סימן יד – וזאת אשר השיבו

וזאת אשר השיבו על זה

ידיעה בתחילה לאודועי לכת"ר כמצוה עלינו מפי חז"ל ריש פ"ה דברכות שהנחשד בדבר צריך להודיעו כי מעולם לא עלה על דעתי חס ושלום להתיר לקלוף הסירכא בידיםא רק שעל ידי גלגול בין האצבעות אפילו בנחת על ידי זה היא מתקלפת מאליה מהריאהב ומתנתקת מעט מעט מטה מטה עד כלותה ואף גם להלאה ממקום יציאתה ובליטתה מהריאה וכמ"ש לקמן באריכות (וכל אריכות כת"ר בזה היא בחנם ואך למותר). ומתחילה ההכרח לבאר היטב חילוקי דעות האחרונים בענין המיעוך ומשמוש הזה:

הנה בספר תורת יקותיאל כתב דבעי' דוקא להיות הסירכא נמוחה כליחה כו' ויפה כיון לפי משמעות לשון הכל בו דף פ"ז ע"א והובא ב"י ולשון מהרי"ו והובא בדרכי משה שכתבו לשון נימוח. אך בדרכי משה מסיים אח"כ שתמוה הוא המנהג שנהגו עכשיו באלו המיעוכים ומשמושים כי לא מצינו שום פוסק שמתיר למעך ולמשמש בכהאי גוונא שנהגו למשמש לפעמים זמן רב ואם ניתק מכשירים רק מנהג אבותינו תורה היא עכ"ל:

והנה אם עיקר קפידתו היתה על זמן רב לחוד הרי בכל בו כתב בהדיא למשמש הרבה והובא ב"י ולא נתן שום שיעור לדבר רק שימשמש בנחת ע"ש ועוד דהוה ליה לסיים ואם נימוח מכשירים כלשון מהרי"ו ולמה שינה הלשון מנימוח לניתק. אלא ודאי שכוונת רמ"א היא משום שהמשמוש זמן רב עד שניתק לא מקרי משמוש בנחת כל כך כמ"ש בפוסקים והיינו משום דאי הסירכא היתה רכה ונימוחה כליחה מחמת רכותה ע"י המשמוש כמשמעות לשון הכל בו ומהרי"ו היה די לה במשמוש קל זמן מועט אבל סירכות הקשות קצת ואינן נימוחים כליחה רק שנתקות באמצעיתן או סמוך לריאה ע"י מיעוך ומשמוש זמן רב אף שהוא בנחת ולא בכח מכל מקום אינו בנחת כל כך כמו בנימוחה כליחה. ואף גם אם היא בנחת כל כך מכל מקום מאחר שאינו נימוח כליחה אלא שניתק ונפסק מחמת רוב המיעוך זמן רב לא מצינו שום פוסק שמתיר וכמשמעות לשון מהרי"ו בדרכי משה שם שסרכות הקשים אין להם היתר רק שמנהג אבותינו תורה אף שלא הוזכר בפוסקים זו היא כוונת הרמ"א באמת לכל מודה על האמת וזו היא גם כן כוונתו בהגהת הש"ע שלא הזכיר לשון נימוח אלא המתנתקת סוף סעי' י"ח בהג"ה, ובהג"ה סעיף י"ג ולא ינתק בכח ר"ל אלא ממילא ומאליה על ידי מיעוך בנחת ולא בחוזק וכח שנמצא מנתק בכחג ולשון שיתמעך שברמ"א שם סעיף י"ג הוא לשון ממוצע בין נימוח כליחה לניתק בכח דמאחר שמתנתק ממילא על ידי גלגול אצבעות בנחת מקרי נתמעך בלשון רמ"א בהג"ה (ומ"ש בדרכי משה בסיום לשונו לשון נימוח גבי ורדא הוא דרך העברה בעלמא ושיטפא דלישנא ומשום דקאי התם אדברי מהרי"ל שהזכיר לשון נימוח עיין שם היטב וגם לדידן דמכשרינן בניתק ממילא ודאי דאין אנו חולקים על מהרי"ו חס ושלום אלא ס"ל דניתוק ממילא הוא בכלל נימוח שבמהרי"ו משום הכי לא נזהר שם רמ"א כל כך בלשונו וכן באות כ"ו שם כמו בהגהת הש"ע הקבוע להוראה):


א) הובא בצ"צ יו"ד סי' ק"ד דף י"ט ע"ב וע"ג.

ב) עי' צ"צ יו"ד סי' ק"ד ס"ח.

ג) הובא בצ"צ יו"ד סי' כ"ב ופס"ד ח"ג דף ל"ה ע"ג.