תרנא דין נטילת לולב וברכתו ובו י"ז סעיפים:

א

א מצותא ארבעה מינים הללו הוא שיטול כל אחד ואחד מישראלב אתרוג אחד בידו אחת ובידו השניתג יטול לולב אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדסד.

ובשעת הדחקה שאי אפשר למצוא שלשה בדי הדס יוצא ידי חובתו בבד אחדו אפילו נקטם ראשוז (עיין סי' תרמ"וח).

ואם נטל שלשה מינים אלו עם האתרוג בידו האחת לא יצא ידי חובתוט שהרי אחרי שנאמר פרי עץ הדר נאמר כפת תמרים בלא וא"ו כלומר שלא נאמר וכפת כמו שנאמר וענף וגו' וערבי וגו' מכאן אתה למד שהאתרוג הוא צריך להיות בפני עצמו ולא יהיה באגודה אחת עם הלולב עם מיניו כמו ההדס וערבה שנכתב בהן וא"ו המוסיף על ענין ראשון ולכך מותר לאגדן עם הלולבי (ואדרבה מצוה מן המובחר הוא לאגדן כמו שיתבאריא).

ויש חולקיןיב על זה ואומרים שלא מיעט הכתוב אלא שלא יהא האתרוג נאגד עם הלולב ומיניו באגודה אחת ממש אבל כל שאינו אוגדו ממש באגודה אחת אע"פ שנוטלן בידו אחת אין בכך כלום ויוצא ידי חובתו מן התורה.

ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה ואם בירך ונטל שניהם בידו אחת יחזור ויטלם בשתי ידיו בלא ברכהיג דספק ברכות להקל ושמא יצא בברכה הראשונה:

ב

ב ומצוהיד מן המובחרטו לאגוד הלולב עם ההדס וערבה באגודה אחת משום נויטז שנאמריז זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצותיח:

ג

ג ומותר לאגדו אפילו בחוט ובמשיחהיט אע"פ שחוט האוגד הוא מין אחר ואינו ממינים שבלולב והרי יש כאן בידו חמשה מינים אעפ"כ אינו עובר משום בל תוסיף כיון שהאגוד אינו מעיקר המצוהכ אלא הוא הידור למצוהכא ולא הזהירה תורה אלא שלא להוסיף בעיקר המצוהכב:

ד

ד ומותר לאחוז את הלולב בידו במקום האגוד בשעה שאוחזו לצאת בו ידי חובתו ואע"פ שהאגוד חוצץ בין ידו ללולב ומיניו אין בכך כלום כיון שהאגוד הוא לנוי ולהידור מצוה וכל שהוא לנוי אינו חוצץכג מפני שהוא בטל לגבי הלולב ומיניו וכאלו הוא מגוף הלולב ומיניוכד:

ה

ה ואפילו אם נשרו מעלי הלולב או מעלי ההדס וערבה ונשארו העלין בתוך האגוד בענין שעלין הללו חוצצין ומפסיקיןכה בין ידו ללולבכו אין בכך כלום כיון שדבר החוצץ הוא ממינים שבלולב ומין במינו אינו חוצץכז אבל אם דבר שאינו ממינים הללו מפסיק ביניהם לידוכח בשעת נטילה לא יצא ידי חובתו בנטילה זו לכך צריך ליזהר מאד להסיר החוט שרגיל להיות כרוך סביב ההדס כשמביאין אותן ממרחקיםכט.

אבל מותר לכרוך ההדס בעלי הלולבל או בעצי ערבה דקיםלא כיון שהכרך הוא ממינים שבלולב אינו חוצץ:

ו

ו יש נוהגיםלב לעשות האגד בדרך זה שכורכין סביבות שלשה מינים אלו עד שיהיו מהודקין היטב ותוחבין ראשי הכרך לתוך עיגול הכרוך סביב שלשה מינים אלו ויש מחמיריםלג וקושרים שני ראשי הכרך בשני קשרים זה על גבי זה וביו"טלד שאי אפשר לקשרן בענין זה שהרי הוא קשר של קיימא שאינו חושש להתירו עולמיתלה אוגדין אותו בעניבהלו דהיינו שעושין שתי עניבות זו על גבי זו (אבל אסור לעשות עניבה על גבי קשר כיון שאינו חושש להתירו עולמית עיין סימן (שמ"א) [שי"זלז]) או שתוחבין ראשי הכרך לתוך עגול הכרךלח כמו שנתבאר:

