ספריית חב"ד ליובאוויטש

סימן יד – אמנם

אמנם בשמלה חדשה סעיף ל"ח הוסיף עוד טעם להסרת הדלדולים משום דכל שלא הלכה מכל וכל יראה מזה דלאו ריר הוא כי אם סירכא גמורה ומהאי טעמא נמי משמעות לשונו הוא בסעיף ל"[ז] שהסרת הדלדולים צריך להיות על ידי מיעוך בנחת דוקא ועל דקדוק משמעות לשון זה תמכו יסודתם המחמירים דמחניכם (כמו שרמזתי בתשובתי הראשונה לבריסק) כי נה לפי טעם זה אם לאחר שניתקה ונתקלפה מאליה הסירכא כולה מהריאה על ידי המיעוך וגלגול אצבעות בנחת נשאר עוד דלדול דק ואם יגלגלו בין אצבעותיו להסירו אזי יהיה מתקלף קרום דק ממילא מגוף הריאה התמימה ונקיה להלאה ממקום יציאת הסירכא ובליטתה על הריאה ודבר ההווה ורגיל טובא הוא להיות נקלף ממילא על ידי גלגול זה קרום ארוך טפח ויותר מגוף הריאה התמימה ושלימה ונקיה מכל דלדול עד כלות הקרום הזה להתקלף מהריאה מאליו והוא קרום הנמשך מהסירכא וצריך בדיקת פושרין או רוק אפילו לעכב לפי דעת המחמירים דמחניכם הנתלים בדעת השמלה חדשה וזו היתה השאילה דשאילנא קדמיכון דאם בדיקת פושרין מעכבת אין תולין במשמוש ידא דטבחא. אמנם לפי דעת השבות יעקב וסיעתו דלעיל דהטעם משום שלא לסתום הנקב אין צריך להסיר הדלדולים רק במקום שהסירכא יוצאת ובולטת מהריאה שהן דילדולי קרומי הסירכא עצמה דהתם במקום יציאת הסירכא ובליטתה מהריאה מחזקינן ריעותא וחיישינן לנקב ולא במקום השלם ונקי מהריאה שלא היתה הסירכא מתפשטת לשם כלל. ואף אם נראה לעין שקרום דק מתפשט מהסירכא על גוף הריאה השלם אין זו ריעותא לחוש לנקב בשבילה משום דתלינן דהקרום הוא מהפשטת הליחה דהסירכא כי ריעותא דסירכא לחוש לנקב בשבילה אינה אלא במקום יציאתה ובליטתה מהריאה לחודיה דוקא. ותדע מדכתב השבות יעקב להסירה מהריאה על ידי סכינא דחליש פומיה ולבדוק בפושרין במקום החתך וגם בתורת יקותיאל ופרי מגדים משמע כן להסיר הדלדול הנשאר מהסירכא ממקום יציאת הסירכא לחוד שלא יסתום הנקב ולא לקלפו מגוף הריאה השלם ונקי שלא הגיעה הסירכא לשם כדלקמן (ואף גם בשמלה חדשה אין הדבר מוכרח כל כך כי יש לומר ג"כ דכוונתו אינה אלא על מקום יציאת הסירכא ובליטתה מהריאה בכל המקום שמתפשטת ובולטת ונראית להסירה משם ע"י מיעוך בנחת אבל אין צריך לקלוף כלום ממקום שכלתה הסירכא ואינה מתפשטת לשם אלא שנלאתי להאריך):