קח,א

אמת הבנין שמודד באמה זו לכל פרטי הבנין זה יהיה מדתו כך וכך אמות. וזה יהיה מדתו כך וכך אמות כו' הרי עיקר סיבת המדידה והקצבה בכל חדר מהבנין הוא מחמת האמה שמדדה ונתנה קצבה לכל חדר להיות במדה כו' והאמה עצמה אינה מן המדידה עצמה כ"א שהיא המודד כל מדידה כו' וד"ל. כמ"כ יובן עד"מ ענין קו המדה דגבורות דע"י הוא מקור כל המדידות והצמצומים דכל עילה בעלול הימנו דהיינו מה שיש להם הכח הזה להתצמצם ולירד במדידה וצמצום בעלול הימנו הוא מחמת מקור כל המדידות שהוא בחי' גבורות דע"י שהוא שפע כללית לזה לבד וזהו ענין בוצינא דקרדוניתא דנקיב כו' פי' דנקיב שיורד ונשפל כנ"ל לפי שהוא מבחי' גבורות שבחסד כנ"ל (נ"ל והוא ע"ד שמאל דוחה באדם התחתון שהשפע מהשמאל היא בצמצום. אך עכ"ז עיקר סיבת קיום ההשפעה היא מחמת השמאל. כי הוא דוחה מן העצמות. ודחייה זו ירידה היא וקיום גדול למקבל מפני שמסיבת הדחייה הנה לא יחזור ויסתלק השפע למקורו אלא אדרבה יתקיים במקבל כו'. אך בזהר אמר דלית שמאלא בהאי ע"ק א"כ הכל ימין וגם שמאלו תחת לראשי אינו ענין דחייה וצ"ע כנ"ל) וזהו כענין הדבש שהוא מכווץ הדבר ומונע אותו מלהסתלק למקורו כו' כמ"כ עד"מ יש גבורות עליונות הדוחי' ומכווצין מלמעלה למטה באצי' כדי שיתקיים כל שפע במקבלים ולא יחזרו ויוכללו במקורם והוא מבחי' גבורות שבחסד כנ"ל. והנה כאשר יומשך מוחין דגדלות לז"א דאצי' הנה יהי' מתחלה יחוד עליון למעלה מחו"ב שבקווין כו'. דהיינו בבחי' חכמה שבכתר מהארת גבורות דע"י שהוא בחי' דין דגדלות כנ"ל והוא השורש האמיתי להמציא מציאות דין דגדלות גם בז"א שהוא ענין הדבש כו' וד"ל. וגם בכל זה יובן מה שיש בטבע הדבש להפוך מרירו למיתקא ג"כ כו'. לפי שבגבורות שבחסד תגבורת החסד בהם עד שיהפכו את המנגדם משא"כ בחסד עצמו שאין בו תגבורת כ"כ כמ"ש במ"א בענין י"ג תיקוני דיקנא דתקיפין וקשישין אינון כו'. להיותם מבחי' גבורות דשערות כו' ע"כ הם ממתיקים כל הדינים כו' כי הלא הן נמשכים ממותרי חסד שבו שורה בחי' גבורות דע"י כנ"ל וד"ל. וגם זהו הטעם למה בחכמה דא"א אתברירו רפ"ח ניצוצים דוקא לפי שהוא בתגבורת החסדים להפוך את המנגד דהיינו החושך לאור כו' וגם יש דוגמת גבורות אלו מן אח"פ שהם ג"כ בחי' גבורות שבחסד אך הן למעלה מבירור רפ"ח כו' כי אינם יוצאים בבחי' שערות כו' וד"ל. ועתה יש להבין שרש ענין החלב כו'. ותחלה יש להבין ענין מוחין דיניקה מהו להיות כי ידוע בפרד"ס בהתחלקות המדות לג' חלקים מושכל מוטבע מורגש שהן חב"ד חג"ת נה"יוכמ"ש בפרד"ס שער הנתיבות בענין ל"ב נתיבות החכמה. נתיב כ"ז נק' שכל מורגש נתיב כ"ח נק' שכל מוטבע. ביאור הדברים יובן באדם התחתון כ"ז כי הטבעות המדות בתינוק הנולד מבטן אם רחמן או אכזרי כ"ז נק' מוטבע. והרגשתם בלב בפועל ממש נק' מורגש שהרי אנו רואים בתינוק בן יומו כל אופני מזג מדותיו אם רך הלבב או אכזרי וכן בפיזור וקמצנות התנשאות ושפלות כו' בלתי שינוי במזגו גם כשיזקין ויגדיל בכל הפרטים אך יהיה שינוי בהנהגות המדות המוטבעות לכשיגדיל ויזקין שיוכל לשלוט במוחו על הטבעת לבו ויעשה חסד ופיזור יותר מכדי מזג טבעו וכדומה מפני הצורך לו עפ"י חכמה וטעם.