ז

ז יש נוהגיןלט להגביה ההדס בתוך האגוד למעלה מן הערבה מעט מטעם הידוע להם:

ח

ח יש נוהגיןמ לאגוד ההדס מימינו של הלולב והערבה בשמאלו והלולב באמצע:

ט

ט ויש נוהגיןמא לאגוד שלשה הדסים אחד מימין הלולב דהיינו מימין האדםמב ואחד משמאלו ואחד באמצע נוטה לצד ימין ושתי הערבות אחד בימינו ואחד בשמאלו:

י

י וטוב להשפיל ההדס וערבה תוך אגד הלולב דהיינו שיאגוד אותם בתחתית הלולב בענין שכשיטול הלולב בידו לשם מצוה יהיו בידיו ג"כ ההדס וערבהמג (ואם לא השפיל ונטל הלולב לבדו בידו וההדס וערבה אגודין בו למעלה הרי זה מותר אע"פ שאינו נוטל ההדס והערבה בידו אין בכך כלום דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה כמו שיתבארמד):

יא

יא נוהגין לעשות בלולב שלש אגודות כנגד שלשה אבותמה דהיינו שמלבד האגד שאוגד שלשה מינים אלו ביחד עושין בלולב עצמו עוד שתי אגודות לאגוד העלין בשדרהמו וצריך ליזהר מאד שיהא שדרו של לולב יוצא למעלה מאגד העליון טפח כדי נענועמז כמו שנתבאר בסימן תר"נמח:

יב

יב כל ארבעה מינים הללו צריך ליטלן דרך גדילתןמט דהיינו שיהא ראשיהם למעלה ועיקריהם למטהנ ואם הפכן בשעה שנטלן לא יצא ידי חובתו בנטילה זונא והאתרוג אע"פ שהוא תלוי באילן עוקצו למעלה מכל מקום דרך גדילתו נקרא עוקצו למטהנב וצריך ליזהר מאד בהדס שבא ממרחקים להתיר אגודתו ולראות אם מונח כתיקונו דלפעמים נותנים ראשו של בד זה בצד עיקרו של בד זה וגם לפעמים כופפין ראשי הבדיןנג:

יג

יג צריך ליטול הלולב ומיניו בידו הימנית ואתרוג בידו השמאליתנד לפי שהלולב יש בו שלש מצות דהיינו לולב הדס וערבה והאתרוג הוא מצוה אחתנה ואם היפך יצא ידי חובתונו ומכל מקום טוב לחזור וליטול כדינו בלא ברכהנז.

אפילו אם כבר יצא ידי חובת נטילה ורוצה לחזור וליטלו לשם מצוה כגון בשעת אמירת הושענות צריך ליטול הלולב בימין והאתרוג בשמאלנח:

יד

יד איטר יד נוטל הלולב בימינו שהוא שמאל של כל אדם והאתרוג בשמאלו שהוא ימין של כל אדםנט אבל מי שהוא שולט בשתי ידיו נוטל הלולב בימינו והאתרוג בשמאלו ככל אדםס:

טו

טו מי שנקטעה ידו הימנית יטול הלולב בזרועוסא הימניתסב שהרי לא נאמר בתורה ולקחתם ביד ולקיחה בזרוע שמה לקיחהסג ואם אי אפשר ליטול הלולב בזרועו הימנית יטול הלולב בידו השמאלית שהיא חשובה לו כימין ואתרוג בזרועו השמאליתסד אבל לא יטול שניהם בידו אחת בבת אחת כמו שנתבארסה ואם אי אפשר לו ליטול האתרוג בזרועו השמאלית יטול הלולב והאתרוג בידו השמאלית בזה אחר זהסו כמו שיתבארסז:

טז

טז וכן מי שנקטעה ידו השמאלית יטול האתרוג בזרועו השמאליתסח ואם אי אפשר יטול בזרועו הימנית ואם גם זה אי אפשר יטול שניהם בידו הימנית בזה אחר זה:

יז

יז כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתןסט דהיינו סמוך וקודם לתחלת עשייתןע כמ"ש בסימן כ"העא.

