קז,ג

הוא מתלבש בחכמה סתימאה דא"א שממנו שורש כל הבירורים דרפ"ח כו' כי בחכמה אתברירו וידוע דבחי' חסד דע"י שורה בגלגלתא שהוא כתר דא"א כו' וגבורות דע"י שורה בחכמה שבכתר כו'. פי' גבורות דע"י הוא ענין צמצום העונג כאשר יתצמצם ויהי' נרגש באיזה דבר ואז הוא בבחי' כלי המקבל אותו העונג (נ"ל כמו עד"מ אם יתענג האדם באיזה דבר נאה ונחמד הנה יש כאן ב' צמצומים הא' צמצום הרגשת העונג שהרי מה שירגיש בעונג זה הוא בחי' חלק קטן מאד נבדל מעצמות העונג שבבחי' יחידה שבנפש כו' שאינו בבחי' הרגשה עדיין כי ההרגשה היא מגשמת את העונג ומצמצמת אותו במאד שהרי ישתנה לפי העת בהכנת הנפש ואופן והשראתה בחומר הגוף כו' משא"כ עצמות כח העונג שבנפש אינה משתנית בשינוי החומר של הגוף כי מעצמות הנפש תחשב ע"כ אינה בכלל הרגשה עדיין כו' וד"ל. והצמצום השני הוא מה שהרגשת עונג זה הוא באופן פרטי דהיינו בדבר פרטי כמו מראה הציור הזה דוקא ולא בציור אחר והרי יש אדם מתענג ממראה נאה זו ולא יתענג כלל מציור אחר שזולתו יתענג בה וזולתו לא יתענג כלל במה שזה מתענג כו'. וא"כ הרי העונג הזה יוצא לחלק פרטי דהיינו להיות באופן פרטי וגם הלא הדבר שבו יתענג הנה הוא בחי' כלי ומכון שבו ישרה עונג הזה א"כ בא לכלל כלים ואותיות המגבילים כו'. בין בנפשו בין באותו הדבר שהרי יש מי שמקבל אותו העונג והוא הרגשת הנפש ואותו הדבר כו' וד"ל. משא"כ עצמות כח התענוג שבנפש שאינה בכלל הרגשה לא תהיה באופן פרטי ולא בדבר פרטי שיגבילוה וישנו אותה כו' ולא תבא לעולם לבחי' כלי מקבל כלל כמו עד"מ אדם שעושה שמחת חתונה לבנו יחידו שהוא שורה בעצם כח התענוג שבנפשו והוא מוגבה ומרומם גם במדותיו להיות עושה ההיפוך דהיינו מקמצנות לוותרנות כו' וכדומה וכמ"ש במ"א שזהו בחי' חסד דע"י אבל צמצום הרגשת עונג פרטי הוא מבחי' גבורות דע"י עד"מ הנ"ל. נ"ל) וכמ"כ יובן למשכיל למעלה להיות כי ידוע דבחי' עתיק הוא הנעתק ונבדל מבחי' האצילות כי הוא סוף מדרגות עצמות המאציל הגבה למעלה רם ומתנשא על האצי' כו'. וא"א הוא שרש כל הנאצלים וראש ומקור להם להקרות בשם כתר שלהם כו' והנה בחי' חסד דע"י שורה בגלגלתא דא"א פי' עד"מ עצמות כח העונג כנ"ל שנחשב מן העצמות כנ"ל לפי שאינו בכלל גילוי הרגשה כו' כמ"כ בחי' חסד דע"י הוא הגבה למעלה מכל גילוי והרגש השעשועים כו' לכך הוא שורה בבחי' כתר שבכתר שהוא נחשב עדיין מבחי' העצמות של המאציל כידוע. אמנם בחי' גבורות דע"י שהוא עד"מ הרגשת השעשועים שהוא כבר בבחי' כלי ואותיות הצמצום כנ"ל הוא שורה בחכמה שבכתר שהוא ראש ומוחין השרשיי' לכל האצי' וכידוע לפי שע"י צמצום העונג דגבורה דע"י יוכל לבא לידי מקבלים ע"י החכמה דא"א כו' וד"ל. משא"כ מבחי' חסד דע"י גם חכמה דא"א לא יוכל לקבל מאחר שאינה בבחי' כלי כלל כנ"ל וד"ל: ובזה יובן מה שנחלקו המקובלים אם החכמה הוא דין או חסד כמ"ש בפרדס שער מהות והנהגה והאריז"ל הכריע ששניהם אמת שלפעמים הוא רק חסד כשהוא בקווין ימין ושמאל כו' אזי חח"נ מימין כו' וכשהוא למעלה מהקווין דהיינו בבחי' חכמה שבכתר שמתלבש בו בחי' גבורה דע"י הוא דין כו': ואז דוקא