דיני תקוני המקוה ועשייתה

נודע

נודעא בשערים המצויינים בהלכה שגובה המים במקוה צריך להיות כחצי אמהב ממעל לטיבורה בכדי שלא יהיו קמטים בבטנה כאשר תשוח ראשה ביותרג אם היא טובלת מעומד.

ולפי שקשה הדבר מאד להטיל מים חמין הרבה כל כך למקוה לכן ההכרח הוא שתטבול במתיחת גופה לארכה תחת המים כעין דגד לאורך התיבהה דהיינו שתדחוק רגליה בדופן הקצר של התיבה סמוך לשוליה ובידיה תאחוז בשליבה הסמוכה לדופן הקצר שכנגדו בשליבה התחתונה דוקא הסמוכה לשולי התיבה בכדי שלא יהיה שערה צף על פני המים אפילו משהו ח"וו.

ואי לזאת צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים ורוחב השליבות באורך התיבה ערך ד' טפחיםז ונשאר אורך י"ד טפחים להתפשטות גוף האשה תחת המים (אם היא ארוכהח) וראשה יהיה על השליבה התחתונה רק שלא יהיה שערה חוץ למים כנ"ל.

ורוחב התיבה מבפנים יהיה ששה טפחים מרווחים ויותר מעט בכדי שיהיה כל שטח התיבה למטה עולה יותר ממאה טפחים טפח על טפחט.

וגובה המים במקוה יותר מעט משבעה טפחים מרווחיםי. ושם יעשו סימן בתיבה להזהיר הבלן הממונה על המקוה שיזהר מאד בנפשו שלא לשפוך מים חמין השאובין לתיבה עד שיראה שמים הכשרים שבתיבה הם מגיעים עד הסימן ועד בכלל בכדי שיהיה מים כשרים מ' סאה בריוח ולא בצימצום.

להזהיריא האומן העושה התיבהיב שלא יחבר השוליים אל הדפנות עד שיעשה תחלה נקב בקצה השוליים (שיהיה תחת השליבותיג) בכדי שלא יהיה עליה תורת כלי מעולםיד ויהיה הנקב טפח על טפח מרובע שהוא יותר מעט ממוציא רמוןטו לפי שאין אנו בקיאים בשיעור מוציא רימוןטז (שיש אומריםיז שהם ג' אחוזים זה בזה).

ולא יכניס השולים תוך הדפנות אלא יכניס הדפנות תוך חריצים שבשוליים בכדי שהנקב שבשוליים יהיה סמוך מאד וסתום יפה בנסר חלק שישימו תחתיויח כמו שיתבאר.

אחר שישפכו המים לגמרי מחפירת המקוה יקבע ב' נסריםיט חלקים בקרקעית המקוה על הרצפה סמוך לדופן בצד שיורידו שם התיבה. ואחר כך יורידו את התיבה לתוך המקוה לקרן זוית דהיינו שב' דפנות התיבה על כל פנים שהן דופן הארוך והקצר יהיו סמוכים ותכופים לדפנות המקוה שהן בנין קבוע מעציםכ. וישפילו התיבה ויורידוה עד למטה ממש על הנסרים החלקים הקבועים על הרצפה ממש. ויחברו שם התיבה במסמריםכא של ברזלכב או של עץ הנכנסים תוך הנסרים ותוך הרצפה ממשכג. וגם יחברוה במסמרים לב' דפנותיה הארוך והקצר לב' דפנות המקוה הסמוכים להם.

וטוב לשפוך עפר בחלל מועט שביניהם הנראה מלמעלהכד הגם שאינו מעכב מאחר שמחוברת היטב במסמרים קבועים אל הדפנות ואל הרצפה.

ואחר כך יכולים לשום סיד הרבה תוך הנקב שבשולי התיבה הנסתם בנסר חלק שתחתיו וכשיכנסו המים לתיבה יתקשה הסיד ויסתום יפה את הנקב שלא יכנסו בו מים צוננין שמתחת לרצפה ואף על פי כן אינה נעשית כלי על ידי סתימה זו של סיד דוקאכה.

וצריך להושיב שם תיכף שומר נאמןכו לשמור שלא יפלו מים שאובין למקוה (או לסגור המקוה) עד שיתאספו המים ויתרבו תוך התיבה עד הסימן הנ"ל מאליהם. ואפילו התיבה היא זפותה בזפת וכנודע מהספינות המזופפות שהמים נכנסים לתוכן. אלא שאין למים אלו אלא דין מקוה כשר ולא דין מעיןכז אף גם אם הם מי מעין הנובע לחפירות המקוה כידוע ליודעים:


א) ציונים והערות להבא לקמן ראה מראי מקומות וציונים. מקוה מים ח"א ע' קנז ואילך. תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו ע' כא ואילך.

ב) שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתיט. שו"ע סי' קצח סל"ו (זרת). הגהת באר הגולה שם (חצי אמה). רמ"א סי' רא סעיף סו. וראה שו"ת צ"צ סי' שלג. שדי חמד פאת השדה ע' 3390 ערך זרת. שיעורי תורה ע' נה. קובץ יגדיל תורה (נ.י.) יג ע' נג.

ג) שו"ת הרשב"א ח"ג סוס"י רכד. ב"י סוס"י קצח ד"ה כתב הרשב"א.

ד) הלכות גדולות סי' מא (פה, א: כביניתא). שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתיח. רבנו ירוחם נתיב כו ח"ה (רכה, ד) בשם תשובת רב נטרונאי (כדג). שו"ע סי' קצח סל"ז. ש"ך שם ס"ק נ. וראה תיקוני מקוואות ע' נה ס"ו והערה סא.

