קט,ב

התורה עוז מפני שנותנת עוז וכח לנשמות האלקות בלתי יכשל כחם בעוונות ולא יהיה מקום ליניקות החיצונים שמקבלים מפסולת המדות כו'. ולהיות בחי' כתר למעלה מבחי' המדות לכך יש בכחו להעלות המדות מיניקות החיצונים וז"ש ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה כידוע. ונמצא יש בתורה ב' היפכים עוז ותושיה עוז לישראל ותושיה לאוה"ע ולכך נק' סיני שירדה שנאה לאומות העולם וכמשי"ת בסמוך וד"ל. והנה ידוע דבחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים וכנ"ל. וידוע שבכל ממוצע בהכרח שימצא בו מב' ההיפכים אחר שהוא מחברם יחד וא"כ בבחי' הכתר יש בו ג"כ מבחי' עצמות המאציל וגם הוא שרש הנאצלים כידוע אחר שהוא מחבר המאציל בנאצלים כו'. ולפ"ז ע"י בחי' הכתר דוקא נמשך אור השפע מעצמות המאציל לנאצלים וזהו שכל ברכה הוא בבחי' הכתר דוקא כנודע בכוונת הברכה ברוך אתה כו'. וזהו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום וקאי הכל על התורה שנק' עוז וגם נק' שלום לפי שענין השלום הוא בחי' הממוצע המחבר ב' הפכים כידוע וגם התורה מאחר שהיא בבחי' הכתר הרי היא מחברת ומקשרת אור עצמות המאציל בנאצלים וזהו"ע השלום בפמליא של מעלה דהרי בחי' האצי' הוא מתאחד עדיין במאציל עצמו וכידוע בפי' המאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו'. וענין השלום השני בפמליא של מטה היינו ע"י בחי' מל' דאצי' שנעשה בחי' כתר לבריאה כידוע שהמדה הזאת ג"כ בחי' ממוצע לקשר ולחבר אור האצי' בבריאה כמו שהכתר מחבר המאציל בנאצלים כידוע ולהיות כי בי"ע נק' עלמין דפרודא וכמ"ש ומשם יפרד כו' לכך נקראו פמליא של מטה בבחי' הפירוד משא"כ בחי' האצי' דאיהו וחיוהי חד כו' כנ"ל נק' פמליא של מעלה ואמנם מפני שנעוץ תחילתן בסופן דהיינו בחי' הכתר במל' לכך התורה נאמר בה ורב שלום בניך א"ת בניך כו'. והמה ב' שלומות א' בבחי' הכתר המחבר באצי' והב' בבחי' מל' המחבר אצי' בבריאה להיות נמצא גם שם בחי' הביטול היפוך הפירוד וכענין וצבא השמים לך משתחוים כו' וכיוצא וזהו או יחזיק במעוזי שהוא התורה הנק' עוז יעשה שלום לי שלום יעשה לי ב' שלומות הנ"ל והיינו פי' ה' יברך את עמו בשלום פי' בב' שלומות הנ"ל בשלום העליון בפמליא של מעלה ובשלום התחתון בפמליא של מטה בבי"ע כו' וד"ל. ובזה יובן שרש ענין ב' כתרים שקיבלו ישראל בהר סיני כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיים כו'. וכידוע בדברי רז"ל והן נעשה ונשמע להיות כי בחי' הדבור די' הדברות הוא בחי' מל' דאצי' וכמ"ש וידבר אלקים כו' ושרש אותו הדבור היה בבחי' הכתר שהוא מקור הדבור וכנ"ל בפי' מדבר ומאחר שעל כל דיבור די' הדברות פרחה נשמתן הרי קבלו שני כתרים הנ"ל דהיינו בחי' כתר דאצי' אשר הוא בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים וגם בחי' כתר דבריאה שהוא בא מבחי' מלכות דאצי' שהוא בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה והן ב' שלומות הנ"ל והיינו נעשה ונשמע שהן ב' כתרים הנ"ל נעשה בכתר ונשמע במל' כו' וכמ"ש במ"א וד"ל:

ג. וזהו ג"כ שרש ענין מולד הלבנה בהיותה רק בבחי' נקודה א' הנ"ל דהנה הלבנה הוא בחי' מלכות דאצילות כידוע וכמו שהלבנה למטה נסתר אורה לגמרי בסוף החודש מפני שעומדת תחת השמש ממש ואין לה רק אור השמש