ספריית חב"ד ליובאוויטש

סימן יח

מ"שא בש"ך יו"ד סימן ק"ט ס"ק י"ב (דכשלא נודע התערובות יבש ביבש אינו בטל מדאורייתא ואפילו בישלם בב' קדרות קודם שנודע התערובות אסור) צ"ע מסימן ק"י סעיף ו' (דדבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב ופירש אחד מהם אחר שנודע התערובות אסור משמע הא קודם שנודע התערובות מותר) ע"ש ברא"ש וטור וב"י וש"ך ס"ק ל"ג (דכתב כן בהדיא) ל"ד ל"ה. וצריך לומר דהכא מיירי שנתערב חד בתלת ובישל ב' בקדרה זו וב' בקדרה זו ועל פי מ"ש שם בש"ך ס"ק ל"ד (דאם פירשו מחציתן בבת אחת אסורים) ועכ"ז הוא דוחק גדול דמשמעות הפוסקים שם דלא איצטריך לו טעמא דכל דפריש כו' אלא בדברים החשובים אבל שאינן חשובים בטלים ברובא בלאו האי טעמא ולא איכפת לן מה שלא נודעה התערובות עד לאחר שפירשו מקצתן דהידיעה שמתרת אינה אלא בדרבנן כמ"ש המנחת יעקב סוף כלל ל"טב (וגם בפרי חדש סי' צ"טג בהכי מיירי ע"ש היטב) אלא שמהרא"ש ומהר"ם (שהביא המנחת יעקב שם) לק"מ על הש"ך דאינהו מיירי בקדרה אחת דאיכא רובא אף אחר הידיעה וגם מ"ש המנחת יעקב שם דגם עכשיו מתבטל כדין יבש ביבש אף שזה בקדרה בפני עצמה כו' זה אינו לפי מ"ש הט"ז ופרי חדש סוף סי' קי"א דאין מצטרפין ב' קדירות אלא בדאיכא רובא בכל קדירה בפני עצמה וזהו דעת הב"ח והפרישה והש"ך ושאר אחרונים בסי' ק"י לפי פירושם בדברי הטור ע"ש בש"ך ס"ק י"ז וכ"ט (דהיכא שהאיסור עומד בפני עצמו בקבוע אלא שאינו נודע מקום קביעות האיסור כגון שנמצא ריאה טריפה ולא נודע מאיזו חנות דמדינא אסורים כל החתיכות שבמקולים אפילו אינן חתיכה הראויה להתכבד) והפרי חדש שחלק שם על כל האחרונים והקיל אפילו בט' חנויות ובסוף סי' קי"א כתב להחמיר אפילו בב' קדרות דבריו צע"ג:

ובעיקרא דדינא היא מחלוקת התוס' והרמב"ן שהביא הר"ן בפ"ו דגיטין בההיא דפ"ב דנזירד שהביא הפרי חדש סי' (ק') [ק"י] ס"ק י"ג וע"ז בנה יסודו שם וכיון שהאחרונים באה"ע סי' ל"ה חששו לדעת הרמב"ן ואף הר"ן לא נחלק עליו אלא מטעמא אחרינא ע"ש היטב אין להקל כללה כנגד כל האחרונים ואף הרשב"א במשמרת הבית גבי ב' קדרות דס"ל דמצטרפים אפילו בדליכא רובא י"ל דס"ל כרמב"ן כי הביא דבריו בחידושיו פ"ו דגיטין ולא נחלק עליו ושאני קדרות שחתיכות האיסור שוות ודומה ממש לשל היתר ואין הפרש כלל ביניהם הלכך מצטרפות לבטלה אף שהן בב' מקומות משא"כ בנשים שאינן דומות זו לזו כדתניא בפ' הרואה ובפ"ד דסנהדרין אלא שאין האיסור ניכר לא מהני תערובות כלל דכל תערובות לא מקרי קבוע עי' [ב]"ח סי' ק"י והוא הדין למיני בשר חלוקים שבמקולים נפרדים או אפילו במקולין אחת ונמצא ריאה אחת מהן טריפה לא מקרי תערובת אף שאין האיסור ניכר דהאי לחודיה קאי כו' והא דפליג הרשב"א על דברי הטור סי' ק"י לפי דעת האחרונים שם היינו במינים שוים רק שהם מפוזרים במקולין הרבה ואזיל הרשב"א לשיטתו שבמשמרת הבית גבי קדרות ודו"ק:

