תרלט דיני ישיבת סוכה ובו כ"ו סעיפים:

א

א בסכות תשבו שבעת ימיםא ולמדו מפי השמועהב תשבו כעין תדורו כלומר כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו ומצעותיו וכלי תשמישוג מכאן אמרו חכמיםד כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע כיצד היה לו מצעות נאות וכלים נאים מעלן לסוכהה וכן כל כלי שתיהו הצריכים לוז יהיו עמו בסוכה כדרך שהן עמו בביתו בכל השנה אבל כלים שמשהין בהן קמחח והעריבותט וכלים של מיםי אינן צריכין להיות בסוכה שאף בכל השנה אין דברים אלו רגילים להיות עמו בבית דירתו אלא בית יש להם בלבדםיא:

ב

ב כלי אכילהיב לאחר אכילהיג כגון קדירותיד וקערותטו שאחר האכילה הן מאוסיןטז צריך להוציאן מן הסוכהיז וכן דלי או כד ששואבין בו מים לא יכניסם לתוך הסוכהיח וכן לא יעשה שום תשמיש בזוי בסוכהיט כגון שטיפת קדירות וקערותכ כדי שלא יהיו מצות בזויות עליוכא אבל מותר לשטוף כלי השתיהכב כגון כוסות וצנצניות בסוכה:

ג

ג המנורהכג בשעה שהיא דולקתכד צריכה להיות בתוך הסוכה ואם הסוכה קטנהכה בענין שיש לחושכו שמא יתקרב הנר לדופני הסוכהכז או להסכך ותאחז בהן האור ותשרף סוכתוכח צריך להניחה חוץ לסוכה אפילו היא של זהבכט.

ונוהגין שלא להכניס נר של חרס אפילו לסוכה גדולהל:

ד

ד כיצד מצות ישיבה בסוכהלא שיהיה אוכל ושותהלב וישןלג ויטייללד ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנהלה ואם הוא צריך לספר עם חבירו יספר עמו בסוכהלו כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו.

לפיכך כל שבעת הימים צריך לקרותלח וללמודלט בתוך הסוכה (אלא אם כן קורא ולומד בבית המדרשמ) ואם הוא מבין ומדקדק כשלומד יכול ללמוד חוץ לסוכהמא כדי שתהא דעתו מיושבת עליומב שרוחב האויר יפה לו להרחיב דעתומג.

ומכל מקום הכל לפי הענין שאם יש לו מנוחה בסוכה צריך ללמוד בסוכה ואם צריך ללמוד מתוך ספרים הרבהמד אם אפשר לו להכין להם מקום בסוכתו בענין שלא יצטרך לפנותם מסוכתו בעת האכילה והשינה ולחזור ולהכניסן בעת הלימוד צריך ללמוד בתוך הסוכהמה אבל אם אי אפשר לו להכין להם מקום בקל בלא טורח רב ויש לו טורחמו רב לפנותם ולחזור ולהכניסם יכול ללמוד חוץ לסוכה לפי שכל טרחא יתירה שאין האדםמז מצטער ומונע את עצמו מטרחא זו כדי לישב בביתו בקביעות אין מחויב לטרוח כדי לישב בסוכתו בקביעותמח:

ה

ה המתפלל אם יש לו מנוחה בסוכה שיוכל להתפלל שם בכוונה צריך לכנוס לסוכה ולהתפללמט שהרי בשאר ימות השנה כשאינו מתפלל בבית הכנסת הוא נכנס לביתו ומתפלל במה דברים אמורים במקום שאין שם בית הכנסת או שאי אפשר לו לילך לבית הכנסת אבל אם אפשר לו לילך לבית הכנסת ילך ואינו צריך להתפלל בסוכהנ:

ו

ו המבדיל על הכוס צריך לכנוס לסוכה להבדיל שם שהרי בשאר ימות השנה נכנס לביתו להבדיל שםנא:

ז

ז אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכהנב אבל אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכהנג לפי שבשינה אין לחלק בין עראי לקבע שלפעמים שאינו מנמנם אלא מעט ודיו בכך לפיכך זו היא שינת קבע שלונד שחייב ליכנס לסוכה בשבילה:

ח

ח במקומות הקריםנה שיש צער לישן בסוכה מחמת הקורנו ואין לו כרים וכסתות כראוינז אין צריך לישן בסוכה ואפילו יש לו כרים אלא שאי אפשר לו להכין להם מקום בסוכה לכל שבעת ימי החג בענין שיצטרך לטרוח להוציאן מהסוכה בשעת האכילה ולחזור ולהכניסן בעת השינה והיא טרחא יתירה ומצטער בטרחא זונח בענין שאם היה לו טרחא כזו לישן בביתו לא היה ישן בביתונט אינו צריך לישן בסוכה שכל המצטער בישיבת הסוכה פטור מישיבתה כמו שיתבאר בסי' תר"מס:

ט

ט ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצותסא ויש שלמדו עליהם זכותסב למי שנשוי אשה שחייב לשמח את אשתו ברגלסג ונשים פטורות מן הסוכהסד א"כ אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה וכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת כמו שיתבאר בסימן תר"מסה ועל כן הוא פטור משינה בסוכה בלילה ואפילו אם אשתו אינה טהורה מכל מקום שייך שמחה כשבעלה מתייחד עמה בחדר אחדסו כמ"שסז.

ומכל מקום טוב להחמיר שיהיה לו סוכה מיוחדת שיוכל לישן שם עם אשתו ויקיים שתי המצותסח:

י

יסט הנושאע בתולהעא שנים או שלשה ימים קודם החגעב בענין שנמשכו שבעת ימי המשתה שלו בתוך החגעג (דאלו בחג עצמו אין נושאין נשיםעד כמו שנתבאר בסימן תקמ"ועה) בימים הראשונים שהיו נוהגים שכל שבעת ימי המשתה היו מתייחדין החתן והכלה בחדר מיוחד ואין שום אדם נכנס אצלם רק בעת שרוצים לשמח אותן ולאכול ולשתות עמהםעו וזה החדר נקרא חופהעז הרי החתן והשושבינין וכל בני החופהעח דהיינו אותם אנשים שאוכלים עם החתן פטורים מן הסוכה כל שבעת ימי המשתה ומותרים לאכול ולשתות ולשמוח חוץ לסוכה דהיינו בחדר הנקרא חופה לפי שאי אפשר לשמוח כראוי בתוך הסוכה שאין עיקר השמחה אלא בחופהעט שהוא עיקר ישיבת החתן וכלהפ דהיינו מקום שהם מתייחדין שם ואי אפשר לעשות עיקר ישיבת החתן וכלה בתוך הסוכהפא לפי שכל סוכה אין לה רק שלשה דפנות ופרוצה ברוח רביעית ובוש שם החתן לשחק עם כלתופב.

ולכן עכשיו שנוהגין לעשות ארבע מחיצות לסוכהפג אף החתן חייב בסוכהפד:

יא

יא כבר אמרנופה שמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה היא אכילת עראי כביצהפו שכן דרך האדם לטעום פעם אחת מלא פיו חוץ לביתופז ומלא פיו הוא כביצהפח שאין בית הבליעה מחזיק יותר מכביצהפט.

במה דברים אמורים בפתצ העשויה מחמשת המינים או בתבשיל העשוי מחמשת המיניםצא אבל שאר מיני מאכליםצב ואין צריך לומר מיני פירותצג אפילו אוכל מהם הרבהצד ואפילו קובע עליהן סעודתוצה מותר לאכלן חוץ לסוכה לפי שקביעת מינים אלו אינה חשובה אלא כאכילת עראי של פתצו:

יב

יב מותר לשתותצז כל המשקין חוץ לסוכה אפילו ייןצח ואפילו שותה יותר מרביעיתצט וכל המחמיר על עצמו שלא לשתות חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובחק.

במה דברים אמורים כששותה דרך עראי אבל אם קובע את עצמו לשתות ייןקא או שאר משקין שדרך לקבוע עליהן כגון מי דבש ושכרקב במדינות אלו שרגילין לקבוע עליהן לשתות בלא סעודהקג צריך לכנוס לתוך הסוכה.

אבל אין צריך לברך לישב בסוכה לפי שהשתיה היא טפילה לאכילה וברכת לישב בסוכה שבירך על אכילת שחרית היא פוטרת את השתיה של כל היוםקד וכן היא פוטרת את השינה וטיול בסוכהקה כל היום שאין צריך לברך עליהם שאפילו יצא חוץ לסוכתו אחר האכילה והפסיק הרבה בין האכילה להשתיה ושינה וטיולקו מכל מקום כיון שכולם נמשכים וטפלים לאכילה שהיא עיקר מצות הישיבה בסוכה ברכת האכילה פוטרתןקז.

ואפילו שותה וישן ומטייל קודם האכילה אין צריך לברך לפי שהן טפלים להאכילה שלאחריהםקח:

יג

יג ואם היה קבוע לשתיה בסוכה ונמלך לאכול אע"פ שלא היה צריך לברך לישב בסוכה על השתיה לפי שברכת האכילה שלפניה פוטרתה אעפ"כ צריך לברך לישב בסוכה על אכילה זו האחרונה שאין אכילה זו טפילה לאכילה הראשונה אלא היא חשובה בפני עצמהקט.

במה דברים אמורים כשיצאקי מן הסוכה בין גמר אכילה ראשונה להתחלת אכילה אחרונה ושהה שם חוץ לסוכה ולא חזר לאלתרקיא אלא לאחר שעה ושתיםקיב או אפילו אם חזר לאלתר אלא שבשעה שיצא מן הסוכה היה דעתו לשהות הרבה חוץ לסוכה ושלא לחזור לסוכה לאלתרקיג שאז אין הברכה שבירך על אכילה הראשונה פוטרת אכילה אחרונה כיון שהפסיק ביניהן ביציאה גמורה על דעת שלא לחזור לאלתר.

