הוספות תצוה

קי,א

להבין שרשי הדברים הנ"ל ע"פ ואתה תצוה את בנ"י. הנה שרש בחי' אהרן שנקרא שושבינא דמטרוניתא היינו בחי' העלאות הרפ"ח ניצוצות שאהרן הוא המעלה אותם. וזהו בהעלותך את הנרות והנרות הן המצות כמ"ש כי נר מצוה כו'. ולהבין ביאור הדברים הנה כתיב מחוץ לפרכת העדות יערוך אותו אהרן. פי' מחוץ לפרכת היינו מחוץ לבחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע שתרגום יונתן פרכת פרגוד והיינו פרסא והפרסא הזאת הוא בחי' שם אלקים המסתיר. כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים כמו שנרתק השמש מגן להסתיר אור השמש כך שם אלקים הוא המסתיר לשם הוי' וה"ז כמו עד"מ המסך והפרסא שמסתיר ומעלים את האור כו' וזהו ענין מאמרז"ל דלעתיד הקב"ה מוציא חמה מנרתקה. והיינו ע"י שלע"ל נאמר והי' הוי' לי לאלקים וכמ"ש ע"פ ושבתי בשלום. והנה אהרן הוא בחי' שושבינא להעלות הניצוצות מבי"ע לאצי' וז"ש מחוץ לפרכת יערוך הנרות מחוץ לפרסא הנ"ל. ואח"כ יעלה אותם לאצי' והענין של בחי' שושבינא הנה הלשון לכאורה לא שייך אלא בחתונה דחתן וכלה שיש להם שושבינין והוא לעתים ופרקים רחוקים אבל בהעלאת הנרות הרי היה בכל בין הערבים ולמה נק' בשביל זה בשם שושבינא. אך הענין הוא דכל בחי' התחדשות אור מביאה השמחה והתענוג. והוא ענין החתונה ששמחים בה לפי שהוא דבר חדש כו'. וכך בהעלאת והטבת הנרות ג"כ הגם שהיה בכל יום מ"מ היה בכל יום שמחה חדשה מפני בחי' התחדשות העלאות רפ"ח ניצוצות המתחדשים בכל יום לעלות מבי"ע לאצילות ולכך נק' שושבינא כו'. דהנה ידוע בענין הבירורים שהמל' מברר בכל יום וכמ"ש במל' דאצי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף כו' טרף היינו רפ"ח ע"ה וכמ"ש עלה זית טרף בפיה וכן טרף נתן ליראיו כו'. ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא היינו שמעלה את המל' שנק' מטרוניתא עם כל בחי' הניצוצות שביררה והן הנרות שבמנורה הכוללים כל הבירורים ומפני בחי' ההתחדשות הזאת מסתעפת בחי' השמחה למעלה והשמחה למעלה באצילות הוא בבחי' ה"ג דאימא וכמ"ש אם הבנים שמחה. וזהו ענין אורה ושמחה השמחה באימא ואורה באבא וכללותם יחד הן או"א שנק' תרין ריעין כו'. וביאור הדברים הנה שמחה של מצוה הוא בבחי' בינה שהוא יותר גבוה גם מרוב כל מבחי' צדיק שנק' כל כידוע שה"ח שביסוד