ולפי זה מ"ש הש"ך סי' ק"ט סק"ח (גבי מין בשאינו מינו ביבש שנתערב היכי משכחת לה) ונראה לי דמשכחת לה נמי כגון שיש כאן ב' או ג' מינים ונודע שאחד מהם אסור ואינו יודע איזה מהם כו' צע"ג די"ל שאף הרשב"א מודה בזה דלא מקרי תערובת כלל אף שאין האיסור ניכר כמ"ש וכן הוא בבית יוסף סוף סי' ק"י בשם תשובות המיוחסות להרמב"ן בהדיא ע"ש בסוף התשובה ונודע שהיא מהרשב"א דלא כפרי חדש סי' ק"י ששגג בזה וכל שכן לפי דעת הש"ך שהסכים לדעת הטור סי' ק"י לפי דברי האחרונים לאסור אפילו במין אחד במקולין הרבה וכן בסוף סי' קי"א דעתו להחמיר בשל תורה בשתי קדרות דלא כרשב"א דאף שאין האיסור ניכר כיון שאין כל ההיתר והאיסור מעורב יחד לא מקרי תערובת ולא בטיל כל שכן כשהן מובדלין בממשן ובמראיתן אף שהן מונחים זה אצל זה האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ובאמת הש"ך המציא דין זה מדעתו ולא נמצא כזה בראשוניםו ולפ"ז י"ל שגם יבש בלח אינו מתבטל לעולם אף אם אין האיסור ניכר כלל אפילו ע"י משמוש ידים וכמ"ש במנחת כהן ספר התערובת ח"ב פ"ג בתירוץ השני ודלא כמנחת יעקב שחלק עליו והסכים למ"ש הט"ז ופרי חדש סי' ק"ד כתירוץ הראשון שבמנחת כהן שם דהאיסור ניכר ע"י משמוש ידים עיין פרי חדש. וממ"ש הש"ע סי' ק' סעיף ג' מבואר דדוקא משום בריה אסור ולהט"ז ופרי חדש י"ל דמיירי שאין האיסור ניכר כלל אפילו ע"י משמוש ידים ומיהו ההיא מתשובת הרשב"א היא. וי"ל באמת דהרשב"א דמיקל בקדרות מיקל נמי בכהאי גוונא וכן משמע בהדיא שם סימן ער"ב כמ"ש הש"ך ממש וכן הוא ג"כ סוף סי' ק"א דבפשפש שבפ"ח דתרומות חיישינן שמא עומד בפני עצמו ותשובה לרמב"ן אינה לשון רשב"א ע"ש. ולשיטתיה אזיל כמ"ש גבי חמאה דלא בעינן תערובות ממש אלא כל שאין אתה יכול לברר האיסור מתוך ההיתר אע"פ שזה עומד בפני עצמו וזה עומד בפני עצמו כו' עיין בית יוסף סי' קט"ו אבל להרמב"ם שם לפי מה שהבין הרשב"א בדעתו שהמקום אינו ניכר לעין בחמאה מדמייתי עלה מתרומה ואפילו הכי ס"ל להרמב"ם דלא בטיל היינו כמ"ש. ועיין בב"י בשם הרשב"א שהביא מההיא דב' קופות ולשיטתיה אזיל שנחלק במשמרת הבית על הרא"ה דלפי מ"ש הרא"ה אין ראיה כלל משם ודינו של הרמב"ם אמת וברור לפי דעת הרא"ה. וכיון שהאחרונים בסוף סי' קי"א הסכימו להחמיר כהרא"ה אין להקל קולא שהמציא הש"ך מדעתו בסימן ק"ט ס"ק ח' ולא ביבש בלח וצריך עיון:


א) עי' צ"צ או"ח סי' ס'.

ב) ס"ק י"ח.

ג) ס"ק כ"א.

ד) עי' צ"צ יו"ד סי' ע' ס"ח.

ה) עי' צ"צ פס"ד דף קצ"ט ע"ד.

ו) הובא בצ"צ יו"ד סי' ע' ס"ד.