אבל אם לא הפסיק ביניהם ביציאה גמורהקיד שלא לחזור לאלתרקטו אינו צריך לברך על אכילה אחרונה ואפילו הוא כל ז' ימים בתוך הסוכה אם לא יצא ממנה יציאה גמורה שלא לחזור לאלתר אין צריך לברך לישב בסוכה רק בפעם הראשון שנכנס לסוכהקטז:

יד

יד וכל זה כשנכנס לאותה סוכה שבירך בה באכילה ראשונה אבל אם נכנס לסוכה אחרתקיז אפילו היא באותו חצרקיח סמוכה לסוכה שבירך בה באכילה ראשונה כשרוצה לאכול בסוכה זו דבר שאסור לאכלו חוץ לסוכה צריך לחזור ולברך לישב בסוכה אפילו אם היא בענין שאין צריך לברך ברכת הנהנין על אכילה זו כגון שהוא עומד באמצע סעודתוקיט שאכל בסוכה שבירך בה ופוסק סעודתו והלך לאכול בסוכה אחרת צריך לחזור ולברך:

טו

טו ואפילו אם אינו רוצה לאכול בסוכה זו אלא שנכנס לתוכה לישן ולטייל צריך לברך לישב בסוכה שאין שינה וטיול שבסוכה זו נפטרין בברכה שבירך בסוכה אחרתקכ אבל אם נכנס לתוכה לאכול בתוכה מיני מאכלים שמותר לאכלן חוץ לסוכה אין צריך לברך.

ואם רוצה לקבוע את עצמו שם לשתות יין ושאר משקים שדרך לקבוע עליהם מן הדין צריך לברך שהרי אסור לשתותן חוץ לסוכהקכא ומכל מקום לפי שיש מפקפקיןקכב על ברכה זו לכן נכון הדבר שלא לקבוע את עצמו בשתיה רק בסוכה שאכל בה היום ובירך עליה לישב בסוכהקכג:

טז

טז אם שכח לברך לישב בסוכה עד שגמר סעודתו יברך לאחר סעודתוקכד ואע"פ שכל המצות צריך לברך עליהן עובר לעשייתןקכה מכל מקום הרי גם הישיבה שיושב בסוכה אחר הסעודה הוא ג"כ בכלל המצוהקכו וא"כ הרי הוא מברך קודם עשיית המצוהקכז:

יז

יז אין קצבה לסעודות של סוכהקכח אלא אם ירצה יאכל בסוכה ואם ירצה לא יאכל רק מיני מאכלים שמותר לאכלן חוץ לסוכהקכט שאין המצוה אלא שאם יאכל לא יאכל חוץ לסוכהקל.

במה דברים אמורים בחולו של מועדקלא אבל ביום טוב ובשבת שהוא בתוך החג שחייב לאכול פת יותר מכביצהקלב כמו שנתבאר בסי' רצ"[א]קלג צריך לאכול בתוך הסוכה ואם ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הביתקלד ועל דרך שיתבארקלה.

במה דברים אמורים מלילה הראשונה של חג ואילך אבל בלילה הראשונה של חגקלו דהיינו ליל ט"ו בתשריקלז צריך לאכול בתוך הסוכה אפילו בשעת הגשםקלח ואע"פ שהוא מצטער מחמת הגשם וכל המצטער פטור מן הסוכהקלט מכל מקום בלילה הראשונה חייב לאכול בסוכה לפי שאנו למדין בגזרה שוהקמ מחג המצות נאמר כאן בחג הסוכותקמא בחמשה עשר יום לחדש ונאמר להלן בחג המצותקמב בחמשה עשר יום לחדש מה ט"ו יום האמור להלן לילה הראשונה חובה לאכול כזית מצה כמ"ש בסי' תע"הקמג אף ט"ו האמור כאן חובה לאכול בסוכה.

ובאכילת כזית בתוך הסוכה יוצא ידי חובה כמו שיוצא באכילת כזית מצהקמד אבל מכל מקום חייב לאכול עוד פת בבית שהרי בכל סעודת יו"ט חובה לאכול יותר מכביצה פתקמה אלא שבתוך הסוכה בשעת הגשם אין חובה לאכול יותר מכזית כמו באכילת מצה.

ואפילו שלא בשעת הגשם אם ירצה לאכול כזית בסוכה וכביצה מצומצמת תוך הביתקמו הרשות בידו אלא שהמחמיר לאכול כל הסעודה בתוך הסוכה שלא בשעת הגשם הרי זה משובח כמו שנתבאר למעלהקמז:

יח

יח כשאוכל בשעת הגשם בסוכה צריך ג"כ לקדש על היין בתוך הסוכהקמח שהרי אין קידוש אלא במקום סעודהקמט ויברך לישב בסוכהקנ קודם שהחיינוקנא כמו אם לא היה גשם:

יט

יט ויש חולקין על כל זהקנב ואומרים שבכל סעודות שבת ויו"ט אין צריך לאכול פת רק כזית ואם כן ביו"ט ושבת שבתוך החג אם ירצה שלא לאכול רק כזית ולאכלו חוץ לסוכה הרשות בידו.

ודבר זה אנו למדין בגזירה שוה מחג המצות שחובה לאכול בסוכה בלילה הראשונה אבל אין למדין בגזירה שוה זו שיהיה חובה לאכול אף בשעת הגשםקנג שכיון שהוא מצטער מחמת הגשמים הוא פטור מן הסוכה אף בלילה הראשונהקנד.

ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונהקנה בכל זה מכל מקום בליל שני של גליות כיון שאינו אלא מנהג שהרי אנו בקיאים בקביעות החודשקנו יש לסמוך על סברא האחרונה ואינו צריך לאכול בסוכה בשעת הגשםקנז ומי שרוצה להחמיר על עצמו גם בליל שני כסברא הראשונה אינו צריך לקדש בסוכה אלא יקדש ויאכל כל סעודתו בתוך הבית ואחר האכילה יכנוס לסוכה ויאכל שם כזיתקנח ולא יברך לישב בסוכהקנט:

כ

כ וכיון שאכילת לילה הראשונה נלמד בגזירה שוה מאכילת מצה צריך להיות דומה לה בכל דבר דהיינו שלא יאכל בערב יו"טקס מן המנחה ולמעלהקסא כדי שיאכל בסוכה לתיאבוןקסב ולא יאכל בסוכה עד לאחר צאת הכוכביםקסג ויזהר לאכול קודם חצות לילהקסד הכל כמו באכילת מצה כמ"ש בהלכות פסחקסה:

כא

כא מאימתי מותר לפנות מן הסוכה מפני הגשמיםקסו בשאר סעודות החג חוץ מלילה הראשונהקסז משעה שירדו כל כך טיפות טיפות לתוך הסוכה שאם היו נופליםקסח לתוך תבשיל של פולקסט שדרכו למהר להתקלקל במים מועטיםקע היה התבשיל מתקלקל הרי זה יוצא מן הסוכה אע"פ שאין לפניו תבשיל בסוכהקעא ומי שאינו בקי בשיעור זה ישער אם היו יורדים כל כך גשמים לתוך הבית אם היה יוצא מן הבית יוצא ג"כ מן הסוכהקעב:

כב

כב וכל זה באכילה אבל בשינה אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל שבגשמים מועטים יש צער לישן שם ויוכל לצאת מהסוכהקעג שכל המצטער פטור מן הסוכהקעד.

וכשם שמותר לפנות מן הסוכה מפני הגשמים כך מותר לפנות מפני השרב או מפני היתושיםקעה אפילו אין האדם מצטער בכך אלא שהתבשיל מתקלקל בכךקעו וכן אם העת קור שהמאכלים השמינים נקרשים בסוכהקעז אוכל כל סעודתו בביתקעח:

כג

כג כל הפטור מישיבת הסוכה ואינו יוצא מהסוכה אינו מקבל שכר על אותו ישיבה ואינו אלא מן ההדיוטותקעט:

כד

כד היוצא מהסוכה מפני הגשמים אל יבעט ויצא אלא יצא בהכנעהקפ כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופכו לוקפא רבו על פניו כלומר איני חפץ בשימושךקפב:

כה

כה היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתוקפג לגמור סעודתו וכשישב לו לאכול פסקו הגשמיםקפד אין מחייבין אותו לחזור לסוכה לגמור סעודתוקפה אלא גומר סעודתו בביתו:

כו

כו היה ישן בתוך הסוכה וירדו גשמים ונכנס לתוך הביתקפו לגמור שינתו ועד שלא שכב פסקו הגשמים צריך לחזור לסוכהקפז אבל אם כבר שכב בתוך הבית ואח"כ פסקו הגשמים אינו צריך לחזור לסוכה אלא ישן בביתו כל אותו הלילה ואפילו הקיץ משינתו קודם שעלה עמוד השחר אין מטריחין אותו לחזור לסוכה לגמור שם שינתו אלא מותר לו לגמור שינתו בביתוקפח ואפילו כבר עלה עמוד השחר והוא עדיין ישן בתוך הבית אין צריכים להקיצו משינתוקפט אלא מניחין אותו לישן עד שינער מאליוקצ ואם הקיץ משינתו לאחר שעלה עמוד השחר ורוצה לחזור ולישן צריך לילך לתוך הסוכה ולישן שם כיון שכבר עלה עמוד השחרקצא:


א) ויקרא כג, מב.

ב) גמרא [ברייתא] כח, ב.

ג) רש"י דף כו, א ד"ה כעין תדורו.

ד) משנה כח, ב. טור ושו"ע ס"א.

ה) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

ו) רבא כט, רע"א. רמב"ם פ"ו ה"ה. שו"ע שם.

ז) למעט כלי שאיבה, דלקמן סעיף ב.

ח) בה"ג הל' סוכה (לב, ב). שבלי הלקט סי' שדמ (בהג"ה משבלי הלקט הקצר). מ"א סק"א.

ט) בה"ג שם. תוס' כט, א ד"ה מנא. מרדכי רמז תשמה בשם ויש מפרשים. מ"א שם.

י) בשבלי הלקט ובמ"א שם: של בשמים. ולענין כלים ששואבים בהם מים, ראה לקמן ס"ב.

יא) תוס' שם. מרדכי שם.

יב) רבא בגמרא כט, א. רמב"ם פ"ו ה"ה. שו"ע ס"א.

יג) רש"י שם ד"ה מאני מיכלא. טור ורמ"א ס"א.

יד) רמב"ם ושו"ע שם.

טו) רש"י שם. רמב"ם ושו"ע שם.

