ספריית חב"ד ליובאוויטש

סימן ה

וביאור הבית יוסף בג' מקומות, לא נפניתי כעת בדבר שאין נ"מ לדינא. ועד האחרון אני בא, ומודיע נאמנה לשום עיונו בתוספת שבת כמדומה לי שהאריך בזה.

ואודות תערובת בצק חמץ בבצק מצה, תליא בהא אם יש בילה, כמ"ש ביו"ד סי' שכ"דא, והוי כלח בלח ואינו חוזר וניעור, או אין בילה והוי כיבש ביבש דחוזר וניעור, לפי מנהגינו שברמ"א סי' תמ"ז ס"דב. אךג לפי מ"ש המג"א סי' תס"ו (סק"ט)ד דאפילו פירור חוזר וניעור, ור"ל אף שנאפה קודם הפסח, דס"ל דהוי כיבש ביבש, לא ידעתי מקום לספיקו דמעכ"ת, אך באמת אני אינני מורה כן לעניים משום שמחת יו"ט לאסור האפיה קודם פסח מחשש פירור המיפרך. וטעמי ונמוקי לא עת האסף פה כי הדברים עתיקים וארוכים.

וה' שנותיו יאריך כנפש או"נ ש"בה

שניאור זלמן


א) ראה ט"ז שם ס"ק יג, וש"ך שם ס"ק יח, בשם תרומת הדשן סי' קצ, שיש ב' דעות בזה, אם דינה כלח בלח שנבללים לגמרי, או שאין בילה אלא ביין ושמן. וראה קו"א סי' תצח ס"ק ו, שיש בילה היינו שאין משהו בתערובת שלא יהא בו משהו מהדבר שנתערב.

ב) ובשוע"ר שם סכ"ב.

ג) אם נאפה קודם הפסח אפשר להקל בכל אופן, ואף אשר לפי מ"ש המ"א כו'.

ד) דעה הב' שבשוע"ר שם ס"ט. ושם ס"י מבואר לדעה זו, שאם נאפה קודם הפסח אינו חוזר וניעור, שכבר נעשו אלו הפרורין גוף אחד ונתבטלו קודם הפסח. ומסיק להקל כדעה זו בשעת הדחק.

ה) אוהב נפשו שאר בשרו.