ומה הוא מברך על מצות נטילת ארבעה מינים אלו אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולבעב לפי שהלולב גבוה מכולןעג חשוב הוא ונקראת כל האגודה על שמועד:

תם ונשלםעה שבח לאל בורא עולם


א) לכללות סימן זה - ראה דברי נחמיה או"ח עד, ב ואילך.

ב) ברייתא מא, ב. תוס' כט, ב ד"ה בעינן. רא"ש פ"ג ס"ג. טור ושו"ע ס"א. וראה דברי נחמיה שם ס"א וקו"א ס"ק א. וראה לעיל סי' רצו קו"א ס"ק ג, שאף שנשים פטורות יכולות לברך (כל ז' ימי החג).

ג) גמרא לד, ב (שלא יהא אתרוג עמהם באגודה, כדלקמן בהמשך הסעיף). לז, ב (לולב בימין ואתרוג בשמאל, כדלקמן סי"ג). לפירוש המ"א ס"ק ו.

ד) משנה לד, ב כרבי ישמעאל. רמב"ם פ"ז ה"ז. מגיד משנה שם בשם כל הגאונים. טור ושו"ע שם.

ה) רמ"א ס"א (שבשעת הדחק סגי בחד דלא קטום). מ"א ס"ק א (שבשעת הדחק אפילו בחד קטום). וראה דברי נחמיה שם ס"ב וקו"א ס"ק ג.

ו) רמב"ן בהל' לולב סוף ענין הדס קטום, כרבי עקיבא שם. ריטב"א מט, ב סד"ה מ"ט. ארחות חיים הל' לולב סי' יב. רמ"א שם. ולענין ערבה ראה דברי נחמיה שם קו"א סק"ב.

ז) רמב"ן שם. מ"א שם.

ח) סעיף יא (דין הדס שנקטם ראשו).

ט) מאירי לז, ב סד"ה הדס במחובר, בשם חכמי לוניל. ארחות חיים שם סי' יט, וכל בו הל' לולב סי' עא (לט, ב), בשם רבנו שלמיה. ב"י ד"ה וכתב עוד. לבוש ס"ב, בשם יש מי שאומרים. מ"א ס"ק י. וראה גם לקמן סט"ו.

י) גמרא לד, ב ורש"י ד"ה יכול.

יא) בסעיף הבא.

יב) ט"ז ס"ק י"ד. אליה רבה ס"ק י בשם אמרכל בשם רבנו ברוך. וראה דברי נחמיה שם סי"ד.

יג) ראה לקמן סי"ג, וש"נ.

יד) גמרא [ברייתא] לג, א. וכת"ק באידך ברייתא שם (שאין אגד מעכב). טור ושו"ע ס"א.

טו) רמב"ם פ"ז ה"ו.

טז) טור ושו"ע שם.

יז) שמות טו, ב. גמרא שם. רש"י שם ע"ב ד"ה ופליג. טור ולבוש ס"א.

יח) גמרא יא, ב. רש"י לג, א ד"ה ואנוהו. טור ולבוש שם. וראה לעיל סי' כד ס"ג (טלית נאה, ציצית נאה, מצות בהידור). לקו"ש חי"א ע' 241 (מהלשון נראה שהוא מן התורה).

יט) משנה לו, ב כרבי מאיר. רמב"ם פ"ז הי"ב. טור ושו"ע ס"א.

כ) גמרא שם (שרק הסוברים לולב צריך אגד עובר על בל תוסיף). רש"י שם לז, א ד"ה במינו. רא"ש פ"ג סי' כד. לבוש ס"א. מ"א ס"ק כז.

כא) כדלעיל ס"ב.

כב) ראה לעיל סי' לד ס"ד.

כג) גמרא לז, א כרבא. טור ולבוש ס"א. מ"א ס"ק ב.

כד) ר"ן (יח, א) ד"ה לא לינקוט. לבוש ס"ז.

כה) גמרא לז, ב כרבא. טור ושו"ע ס"א.

