ספריית חב"ד ליובאוויטש

פח,ג

בחי' תושב"כ. שהרי למדין הכל מן המקרא כמ"ש בגמ' מאי טעמא אמר קרא כו' נמצא התושבע"פ יוצאת ונמשכת מבחי' תושב"כ. כמו שששת הקנים יוצאים מן המנורה כו'. וענין הכפתור תחת שני הקנים הענין דכל השפעה הנמשכת ממשפיע למקבל א"א להיות כ"א ע"י אתעדל"ת מן המקבל אל המשפיע ועי"ז נמשך אתעדל"ע מהמשפיע ונק' מ"ן ומ"ד. וכמו"כ בענין ההשפעה מתושב"כ לתושבע"פ יש ג"כ ב' בחי' אלו. שהרי נודע שתושב"כ נק' מוסר אביך. בחי' אב הוא בחי' דכורא המשפיע. ותורה שבעל פה נק' תורת אמך בחי' נוק' ומקבל מתושב"כ רק דשם נגדל ההשפעה כו'. וא"כ יש בזה בחינת העלאת מ"ן והמשכת מ"ד ונק' אתעדל"ת ואתעדל"ע. וזהו ענין הכפתור תחת שני הקנים שבמקום יציאת הקנה מהקנה האמצעי שם הוא ענין התחברות המ"ן והמ"ד שמתחברין אתעדל"ת ואתעדל"ע לכן יש שם אור כפול עד"מ מהתחברות ב' הבחי' לכן היה כפתור שהוא עב יותר משאר מקום המנורה כיון שבבחי' זו מתחברים ב' בחינות משפיע ומקבל כו'. ונק' בחי' זו קשרין בזהר עד"מ הקשר שמתקשרים שני דברים יחד הנה במקום הקשר הוא עב יותרמחמת ששם יש חבור שני הדברים יחד. וכן השולחן ג"כ רומז לבחי' התורה שעליו מניחים לחם הפנים. והתורה נק' לחם לכו לחמו בלחמי כי היא בחי' מזון לנפש להמשיך הגלוי בפנימית שמשיג החכמה בפנימיותו ששכלו משיג חכמת התורה שבה מלובש אוא"ס ב"ה כו'. לכן נעשה לו מזה מזון וחיות ממש לנפש. וכן למעלה הוא בחי' ישראל מפרנסין כו' שיהיה התלבשות א"ס בח"ע כו'. אבל המצות הם בחי' לבושים ומקיפים לנפש שהן המשכות מבחי' שאין הגלוי יכול להתלבש בפנימיותו רק שאור ה' מקיפו מראשו ועד רגלו והן בחי' יריעות המשכן כמשנת"ל (ולשם נת' דבמצות יש ג"כ ז' בחי' חצבה עמודיה שבעה. וכן ז' מינים ביריעות רק שהם מקיפים ובתורה ז' קני המנורה הם בחי' פנימיים):

וע"פ כל הנ"ל בביאור בחי' היריעות וכלים דמשכן שהם בחינת תומ"צ כנ"ל. ובביאור ענין השבת שהוא בחי' הנשמה יתירה התחברות רצה"ע ברצה"ת. יובן בטוב טעם ענין שייכות הצווי במצות שבת סמוך לצווי דמלאכת המשכן כמ"ש בפ' תשא אך את שבתותי תשמרו כו'. וגם מה שמשרבע"ה הקדים הצווי על השבת למלאכת המשכן הפך ממה שנזכר בצווי הקב"ה למשרע"ה. והענין כי עם היות שע"י תומ"צ ממשיכים בחינת מקיפים ופנימיים שהם בחי' לבושים ובחי' מזון לנפש שיהיה גלוי רצה"ע בנפש בבחי' פנימי ע"י התורה ובבחי' מקיף ע"י המצות. אך באמת כיון שהאדם הוא מלמטה בגוף גשמי א"א לו להגיע לבחי' רצה"ע שלמעלה מעלה מכל העולמות להמשיך משם האור למטה. ולזאת צ"ל תחלה בחי' אתעדל"ת שיעורר בנפשו ויעלה להגיע לגלוי בחי' רצה"ע ועלייה זו היא בחי' שבת אותיות תשב עליות העולמות מלמטה למעלה מעלה עד רום המעלות שהוא בחינת רצה"ע המתגלה במנחה בשבת כמ"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו'. וגם בנפש האדם יש בחי' עלייה זו וגלוי זה שזהו ענין הנשמה היתירה כדלעיל. ואח"כ נמשך מבחי' הארה זו לכל ימות החול ע"י התפלה הנק' סולם ועי"ז יוכלו להמשיך אח"כ ע"י התומ"צ גלוי והמשכת האור מלמעלה למטה משא"כ בלא קדימת בחי' ההעלאה שע"י השבת א"א להמשיך וכמארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה כו'. ולזאת בצווי משרבע"ה לישראל בעשיית המשכן הקדים הצווי על השבת ואח"כ צוה ענין יריעות המשכן שהם בחי' מקיפים הנמשכים ע"י המצות ואח"כ על כלי המשכן שהוא בחי' פנימיים. והענין שכל המשכה מלמעלה למטה