קט,ג

בלבד כנ"ל וחציה העליון מאיר מן השמש אבל חצי התחתון חושך כידוע כך למעלה בחי' מל' דאצי' בעלותה בבחי' האצי' נכללת כולה באורות דז"א שנק' שמשא ואין בה אור מצד עצמה וכאשר בנקודה אחת היא תחת היסוד כו' זהו כמו ענין מולד הלבנה למטה ובחי' נקודה זאת אין בה התחלקות כלל לי"ס אחר שהיא רק נקודה אחד והוא ענין בחי' הביטול במציאות ע"ד הנ"ל בדבור כו'. ואח"כ הולך ואור נקודה זאת עד חצי החודש שנתמלאה אור והוא למעלה ענין בנין הנוק' בע"ס שלימות בבחי' פרצוף כידוע. והנה קידוש הלבנה ידוע שהוא בז' ימים בחודש והטעם הוא לפי שכאשר עוברים עליה ז' ימים אז כבר נמשך בה ז' ספירות חסד דנוק' ביום א' וגבורה דנוק' ביום ב' כו' וראויה לקדש אותה מפני שכבר קיבלה בעצמה מז' מדות דז"א כו'. וכמ"ש בע"ח ומחצי החודש ואילך נתמעט אורה והולך כו'. לפי שחוזרת ועולה באצי' ומקבלת מאור השמש כו'. ובקבלתה אור השמש מתבטלת מאור עצמותה למטה כו' כענין איידי דטריד למיבלע לא פליט כו' וד"ל. ומזה יובן ענין שורש ענין הנ"ל בהיות כי ענין לימוד התורה למטה שהוא בבחי' הביטול לאמר מה שכבר אמור כו', ה"ז כדמיון ביטול אור הלבנה באור השמש בהיותה רק בחי' נקודה א' כנ"ל ואח"כ בא להתפעלות אהב' שהוא נק' אור שמאיר בהתפשטות והיינו שמע ישראל ואחר כך ואהבת כו' כנ"ל וד"ל:

וזהו בחודש השלישי לצאת בנ"י מאמ"צ באו מדבר סיני כו' בחודש השלישי זה היינו בר"ח סיון שהוא זמן מולד הלבנה וגם היה יום זה יום הג' בשבוע השביעי' כנ"ל והענין הוא כי הנה כתיב ז' שבועות תספר לך כדי לקבל התורה אח"כ בחג השבועו' והז' שבועות המה מ"ט שערי בינה הנמשכים בז"א וכידוע בשרש כוונת הספירה. ומז"א נמשך למל' שהוא שם ב"ן וכידוע בכוונת תיבת לעומר כו' והנה בהיות מולד הלבנה הוא התחלת הארת המ' מז"א כנ"ל וע"ד הנ"ל בקידוש הלבנה שזמנה דוקא בז' ימים בחודש מטעם שאז נשלם בה ז' ספי' דז"א כך בענין הספירה בז' שבועות נשלמו כל המשכות ז"א במל' מבחי' מ"ט שע"ב כו'. ואמנם בהיות עדיין ג' ימים בשבוע השביעית כבר יש בה מבחי' כללות המ"ט שערים מאחר שבחי' יום הג' הזה הוא בחי' ת"ת שבמל' כידוע שהשבוע השביעי' בבחי' מל'. וידוע שבחי' ת"ת כלול מחו"ג ויש בו כללות הג' קווים שבמל' הנמשכי' בה בדרך פרט. וא"כ בהגיע יום הג' בשבוע השביעי' ה"ז כאלו נשלמו ובאו במל' כל הז' ספירות דשבוע זאת. ובתשלום ז' ספירות שבשבוע זאת מאירים כל המ"ט שערים דבינה. ואז בחג השבועות מאיר משער החמשים שהוא בחי' הכתר בכלל כנודע. וזהו שאמר בחודש השלישי דוקא שהוא ר"ח סיון שהוא יום ג' לשבוע הז' באו מדבר סיני לקבל התורה שהוא ג"כ בחי' הארת הכתר הנמשך בחג השבועות וד"ל:

והנה לזה הטעם מר"ח סיון ואילך הוא רק ענין הכנה לקבלת התורה. כמו ג' ימי הגבלה כו' לפי שכל הימים הללו הוא בבחי' קבלת הכתר מטעם הנ"ל. וביאור ענין בחי' הכתר הנה מבואר למעלה שהוא למעלה מבחי' המדות שאין שם שליטה לחיצוני' כלל. וענין הספירה היה לברר הרע מז' מדות מלמטלמ"ע אך אח"כ בהארת הכתר נדחו החיצונים לגמרי. וע"כ אמר בחודש השלישי באו מדבר סיני שירדה