קז,א

ניצוץ לא יוכל להשאר בחומר גופו מאחר שמשם הוי' נלקחו בשרשו קודם שנזרע בבטן מ' דאצי' כידוע שחלק הוי' עמו כו'. ולכך כשישיג הניצוץ באמיתת בחי' הוי' סוכ"ע כמ"ש שויתי הוי' כו'. והיינו בעת הגילוי הגדול בחי' לידה כנ"ל ובפרט כשיגדיל ע"י יניקת בחי' חלב כנ"ל מוכרח הדבר שיופשט מגשמיות גופו בבחי' מס"נ ממש מחמת העריבות ומתיקות שראה והשיג שרשו העצמי כמשל שלהבת העולה מאיליה כו'. ואז נקראת כלה כלתה נפשי ממש כו'. וזהו אתה נפחתה בי כמ"ש ויפח באפיו כו'. ואתה משמרה בקרבי בלתי תפרד מן הגוף לגמרי ותוכלל במקור חוצבה כו'. וענין שימור זה הוא ע"י בחי' הדבש שארץ העליונ' זבת חלב ודבש ג"כ והיינו שנמשך בחי' גבורות שבחסדים עליונים להכוויץ ולהצמית הניצוץ שיתקיים בחומרו ולא יוכלל כו'. וביאור דבר זה יובן ע"ד דוגמא ממה שאנו רואים כי כאשר תחפוץ הנפש להתענג על ה' בעריבות ומתיקות עד כלתה ממש בצדיקים הגדולים כידוע הנה במה תחזור להתקיים בגופם. וכמ"ש בזהר שהוא ענין דעייל ונפיק כו'. אינו אלא ע"י שתחפוץ יותר בתורה ומצות בעוה"ז משתהנה מזיו השכינה וכמאמרז"ל יפה שעה א' בתשו' ומע"ט מכל חיי העוה"ב וכמ"ש תחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב מרוב כל פי' השמחה וטוב לבב של הניצוץ אלקי במעשה המצות הוא הרבה יותר משמחת וטוב לבב בזיו השכינה הנק' רוב כל כידוע ומבואר במ"א. אך מפני מה יפה שעה זו של מעשה המצות מרוב כל עד שמפני זה תחזור מן דביקותה הנפלאה ותחזור בגופה בבחי' שוב כידוע. הנה הוא לפי שהתורה נמשלה לדבש וכמו הדבש מכווץ כנ"ל כן תורה ומצות יקיימו ויכווצו את הניצוץ להיות נשמר ומתקיים בגופו ימים רבים כו'. ועוד זאת פעולת דבש התורה שזהו יהי' יתרון שכר הניצוץ שישתאב בגופא דמלכא וכענין מיכאל מקריב נשמות כו'. והיינו להיות לאחדים ממש עם הוי' האמיתי הנק' גופא דמלכא. ואז תקרא אחי וריעי או אחותי וכמ"ש למען אחי ורעי כו' משא"כ בעוה"ב נק' ברתא דמלכא כו' וזהו שאתה משמרה בקרבי ויובן שהשימור הוא ממקום הנעלה יותר במדרגת ממאן דנפח כו' וד"ל. ועתה יובן ענין שמחת חתן וכלה בהיות כי ע"י הדבש דתורה ומצות אינה נקראת כלה. אלא כלא. לשון מניעה ועיכוב ההתפשטות והיציאה מגופה אלא הניצוץ כלוא ועצור בחומר כדי לקיים המצות וכנ"ל. ועד"ז יובן המדרש סוף שיר השירים ע"פ חברים מקשיבים לקולך השמיעני. וזהו ענין שמחת כלה שתשמח במצות בטוב לבב הרבה יותר מרוב כל כנ"ל וד"ל:

והנה מבואר ממה שנזכר למעלה דמה שתשמר הניצוץ בגופה. הוא מחמת מדרגה אלקי' הרבה יותר נעלה. ממדרגה זו של הניצוץ. במה שיהי' לה מס"נ וכלות הנפש כו' וכמ"ש במ"א בענין הפרש משה ע"ה בזה משאר הנביאי'. שנתנבא והי' עומד בגופו כמקודם כי לא הסתיר לו גופו כלל. כי הכליון של המס"נ הוא מצד מחשך החומר שצריך להפשיטו אבל במשה היתה שכינה מדברת מתוך גרונו כו'. וזהו ג"כ מדרג' דעייל ונפיק בנשמות כו'. ולכך זה נק' בשם שמחת כלה שתתעדן בעונג הנשפל ויורד אל עצמותו כמו השמחה בכל מקום היא בחי' ירידה והשפלה מלמעלה למטה שהרי בשמחת אדם יתגלה יותר וכמ"ש במ"א. וכמ"כ שמחת כלה