כו) לבוש ס"א.

כז) גמרא שם. טור ורמ"א ס"א.

כח) ולענין בין מין למין, ראה דברי נחמיה שם קו"א ס"ק ד. ובסידור (דיני הלולב): לולב והדס וערבה יהיו קשורים ואגודים יחד ולא יהיה חוט או משיחה חוצץ ביניהם, וש"נ.

כט) מנהגים (קלויזנר) סי' מה. מהרי"ל הל' לולב (ע' שצב). רמ"א שם.

ל) מ"א ס"ק ב.

לא) ראה לבוש שם (סביב הג' מינים יחד).

לב) מרדכי רמז תשמח, בשם ראבי"ה סי' תרסו (קשר א' וכריכה). דרכי משה ס"ק א (שכן נוהגין אף בחול). רמ"א ס"א (כריכה ותחיבה), כפירוש המ"א ס"ק ג (דהיינו אף בחול). לבוש ס"א. וראה דברי נחמיה שם ס"ה וקו"א ס"ק ד.

לג) רש"י שם ד"ה ופליג. רי"ף (טז, א). רא"ש פ"ג סי"ב (ראה הגהות אשרי שם). מרדכי שם בשם היראים (השלם) סי' תכב. טור ושו"ע ס"א.

לד) ברייתא שם (הותר אגדו ביו"ט). טור ושו"ע שם (אם לא אגדו מבע"י או שהותר ביו"ט). וראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 65: מהדרין לאגוד הלולב בסוכה ובערב יו"ט.

לה) ברייתא ורש"י שם ד"ה הותר. לבוש שם. וכדלעיל סי' שיז ס"א וס"ג.

לו) גמרא שם. רי"ף ורא"ש שם. שו"ע שם.

לז) סעיף ג וש"נ. וראה לקו"ש חי"ד ע' 16 הערה 30. שלחן המלך ח"ב ע' רסב-ד.

לח) ברייתא ורש"י שם. רי"ף ורא"ש שם. טור ולבוש שם.

לט) שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א ס"א. סדור האריז"ל. וראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 66: משתדלים שהערבות לא יראו כל כך.

מ) דרשות הר"י אבן שועיב דרשה ליום א' דסוכות. מטה משה שם. של"ה מסכת סוכה, נר מצוה (רמה, ב) ד"ה מטה משה. מ"א ס"ק ד. ט"ז סוף סי' תרנ.

מא) האר"י בפרי עץ חיים שער כט ספ"א. מ"א שם. משנת חסידים מס' ימי מצוה וסוכה ספ"ד. סדור האריז"ל. וכ"ה בסדור (דיני הלולב).

מב) כי שדרת הלולב כנגד פניו (ראה סדור שם, וש"נ).

מג) מהרי"ל הל' לולב (ע' שצב, בשינויי נוסחאות). רמ"א ס"א.

מד) סיום הסי' בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע ס"ז. דברי נחמיה שם סי"ב.

מה) מרדכי רמז תשמט. מהרי"ל הל' לולב (ע' שצב). רמ"א ס"א.

מו) ט"ז ס"ק א. וראה דברי נחמיה שם ס"ו וקו"א ס"ק ה. ובספר המנהגים – חב"ד ע' 66: על הלולב עצמו עושים שתי כריכות ... נוסף על שתי כריכות הנ"ל - אוגד הלולב וההדסים והערבות ביחד ע"י שלש כריכות, שלוש כריכות אלו הן במשך טפח אחד. נמצא סך הכל חמש כריכות (ביאורו בלקו"ש ח"ד ע' 1368). ושם ע' 68: בהושענא רבה קודם הלל מסירים שתי הכריכות אשר על הלולב ואין נשארים אלא ג' הכריכות המאגדים את הלולב ההדסים וערבות ביחד (ראה טור ושו"ע סי' תרסד ס"א). וראה אוצר מנהגי חב"ד ע' רפז.

מז) ט"ז שם (שיוכל לכסכס). פרי מגדים משב"ז ס"ק א (יוצא לולב טפח). ובספר המנהגים – חב"ד שם: משתדלים ששתי הכריכות תהיינה מכוסות בההדסים וערבות. גם כריכה העליונה, מקצתה עכ"פ. וראה יגדיל תורה (נ.י.) נ ע' נ.

