ספריית חב"ד ליובאוויטש

סימן יד – והנה

והנה פלפול זה אם די בהסרת הדלדולים במקום יציאת ובליטת הסירכא לחודיה היה בקיץ תקל"ב בהיותו בבית אדמ"ו רבינו הגדול הגאון המפורסם מוהר"ר דוב בער נ"ע בק"ק ראוונע (עי' צ"צ יו"ד סי' ק"ד ס"ח) והסכימה דעתו הקדושה דדי בכך וראייתו היתה מסירכא כסדרן מחיתוך לחיתוך דמכשרינן בגמרא ולא חיישינן אולי מתפשט קרום דק מהסירכא גם על גב האונא אם יקלפנה לשם (שהוא דבר ההווה ורגיל כנ"ל שזהו ענין שאילתנו) מכלל דקרום זה שעל הריאה התמימה ונקיה להלאה ממקום בליטת הסירכא אין שם סירכא עליו אלא הפשטת ליחת הסירכא הנראית ובולטת מחיתוך לחיתוך שהיא כסדרן וסותמת מנקב שבחיתוך לפירוש רש"י ולנקב אחר על הגב לא חיישינן משום דלא מחזקינן ריעותא ממקום למקום (ולהתוס' לא חיישינן שתתפרק על הגב). ומה שכתב כת"ר דכסדרן אינה ריעותא כלל מדאין צריך בדיקה אכתי תקשי להיש אומרים שברמ"א סעיף ד' דמצריכים בדיקה ואפילו בדיעבד דחיישינן שמא יש איזה נקב שלא נסתם כמ"ש בתוס' אלמא דריעותא גמורה היא וגם להמכשירים בלי בדיקה מקרי ריעותא לענין תרתי לריעותא בדאיכא חלון עכ"פ כמ"ש הט"ז ונקודות הכסף סי' ל"ז ועוד שהמכשירים בלי בדיקה היינו בלי בדיקת נקב ע"י נפיחה אבל עכ"פ צריך לבדוק יפה אם הוא כסדרן בודאי ואם הוא ספק אם היא כסדרן טרפה ולא דמי לשני עדים המכחישים זה את זה שבש"ע סעיף ט"ז וסעיף י"ז כמבואר במקור הדין בתשב"ץ ח"ב סס"י (ק(פ"ט דלא כט"ז שם שאחריו נמשך כת"ר שבימיו לא נדפס עדיין התשב"ץ. והנה מדסתם התשב"ץ והחליט לאיסור בספק כסדרן בפשיטות בלי שום חולק מכלל דסבירא ליה דלא תליא הא בפלוגתא דרש"י וסייעתו עם התוספות וסייעתם אם אין סירכא בלי נקב או דיש סירכא בלי נקב אלא דעתידה לינקב שהביא התשב"ץ ח"א סי' ס"ז ולא הכריע וסיים שם דלשני הטעמים כיון שמחמת נקב נאסרה אסורה דבר תורה וככה ממש סיים בח"ב סי' (ק(פ"ט הנ"ל אלמא דסבירא ליה דלשני השיטות אין להקל בספק כסדרן ולא לחלק ביניהם כסלקא דעתך דהתבואות שור סימן כ"ט והתורת יקותיאל סי' כ"ה לישב תשובת רשב"א שבש"ע סעיף ה' להכשיר בספק אם יצאה מחיתוך או מגב משום דהרשב"א קאי בשיטת התוס' דיש סירכא בלי נקב ומשום הכי אין כאן ריעותא כמו לשיטת רש"י אלא סבירא ליה להתשב"ץ דאף גם מה שסופה לינקב היא ריעותא גמורה ואסורה דבר תורה כמו לפירוש רש"י וסיעתו. ומה שהתיר הרשב"א בספק אם מחיתוך כו' היינו משום דהיה נראה לעין שהיא יוצאה מחיתוך כשנופח הריאה היטב אלא שבאת לחוש שמא בחייה לא היתה נפוחה כל כך ולהכי לא מחזקינן ריעותא כיון שאין ריעותא לפנינו דמה שנראית יוצאה מגב כשאינה נפוחה כל כך לא הוי ריעותא גמורה מאחר שנראית יוצאה מחיתוך כשנופח היטב ואמרינן דבחייה היתה ג"כ נפוחה כ"כ וכעין זה ממש כתב התורת יקותיאל במסקנא. ולבר מן כל דין אף אם תימצי לומר דספק כסדרן כשירה היינו בדיעבד ודאי כשאי אפשר לבדוק ולברר הדבר אבל כשאפשר לברר הדבר ודאי לכ"ע צריך לבדוק ולברר כל מה דאפשר וא"כ בכל סירכא כסדרן מחיתוך לחיתוך ה"ל להצריך להעבירה ולקלפה מהריאה אולי מתפשט קרום דק ממנה על הגב (כנהוג ומצוי שזהו נידון שאילתנו כנ"ל) וה"ל שלא כסדרן אלא ודאי דהיא הפשטת ליחה בעלמא מהסירכא שבחיתוך כנ"ל: