קי,א

מן המדות לחיצונים כענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו' ע"כ מקריבי' ע' פרים בסוכות נגד ע' אומות שמקבלים מז' מדות דקדושה משא"כ בשבועות שהוא בחי' הכתר שאין בו התחלקות לז' מדות כלל וכמו עד"מ העיגול שאין בו מעלה ומטה כלל כידוע בפי' כתר מלשון כותרת שמקיף בהשוואה א' מכל צד ובשמים ממעל הוא כמו מתחת לארץ וכמ"ש כחשיכה כאורה כו'. ולכך הוא רק יום א' בלבד וד"ל. (ואחר כ"ז יובן יותר שרש ענין מצות ת"ת שהוא בדיבור לאמר מה שכבר נאמר כנ"ל. כי הדבור שתלוי בבחירה ורצון אם לדבר כך או כך הרי שרשו בבחי' התפשטות הרצון הנק' כתר בז' מדות שברצון המתלבשים בחו"ב כו'. אבל הדיבור שאינו תלוי ברצונו אלא מדבר מה שאמור כבר ואין בו בחירה ורצון כמו ענין נעשה ונשמע שאמרו כו'. מגיע זה בבחי' פנימית הכתר דהיינו בחי' רצון הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין והוא ענין קבלת התורה בחי' גלגלתא דא"א שלמעלה מבחי' המדות שברצון והוא ענין קבלת התורה מאנכי מי שאנכי שהוא פנימית הכתר ולכך אינו אלא יום אחד כי בבחי' רצון הפשוט אין הרצון אלא אחד בלבד ולכך נק' מדבר שהוא שרש ענין טעם מצות ת"ת גם עכשיו בדיבור מה שכבר נאמר וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו'. והיינו שארז"ל דאין העולם מתקיים אלא בהבל תינוקות שב"ר כו'. אפי' אינם יודעים מה הם אומרים כי דבריו ביו"ד הדברות חיים וקיימים וכו' וד"ל):