ה) תיבת עץ שארכה ח"י טפחים, ויורדים אליה בסולם רחוק מהכותל ד' טפחים, כדלקמן.

ו) ראה שו"ת צ"צ סי' קנח סוף אות א (משמע דהוא מדאורייתא).

ז) ראה שו"ע סי' קצח סל"א.

ח) ראה מקוה ישראל ס"ז אות לח ד"ה והנה. תיקוני מקוואות ע' כ. מקוה מים ח"א ע' קסו.

ט) כי ו' פעמים ח"י עולה ק"ח (שו"ת צ"צ סי' שס).

י) ועולה ס"ה תשנ"ו טפח על טפח מרווחים, ו[הוא] יותר משיעור מקוה ח"י טפחים על ל"ו עולה תרמ"ח טפח על טפח (צ"צ שם). וראה תיקוני מקוואות ע' פח (ששיעור זה הוא לשיטת רבנו קודם חזרה שהאמה היא לערך 60 ס"מ, ושיעור המקוה לפי זה הוא לערך 775 ליטר), וע' פח (שהשיעור המינימלי לאחר חזרה הוא פחות מ500 ליטר, ואפשר אפילו פחות מ400 ליטר), וע' צא (שנוהגים לפחות 726 ליטר, או אפילו 779 ליטר).

יא) ביאור כללי להבא לקמן ראה שו"ת צ"צ סי' קעו (ח"א-ג).

יב) תיבת עץ שבונים בחוץ ומכניסים לתוך חפירת מי מעין. וראה שו"ת צ"צ סי' קעב (בתיבה שבונים בתוך החפירה, וגזירת מרחצאות). יגדיל תורה (נ.י.) סט ע' קז.

יג) שלא יפריע לעמידת האשה בתיבה.

יד) ראה שו"ת צ"צ סי' קב (בשאלת הר"ה מפאריטש). סי' קעו ח"א אות א ואות יד ואות יח, וסי' שלו אות א. שו"ת בית שלמה יו"ד ח"ב סי' פג. אמרי אש סי' עט. לחם ושמלה, שמלה סוף ס"ק כט. בר ליואי יו"ד סי' כא. אמרי יושר ח"א סי' צט. הרי בשמים מהדו"ת סי' קלד ד"ה והנה ראיתי. ערוגת הבושם יו"ד סי' קפט. מקוה ישראל ס"ז ס"ק לח. תקות זכריה ע' 45. שואל כענין קח, ב.

טו) ראה רמב"ם הל' כלים פ"ו ה"ב (בכלי עץ). ראה שו"ת צ"צ סי' קעה, וסי' קעו ח"ב, ח"ג אות א, וסי' שלה. גלות עליות פ"ד מ"ה אות כא. חנה אריאל חלק המאמרות בסופו סי' א. בית רבי פכ"ז ע' 166. קנאת סופרים, השמטות לשירי טהרה סוס"י נג. מנחת פתים ס"ז. אמרי א"ש סי' עט. דברי חיים יו"ד ח"א סי' מז. דברי טעם כה, א. מקוה ישראל ס"ז אות לז. בית שלמה יו"ד ח"ב סי' סח. קול אריה סי' סא. לבוש מרדכי יו"ד קמא סי' קמט, ותנינא סי' ק. מקוה מים ח"א ע' קסז. מחשבות בעצה עא, א. יגדיל תורה (ירות"ו) ה ע' 25 ואילך. שיעורי תורה ח"א סי' ג סי"ח. תיקוני מקוואות ע' כד.

טז) ראה מקוה מים ח"א ע' קסח.

יז) משנה כלים פי"ז מ"ד, לפירוש התוס' עירובין ד, ב ד"ה שיעורו. רמב"ם הל' כלים פ"ו ה"ב. וראה מנחת פתים ס"ז.

יח) שאז לא יהיה חלל בין שולי התיבה לנסר אלא יהיה סתום היטב (שו"ת צ"צ סי' קעו ח"ג אות ב), ולא יהיה חשש זחילה (שם אות ג-יא. סי' שלו אות כב-ז), וישמר החום במים (שם אות ב).

יט) ראה מקוה ישראל ס"ז אות לח ד"ה ומ"ש.

כ) ראה שו"ת צ"צ שם אות טז-יז.

כא) ראה שו"ת צ"צ שם אות טז-יז. סי' שלו אות לג-ה. סי' קעב אות א. קנאת סופרים שם. מקוה ישראל שם.

כב) ראה שו"ת צ"צ סי' קסב.

כג) ראה שו"ת צ"צ סי' קעו ח"ג אות טו (דהיינו עם הנסרים שעל החפירה תחת התיבה, אבל לא עם הנסר שסותם הנקב). סי' שלו אות לו. חידושי צ"צ קעו, א.

כד) ראה שו"ת צ"צ סי' קעו ח"ג אות יז.

כה) ראה שו"ת צ"צ סי' קב. סי' קע (קא, א). סי' קעו ח"ג אות יג ואות יח. סי' שלד. סי' שלו אות כט ואות לו. חידושי צ"צ קעו, א. שם רנט, ב. בית שלמה ח"ב יו"ד סי' סד. מקוה ישראל ס"ז אות לח. מקוה מים ח"א ע' קע.

כו) ראה טור ושו"ע ס"ד. ש"ך שם ס"ק טז.

כז) משנה מקוואות פ"ה מ"א (והפסיקו). וראה שו"ת צ"צ סי' קסא. סי' קסה אות א. סי' קעא. מקוה מים ח"א ע' קעא.