מח) סעיף ב.

מט) גמרא מה, ב. רמב"ם פ"ז ה"ו וה"ט. לבוש ס"ה. ט"ז ס"ק ב.

נ) רש"י שם ד"ה דרך. טור ושו"ע ס"ב.

נא) גמרא מב, א. לפירוש רש"י שם ד"ה ה"ג הא מדאגבהיה. לבוש שם. ט"ז שם.

נב) מ"א ס"ק ז, בשם הרי"ץ גיאת הל' לולב (ע' קיא). אליה רבה ס"ק יד, בשם המנהיג הל' אתרוג סי' כה.

נג) מהרי"ל הל' לולב (ע' שצב). הובא בדרכי משה ס"ק א. אליה זוטא ס"ק ג.

נד) גמרא לז, ב. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה בסידור.

נה) גמרא שם. לבוש ס"ב. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ו.

נו) תשובת רבנו יואל, בראבי"ה הל' לולב סי' תרצד, ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף קכ. כל בו סי' עב (לט, רע"ג). רמ"א ס"ג, לפירוש המ"א ס"ק ט. ט"ז ס"ק ד.

נז) מ"א שם (לחוש לדעת ר"ח מב, א דלא יצא).

נח) מ"א ס"ק ו.

נט) תשובת רבנו יואל שם ושם. רא"ש פ"ג סכ"ה. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ד (ס, ב). אגודה סוף סוכה סי' מז. מהרי"ל הל' לולב (ע' שצג). ב"ח ד"ה ויטול, בשם רש"ל (בהגהות הטור). רמ"א ס"ג. ט"ז ס"ק ג.

ס) כל בו סי' עב (לט, ג). רמ"א שם.

סא) רוקח הל' סוכות סי' רכ (ע' קכ ד"ה גידם). שו"ע ס"ד, לפירוש המ"א ס"ק י.

סב) משמעות כל בו סי' עב (לט, ב), לפירוש אליה רבה ס"ק יג. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' ה ס"ח (אלמא ס"ל דע"י שנקטעה ידו הימנית לא מיחשב איטר).

סג) כל בו שם (לט, ב). מ"א שם. אליה רבה שם.

סד) מ"א שם. אליה רבה שם. וראה צמח צדק שם: אין ר"ל שהיא ימינו באמת כמו באיטר ... אלא ר"ל דחשובה לו כימין אע"פ שאינה ימין ממש והוי נטילה חשובה.

סה) לעיל ס"א.

סו) משמעות מ"א שם.

סז) לא הגיע לידינו. וראה שו"ע (הב"י) סי"ב.

סח) משמעות כל בו סי' עב (לט, ב), לפירוש אליה רבה ס"ק יג.

סט) גמרא לט, א. טור ושו"ע ס"ה.

ע) ראה תוס' שם ד"ה עובר. רא"ש פ"ג סל"ג. טור ושו"ע שם. לבוש ס"ה. מ"א ס"ק יא (לאחר נטילת הלולב קודם נטילת האתרוג). וכ"ה בסדור.

עא) סעיף יז (לענין תפילין, אחר ההנחה קודם הקשירה).

עב) ברייתא מו, א. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדור. וראה לעיל סי' תלב ס"ד.

עג) גמרא לז, ב. לבוש ס"ב.

עד) רש"י שם ד"ה הואיל (ונקרא האגד על שמו). מכתם שם (ונקראת כל האגודה על שמו, והרי הוא כאילו מברכין בפירוש על כל אחד ואחד בשמו). וכ"ה בכל בו סי' עב (לט, סע"ב). וראה גם רש"י לא, א ד"ה אין.

עה) סיום הסי' לא הגיע לידינו (וכן שאר הסי' עד סוף חלק או"ח סי' תרצז). וראה סידור (דיני הלולב. סדר הושענות. סדר הקפות בשמחת תורה. דיני חנוכה. סדר קריאת המגילה). השלמות דברי נחמיה או"ח עד, ב ואילך (סי' תרנא. עתר).










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן