קח,ד

כמ"ש לפתח חטאת רובץ כו' בעצב תלדי בנים כו' וכאשר נמתקו הגבורות הקשות אז תוכל לילד כו'. וזהו כי הקשה פרעה שהיתה כנס"י בבחי' עיבור במצרים כידוע ופרעה הוא עורף ואחוריים. ובאדם זהו ענין הרצונות זרות לימשך אחר תאוות הגוף. ולמעלה זהו ענין יניקת החיצונים כמ"ש במ"א ע"פ עבדים היינו לפרעה במצרים. ויוציאנו ה' אלקינו. וזהו ענין כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק כמ"ש ויזעקו כו'. וא"כ היתה בחי' מקשה לילד מסיבת פרעה. לכך נאמר כי הקשה פרעה שעשתם בחי' מקשה לילד כו' וד"ל. ובמה נמתקו צירים וחבלים דפרעה היינו במה שהוטבע בים כו'. והנה באמת סיבת עיכוב הלידה בג"ח האחרונים הוא מחמת היסוד שטבעו להתקמץ ולהתכווץ במאד ולעמוד נגד הולד בלתי יצא כמבואר בספרי הרפואה שלפני הלידה יכווצו בו הגידים ויקשרו הולד כו' ובעת הלידה יפתח פתאום וסיבת הפתיחה הוא שנבקע מחמת ריבוי משא כובד הולד עליו כו'. וביאור טעם הדבר מה שנבקע יסוד אימא בעת הלידה ומתחלה הוא בהיפוך כנ"ל כמ"ש בע"ח, יובן עד"מ ממה שאנו רואים בשכל והשגה הנק' בינה ג"כ כידוע. והנה בחי' יסוד אימא הוא כלי המקבל שמקבל וקולט בו שפע השכל והסברא ונקרא התקשרות המושכל פי' כשלומד דבר שכל ומשיגה במוחו הרי יש כח ההשגה במוחו מתחלה שהוא משיג כל השכליים והוא מוח בינה כידוע. ובעת שלומד שכל זה הפרטי ומשיגה בכח השגתו הנה יש כח פרטי בכח המשיג שיקשר את המושכל שלומד בו ויקלטנו בתוכו בעומק כו' עד שע"י ענין התקשרות זו וקליטה זו נתקצר ונתקמץ אורך ורוחב של השכל שלומד כו' כי טבע היסוד לקלוט ולכווץ ולקשר בו כו' וד"ל. ואמנם אנו רואים שלפעמים יפתח היסוד הזה פתאום. עד"מ הרב המשפיע שכל לתלמידו הנה אם דעת הרב וחכמתו אינו נובע במוחו כ"א בצמצום אז יוכל הרב לעצור ולקמץ שפע השכל ביסוד דבינה שבו כו' כטבעו כו' אך אם שפע החכמה נובע בו בריבוי ותגבורת גדול יותר מדאי אזי לא יוכל היסוד הזה להתקמץ וממילא ועל כרחו יפתח וישפיע שפע רב יותר מכדי קבלת התלמיד כו' משא"כ אם אין שפע החכמה ברב כ"כ יוכל למנוע במוחו מלגלות שום דיבור יותר מכדי הצורך כו' לפי שטבע היסוד לקשר המושכל ולכווצו כנ"ל וד"ל. ונמצא סיבת פתיחת היסוד הוא רק מחמת תגבורת הריבוי שבמוח עד שאין ביכולתו לכווץ ופתאום יפתח על כרחו כו' כמ"כ ממש יובן הטעם בפתיחת יסוד דנוק' בעת הלידה דוקא מחמת תגבורת כובד הולד כו'. וכמ"כ למעלה יובן ענין בקיעת יסוד אימא דאצי' וכענין מה שכתוב במ"א ע"פ הזהר פ' אמור יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך. (בסידור גבי סוכות):