טז) תוס' שם ד"ה מנא בדעת רש"י שם. הגהות מיימוניות שם אות ז. טור. מ"א סק"ג.

יז) רש"י שם.

יח) רבא שם. (ר)מ"א סק"א.

יט) ארחות חיים הל' סוכה סי' לד. רמ"א ס"א.

כ) ארחות חיים שם. לבוש סוף ס"א. מ"א ס"ק ג.

כא) ארחות חיים ורמ"א שם.

כב) מ"א שם.

כג) גמרא כט, א. טור ושו"ע ס"א.

כד) תוס' שם ד"ה ואמרי. טור ולבוש ס"א (מותר. וראה שו"ע סי' תרסו).

כה) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

כו) ט"ז סוף ס"ק ג.

כז) רא"ש פ"ב סי' יט. לבוש שם.

כח) תוס' שם. ר"ן (יג, א) ד"ה שרגא. מ"א סק"ב.

כט) אור זרוע הל' סוכה סי' דש. ראבי"ה סי' תרמא. הגהות אשרי שם. ב"י ד"ה כתב בהג"א.

ל) רוקח הל' סוכות סי' ריט. ב"י שם. (ר)מ"א סק"ב.

לא) רמב"ם פ"ו ה"ה. שו"ע ס"א.

לב) גמרא [ברייתא] כח, ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

לג) משנה כ, ב (ורש"י שם ד"ה לא יצא. וכדלעיל סי' תרכז). ברייתא כו, א. טור ורמ"א ס"א. שו"ע ס"ב. וכדלקמן ס"ח-ט וש"נ. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 215. שלחן המלך ח"ב ע' רמו-ז.

לד) ברייתא כח, ב. טור ורמ"א ס"א.

לה) רמב"ם שם. שו"ע שם.

לו) מהרי"ל הל' סוכות (ע' שע). דרכי משה ס"ק א. ט"ז סק"א.

לז) דרכי משה שם.

לח) רבא כח, סוע"ב. רמב"ם פ"ו ה"ט. שו"ע ס"ד.

לט) ברייתא וגמרא שם. טור ורמ"א ס"ד.

מ) כדלקמן ס"ה (בתפלה) וש"נ.

מא) גמרא שם, לפירוש רש"י שם ותנוי. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

מב) רמב"ם שם. שו"ע שם.

מג) רש"י שם ד"ה בר.

מד) מ"א סקי"ג.

מה) אליה רבה סק"ב.

מו) מ"א שם.

מז) אוצ"ל: שהאדם.

מח) כדלקמן סי' תרמ ס"ה וש"נ.

מט) ב"ח ד"ה כתב הרמב"ם. אליה זוטא סק"ב. מ"א סקי"ד.

נ) שלטי גבורים יג, א אות ב בשם ריא"ז. הובא בב"ח ומ"א וא"ז שם.

נא) ט"ז סקי"ד.

נב) משנה כה, א. טור ושו"ע ס"ב.

נג) ברייתא כו, א. טור ושו"ע שם.

נד) רבא בגמרא שם ורש"י ד"ה רבא. לבוש ס"ב. ט"ז סק"ה. מ"א סק"ד.

נה) רמ"א ס"ב. ב"ח סי' תרמ ד"ה ומ"ש ונראה (בארץ רוסיא. וראה לעיל סי' תקז קו"א סק"ד ד"ה כתב: ובמדינתנו שאין הקור גדול כ"כ בימי פסח וסוכות).

נו) מרדכי רמז תשמא. רמ"א שם.

נז) לבוש סי' תרמ ס"ד. מ"א סק"ז.

נח) לבוש שם.

נט) ראה גם לעיל סוף ס"ד.

ס) סעיף ה.

סא) דרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ב. ומנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה. ראה ספר השיחות תרצט ע' 295. לקו"ש חכ"ט ע' 211 ואילך. אג"ק חי"א ע' תיד. המלך במסיבו ח"א ע' סג. ח"ב ע' לג. אוצר מנהגי חב"ד חה"ס ע' שא-שב.

סב) ט"ז סק"ט. וראה דרכי משה ורמ"א שם.

סג) פסחים קט, א. וראה לעיל סי' תקכט ס"ו-ז.

סד) כדלקמן סי' תרמ ס"א.

סה) סעיף יח.

סו) דרכי משה וט"ז שם, מגמרא עירובין סג, ב.

סז) לקמן ס"י.

סח) רמ"א שם.

סט) בקונטרס השלחן כתב שמקומו בסי' תרמ (כמו בשו"ע הב"י), וכן מציין אליו לעיל סי' רמט סוף ס"ח "כמ"ש בסי' תר"מ". אבל ראה לעיל ס"ט שמציין לכאן כמו שיתבאר.

ע) גמרא כה, ב (חתן). שו"ע סי' תרמ ס"ו.

עא) ראה לעיל סי' ע ס"ג (לענין פטור קריאת שמע). וראה אהע"ז סי' סב ס"ב וס"ו וסי"ג (שבעולה אין לה שבעת ימי המשתה).

עב) רש"י שם ד"ה תרתי. מ"א סי' תרמ סקי"א (ערב הרגל), וסי' תקמו סק"ד (הטעם שלא לישא בערב יו"ט).

עג) לבוש סי' תרמ ס"ו.

עד) רש"י שם (ממשנה מו"ק ח, ב). מ"א שם.

עה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א.

עו) טורי זהב אבן העזר סי' סב סק"ז קרוב לסופו.

עז) תוס' כה, ב ד"ה אין.

עח) רב אבא בר זבדא אמר רב שם. רמב"ם פ"ו ה"ג. שו"ע שם.

עט) גמרא שם. מ"א שם.

פ) תוס' שם סוד"ה אין. רא"ש פ"ב סי' ח.

פא) גמרא שם וכרבא.

פב) רש"י שם ד"ה צער. מ"א שם.

פג) ראה רמ"א סי' תרל ס"ה. לעיל סי' תרלח ס"ב.

פד) מ"א שם.

פה) סעיף ז.

פו) אביי בגמרא כו, א (כדטעים בר בי רב ועייל לכלה). תוס' שם ד"ה תרתי (שזה מלא פיו דהיינו כביצה). רש"י כז, א ד"ה ואביי. רא"ש פ"ב סי' יג. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה לעיל סי' עדר ס"ו. סי' רצא ס"א. וראה גם לעיל סי' רפו ס"ד.

פז) ריטב"א כה, א ד"ה אוכלין.

פח) תוס' שם.

פט) יומא פ, א. תוס' סוכה שם. רא"ש שם.

צ) יומא עט, ב. טור ושו"ע שם. תוס' סוכה שם.

צא) ברייתא כז, א (במיני תרגימא). לפירוש הרא"ש שם. שו"ע שם. מ"א סוף ס"ק ו (דהיינו כשאוכל יותר מכביצה, אפילו לא קבע עליו סעודתו). וראה גם לעיל סי' תעא ס"ב, וש"נ (שמיני תרגימא הוי תבשיל העשוי מחמשת המינים).

צב) רא"ש שם (שחולק על רבנו פרץ, שמצריך אף בבשר וגבינה).

צג) גמרא יומא עט, ב כרבא. טור ושו"ע שם.

צד) גמרא שם (שתי כותבות). מ"א ס"ק ו.

צה) גמרא שם לדעת רבא. אור זרוע הל' סוכה סי' שא. הגהות אשרי שם. דרכי משה ס"ק ד ממשמעות הפוסקים. רמ"א ס"ב. מ"א שם. ומנהג חב"ד להחמיר בזה (ראה לקמן סי"ב בשתיה, וראה תשב"ץ סי' קמד שמהר"ם מרוטנבורג חשש בפירות לאידך לישנא בגמרא שם, ומבואר במ"א שם, דהיינו אפילו לא קבע עליו).

צו) גמרא שם. רא"ש שם. לבוש ס"ב. מ"א שם.

צז) גמרא כו, סע"ב (דלי של מים, שהוא רק כדי להחמיר על עצמו). רמב"ם פ"ו ה"ו (מים). טור ושו"ע ס"ב.

צח) רא"ש פ"ב סי' יג. טור ושו"ע שם.

צט) גמרא שם (דלי). וכדלקמן בסמוך, שלא אסרו אלא כשקובע עצמו.

ק) משנה וגמרא כו, ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וכן הוא מנהג חב"ד (ספר המנהגים - חב"ד ע' 67. אוצר מנהגי חב"ד חה"ס ע' ש).

קא) אור זרוע הל' סוכה סוס"י שא (שמסתפק בזה). הגהות אשרי שם. שבלי הלקט סי' שדמ בשם ה"ר אביגדור כהן (בשבת ויו"ט). אגור סי' תתקעח. דרכי משה ס"ק ד. לבוש שם. ב"ח ד"ה ומ"ש ושתיית. מ"א סק"ה. ט"ז ס"ק ז.

קב) אור זרוע והגהות אשרי ודרכי משה וט"ז שם. וראה לקמן סוף סט"ו שיש מפקפקין, וש"נ.

קג) מ"א סי' רי[ג] סק"ו. ט"ז שם ס"ק ב. לעיל שם סוף ס"א.

קד) ט"ז ס"ק ז וס"ק כ.

קה) תוס' ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש פ"ק דברכות סי' יג. ט"ז שם ושם.

קו) שדוקא בזה צריך לברך על האכילה, כדלקמן סי"ג וש"נ.

קז) ר"ת הובא ברא"ש פ"ד סי' ג. שו"ע ס"ח (שאין מברכין אלא בשעת אכילה). ט"ז סק"כ. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 217. שלחן המלך ח"ב ע' רנ.

קח) ט"ז סוף סק"ז (לענין שתיה) וסוף ס"ק כ (אף בשינה וטיול).

קט) ט"ז ס"ק כ.

קי) מ"א סקי"ז. לבוש סוף ס"ב. דלא כט"ז שם, וב"ח סוס"י תרמג.

קיא) מ"א שם.

קיב) רש"י יומא ל, א ד"ה נוטל (ששעה או שתים הוי היסח הפסק לסעודה). וראה לעיל סי' ח סכ"ג (לענין ציצית) כמה שעות. סי' כה סכ"ט (לענין תפילין) ב' או ג' שעות. אג"ק ח"ג ע' רי-ריב. רכג.

קיג) ראבי"ה סי' תרמד. הובא במ"מ פ"ו הי"ב. ריטב"א מה, ב סד"ה ורבה. מ"א שם (לענין סוכה), ובסי' ח סקי"ח (אף לענין ציצית). וכ"ה לעיל שם סכ"ג.

קיד) לבוש שם. מ"א סקי"ז.

קטו) ראבי"ה ומ"מ וריטב"א שם. מ"א שם.

קטז) מ"א שם. ולענין שיחה בסוכה – ראה לעיל סי' תלב ס"ז, וסי' תקצב סוף ס"ז, שאינה הפסק.

קיז) מ"א סקי"ז.

קיח) מ"א סי' ח סקי"ז (לענין טלית אחר, שמבית לבית באותה חצר הוי הפסק. וכ"ה לעיל שם סכ"ב וקו"א ס"ק ה). וראה גם לעיל רס"י קעח (לענין בין ברכה לאכילה). סי' רעג סוף ס"ד (לענין קידוש במקום סעודה). סי' תלב ס"ח (לענין בין ברכה למצוה).

קיט) כדלעיל סי' קעח ס"ג (שבאמצע סעודה לא הוי הליכה מבית לבית הפסק).

קכ) רא"ש פ"ד סי' ג, בשם רב האי גאון. ט"ז סוף ס"ק כ.

קכא) כדלעיל סי"ב.

קכב) ב"י ד"ה ומ"ש רבנו ושתיית (שדינו כדין קבע על הפירות, דלעיל סי"א). דרכי משה סוף ס"ק ד (דלא מקרי קביעות). רמ"א ס"ב (אפילו קבע עלייהו). ב"ח ד"ה ומ"ש ושתיית (לאפוקי נפשיה מפלוגתא). מ"א סק"ה.

קכג) כדלעיל שם.

קכד) מ"א סוף סקי"ז.

קכה) פסחים ז, ב. וכדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.

קכו) מ"א שם. וכדלעיל ס"ד. וראה גם לעיל סי' תקצב סוף ס"ז: שכל רגע ורגע שהוא יושב בסוכה ... הוא מקיים מצות הקב"ה.

קכז) ראה לקמן סי' תרמג ס"ב.

קכח) משנה כז, א וכחכמים. טור ושו"ע ס"ג.

קכט) רמב"ם פ"ו ה"ז. שו"ע שם.

קל) רש"י שם ד"ה אין. טור. לבוש ס"ג.

קלא) ראה גם לעיל סי' קפח ס"י.

קלב) טור ושו"ע רס"י רצא (כביצה). מ"א סי' רצא סק"א (שהכוונה יותר מכביצה).

קלג) דעה הא' שבס"א (ומסתפק שם אם הכוונה לכביצה או ליותר מכביצה). וראה גם דעה הא' שבסי' עדר ס"ו. סי' תקכט ס"ד. דעה הב' - לקמן סי"ט.

קלד) תוס' רבנו יהודה ברכות מט, ב ד"ה ברכת המזון (שבזה מיירי משנה דידן, שאין קצבה אף ביו"ט ושבת). הובא בתוס' שם ד"ה אי בעי. הגהות סמ"ק סי' צג (נז, א). רא"ש ברכות פ"ז סי' כג.

קלה) סעיף כא.

קלו) משנה שם כחכמים (חוץ מלילי יו"ט ראשון של חג. וראה לקמן סי"ט שבליל ב' סומכים על דעה ב' דלקמן שם, וש"נ). טור ושו"ע ס"ג.

קלז) ראה לקו"ש חכ"ב ע' 129 הערה 50 ובשוה"ג.

קלח) הגהות סמ"[ק] שם. רא"ש שם. ר"ן (יב, ב) ד"ה מתני' ר"א בשם אחרים. טור. רמ"א ס"ה. וראה גם לקמן סי' תרמ ס"ה.

קלט) כדלקמן שם.

קמ) רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק שם. לבוש ס"ג.

קמא) ויקרא כג, לד. במדבר כט, יב

קמב) ויקרא כג, ו. במדבר כח, יז.

קמג) סעיף לב.

קמד) רב זעירא בירושלמי פ"ב ה"ז. הובא בתוס' שם ד"ה תשבו. רא"ש ור"ן שם. טור ושו"ע שם. רמ"א ס"ה.

קמה) כדלעיל בתחלת הסעיף.

קמו) ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבנו אע"ג, שגם בלילה הראשון אין איסור לאכול חוץ מסוכה פחות מכשיעור. וע"י אכילת הכביצה בבית והכזית בסוכה יוצא ידי חובת סעודת יו"ט.

קמז) סעיף יב (אפילו לענין שתיית מים).

קמח) תרומת הדשן סי' צה. רמ"א סוף ס"ה.

קמט) כדלעיל סי' רעג ס"א. ומיירי שאוכל כל הסעודה בסוכה, כדלעיל סוף סי"ז. וראה לבוש ס"ג. מ"מ וציונים.

קנ) מ"א סוף סק"ט. ט"ז ס"ק יז. וראה חקרי הלכות א לה, ב.

קנא) כדלקמן סי' תרמג ס"א, שברכת שהחיינו היא גם על הסוכה. וראה גם תרומת הדשן ורמ"א שם.

קנב) ריטב"א כז, א ד"ה הא. ר"ן (יב, ב) ד"ה מתני' ר"א (שבזה מיירי משנה דידן, שאין קצבה אף ביו"ט ושבת). הובא במ"א סי' קפח סק"ט, וכאן סק"י. והיא דעה הב' דלעיל סי' עדר ס"ו. סי' רצא ס"א. וראה העו"ב תתו ע' 71.

קנג) שו"ת רשב"א ח"ד סי' עח. ב"י ד"ה ובכתבי, ממשמעות סמ"ג עשין מג (קכ, ג), ואור זרוע ח"ב סי' שא. וראה גם תוס' ברכות מט, ב ד"ה אי.

קנד) רשב"א שם.

קנה) ט"ז סקי"ז (לענין ליל ראשון בגשם, שלכן מברכים לישב בסוכה, כדלעיל סי"ח). וכן פסק לעיל סי' תקכט ס"ד (לענין סעודת יו"ט, שצריך יותר מכביצה).

קנו) כדלעיל סי' תר ס"א.

קנז) תרומת הדשן שם. רמ"א ס"ה. ט"ז שם בדעת הרמ"א ס"ה. מ"א סקט"ו. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 31 הערה 13.

קנח) תרומת הדשן שם. דרכי משה ס"ק ה. ט"ז ומ"א שם.

קנט) ט"ז שם.

קס) מהרי"ל הל' סוכות (ע' שע). רמ"א ס"ג.

קסא) מ"א סקי"ב (משעה עשירית, וכדלעיל סי' תעא ס"א).

קסב) ירושלמי פ"ב ה"ז. הובא בתוס' כז, א ד"ה תשבו. אור זרוע ח"ב סי' שא. מהרי"ל שם. רמ"א שם.

קסג) ארחות חיים הל' סוכה סי' לו. מהרי"ל שם. רמ"א שם.

קסד) מהר"י ווייל סי' קצא. מהרי"ל שם. רמ"א שם.

קסה) סי' תעא ס"א לענין אכילה בע"פ. סי' תעב ס"ב לענין אכילה בלילה. סי' תעז ס"ו לענין אכילה לפני חצות.

קסו) משנה כח, ב. רמב"ם פ"ו ה"י. שו"ע ס"ה.

קסז) לדעה הא' דלעיל סי"ז, שהיא העיקר (כדלעיל סי"ט).

קסח) ירושלמי פ"ב ה"י. רמב"ם שם. טור בשם סמ"ג עשין מג (קכ, ד). שו"ע שם.

קסט) גמרא כט, א (של גריסין). רמב"ם שם. שו"ע שם.

קע) רש"י שם ד"ה מקפה. פיה"מ להרמב"ם. ט"ז סקט"ו.

קעא) אור זרוע הל' סוכה סי' שה. הגהות אשרי פ"ב סי' כ. טור ורמ"א ס"ה.

קעב) יראים השלם סי' תכא. מרדכי רמז תשמ. מהרי"ל הל' סוכות (ע' שע). רמ"א שם.

קעג) מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א ס"ז.

קעד) כדלקמן סי' תרמ ס"ה.

קעה) ירושלמי שם. אור זרוע שם. הגהות אשרי שם. ב"י ד"ה גרסינן. מ"א סקט"ו.

קעו) ב"ח ד"ה היה אוכל. מ"א שם.

קעז) לבוש סוף ס"ה. ב"ח שם. מ"א שם.

קעח) מ"א שם.

קעט) הגהות מיימוניות פ"ו אות ב בשם ר' שמחה. רמ"א ס"ז. וכדלעיל סי' תעב סי"ג וש"נ. וראה מנחת אלעזר ח"ד סוס"י לא (שתלמידי הבעש"ט דור אחר דור נהגו לישב בסוכה ז' ימי החג גם אם ירדו גשמים). לקו"ש חכ"ט ע' 211. אוצר מנהגי חב"ד חה"ס ע' שב.

קפ) מהרי"ל הל' סוכות (ע' שעא). ורמ"א סוף ס"ז. גמרא ע"ז דף ג רע"ב.

קפא) משנה כח, ב.

קפב) ברייתא כט, א. וראה גם לעיל סי' תרטו ס"ב. ולעיל סי' קיד ס"א: לפי שהגשמים הם סימן קללה בחג הסוכות שאי אפשר לישב בסוכה בשעת הגשם אין מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה. וראה לקו"ש חי"ד ע' 433.

קפג) גמרא [ברייתא] כט, א. רמב"ם פ"ו ה"י. שו"ע ס"ו.

קפד) רש"י שם ד"ה וירדו.

קפה) ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

קפו) ברייתא שם. טור ושו"ע ס"ז.

קפז) מ"א סקט"ז.

קפח) גמרא שם ורש"י ד"ה אלא. טור ושו"ע שם. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' שסב.

קפט) רש"י שם ד"ה אלא. משמעות טור ורמ"א ס"ז. לבוש ס"ז. ט"ז סקי"ח.

קצ) לבוש שם. ט"ז שם.

קצא) גמרא שם. טור ושו"ע שם.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן