור ורמ"א ס"א. מ"א ריש הסימן.

נד) ר"י בתוס' ט, א ד"ה מנין. רמ"א שם. וראה לעיל ס"ב.

נה) ר"ן ביצה (יז, א) סוד"ה אבל. הובא במ"א ריש הסי'.

נו) סעיף א.

נז) כדלעיל ס"ב.

נח) סעיף ח.

נט) רש"י ור"י שם. לבוש סוף ס"ב. מ"א ריש הסי'. וראה העו"ב תרא ע' 15.

ס) סעיף יז.

סא) מ"א שם. וראה מ"מ וציונים.

סב) ס"ז-י.

סג) רש"ל ביש"ש ביצה פ"ד סי' ג. מ"א ריש הסי'.

סד) רבנו ירוחם נ"ח ח"ב (נז, ג). מ"א סק"ב.

סה) מ"א שם.

סו) שאילתות דרב אחאי פ' שלח שאילתא קכו. אור זרוע ח"ב סי' שס. הגהות אשרי ביצה פ"ד סי' ג. רמ"א סוף ס"א. וראה העו"ב תשפב ע' 74.

סז) לבוש סוף ס"א.

סח) ס"ד וס"ו.

סט) מ"א סק"ב.

ע) אגודה פ"א סי' ט. דרכי משה ס"ק ה. מ"א סק"ט. וראה לעיל סי' שיז ס"ג. לקמן סי' תרנא ס"ו.

עא) מ"א סק"ד.

עב) ט"ז סי' כא סק"ב. וכדלעיל שם ס"א.

עג) מ"א סוף סק"ט.

עד) ויקרא כג, מב.

עה) מ"א סק"ט.

עו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב וס"ד. ט"ז שם סק"א וסק"ג וש"ך סק"ו. לעיל סי' רפד ס"ד. סי' שלד סי"ג.

עז) כדלעיל סי' שמ ס"ז.

עח) מהרי"ל הל' סוכות (ע' שסב). מ"א סק"ט (מתשמיש אדם).

עט) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סי"א. ט"ז וש"ך שם סקי"א. לעיל סי' שח ספ"ה. סי' תקטז ס"ב.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן