קח,ג

רק בשביל המשכת שפע לנבראים הם בבחי' מוחין דקטנות עד"מ מוחין דיניקה בגשמיות כבר ישנם במציאות אך שצריכים הגדלה לפי ערכם לבד כנ"ל. כמ"כ הו' קצוות עליונים מזרח ומערב כו' כבר נאצלו בשביל בי"ע. אך שבכל יום מחדש מע"ב כו' נמשך להם מוחין חדשים בכל יום. כדי להוות זמן ומקום מחדש כו' ומוחין אלו הוא מבחי' חלב דאימא דאצי' עד"מ הנ"ל שבחלב גנוז בהעלם מוחין מחמת תוספת ריבוי האורות שמן העכירות של הדם כו' כמ"כ מבירורי רפ"ח ניצוצים דם נעכר ונעשה חלב כו' וד"ל. אמנם ענין מוחין דגדלות ז"א היינו ממוחין דאו"א עצמם לשלוט על הטבעת המדו' המצומצמים ע"ד אבינו אב הרחמן רחם עלינו וע"ד כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו. ועיקר ההפרש בזה היינו ההפרש שבין חכמה לבינה. כי בינה היינו השגה שמשיג כבר את השכל וישנו באותיות וצירופים במחשבתו. ולשון השגה כמו המשיג איזה דבר בידו ותופסו כו' כמו"כ כשהשכל והסברא נתפסת ליש ודבר מה הוא ההשגה שבבינה שלטעם זה נק' בינה יש. כמ"ש להנחיל אוהבי יש כידוע. מפני שכבר הוא יש ודבר מה בהשגת השכל כו'. משא"כ החכמה הוא כח מ"ה כלומר הביטול ממציאות שום השגה ותפיסא וכאלו לא השיג כלל. והיינו מה פשפשת כו' וזהו לפי שהחכמההוא מקור השכל והסברא כידוע שעדיין אינו בכלל השגה ותפיסא כלל רק כמו ברק בעלמא מבהיק נקודה אחד בהשכלת התמצית ועדיין לא יוכל להסבירו גם במוח מחשבתו כו' ומאחר שמוחין דיניקה הוא מחלב דאימא הרי אין בהטבעות המדות רק מבחי' ההשגה והתפיסא וגם זאת נמשך בהעלם בחלב כו' אמנם מוחין דגדלות עיקרם ממוחין דאבא שהוא גדלות השכל למעלה מן השגה כו'. ולכך כח שליטת המוח על הלב להפוך מן הקצה לקצה מאכזריות לרחמנות וכדומה מפני שאע"פ שלפי אופן יניקתם מחלב דאימא לא ירחם האכזרי כו' אבל מצד שליטת מוחין דגדלות דאבא מקור השכל כו' יוכל גם האכזרי להתפעל ברחמנות כאשר ישכיל היטב גודל עוצם המרירות והשפלות כו'. וכאשר לא ישכיל בחכמה כ"א בהשגה בעלמא המוחין קטנים לא יתפעל מצד טבעו לרחם על העני כו'. ועפי"ז יובן מה שאנו מבקשים יהי רצון שיכבשו רחמיך את כעסך מעלינו דהיינו ע"י המשכת מוחין דגדלות בז"א מבחי' אבא אב הרחמן. וכ"ש בחי' ומדרגת אב הרחמים:

והנה להבין שרש ענין עיבור כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כו', יש להקדים הפסוק ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו מהו לשון הקשה. אך הענין הוא דבחי' עיבור היינו תלת גו תלת ראשו בין ברכיו כידוע. וענין החבלי לידה המה המעכבים ומונעים את הלידה ואותם הצירים וחבלים הוא מסיבת יניקת החיצונים בחי' גבורות קשות ונאחזים ביסוד דנוק'