קי,ד

דוקא אבל שרשו מבחי' נצח דאבא ששרשו בבחי' חסד דע"י דבי' אחיד אבא כו':

ג. והנה הטבת הנרות היה בשמן ופתילה כידוע וענין השמן שבנר הוא בחי' חכמה כידוע שבחכמה דוקא אתברירו וכמו השמן שהוא בחשאי כו'. כך החכמה הוא בחי' הביטול כו'. ולהבין זה יש להקדים ביאור מאמר ז"ל בשמן זית דכשם שהזית משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו כו'. דזה המאמר פלאי לכאורה. אך הענין יובן בהקדים שרש ענין שבירת הכלים בז' מלכין קדמאין שמתו כמ"ש וימלוך וימת כו'. שהוא בז"ת בלבד ולא בג"ר דבג"ר לא היה שבירה כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה שאין נפילה ומיתה בחכמה כלל. והנה תחלת השבירה במלך הראשון שנק' בלע הוא בחי' הדעת ואחריו שאר המדות חו"ג ותפארת כו'. ונק' בלע ע"ד ותבלענה שבע פרות הרעות כו' ולא נודע כי באו אל קרבנה היינו שמבליע את הדעת דקדושה בעה"ד טו"ר שהוא ק"נ משכא דחויא כו'. ומכסה ומסתיר על הדעת דקדושה וכענין שנאמר לא ידעתי את ה' ונאמר ישראל לא ידע עמי לא התבונן ואמנם הנה מאחר שבבחי' החכמה עצמה לא היה שבירה כלל א"כ גם בבחי' הארת החכמה שמאירה גם בו"ק מהדעת ולמטה ג"כ לא יש בחי' שבירה ונפילה כ"כ והיינו כמו בחי' חכמה שבחסד ובחי' חכמה שבגבורה כו' אין בבחי' החכמה שמלובשת בהן בחי' שבירה ונפילה ואדרבה עליה נאמר והחכמה תחיה כלומר תחיה לבחי' מיתה שיש בז"ת דתהו. שלעצמות החכמה א"צ חיות אלא להחיות לזולתה והיינו בחי' חכמה שבחסד דתהו שהיא מחיה לבחי' מיתה שנפל בה וכיוצא בזה בכל פרטי חלקי המדות דתהו שנפלו למטה בבי"ע כולם בחי' אור החכמה שבהן מחי' אותם כו' והיינו מ"ש בע"ח בענין הבלא דגרמי בתח"ה שהוא מבחי' אור החכמה שברפ"ח ניצוצים שנפלו הנשאר בכלים אחר שבירתן כדי להחיותן כי יש ג' מדרגות אורות ניצוצים וכלים כו' ע"ש והיינו מד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שבהם נשאר בחי' אורות דחכמה שבכל שם מד' שמות הללו כדי להחיותן גם אחר שבירת הכלים והטעם הוא כנ"ל לפי שבחכמה לא היה שבירה כלל ע"כ גם בחי' הארת החכמה הנשאר לאחר השבירה יכולה היא להחיות הניצוצות כו' וד"ל. וזהו שרש ענין הבלא דגרמי דכתיב ביה ונפשו עליו תאבל כו' שע"י הבל זה יקום המת בתח"ה לעתיד ובזה יובן מ"ש בפרדס וגם בשאר ספרים שיכולין להוציא שמן מכל חלקי דצח"מ גם מבחי' הדומם כאבנים וכמ"ש ושמן מחלמיש צור כו' כי השמן הוא בחי' החכמה בפרט הנמצא גם בכל מציאות פרטי בכל פרטי חלקי דצח"מ וכמ"ש מה רבו מעשיך כולם בחכמה עשית וכידוע בטעם שם אל שיש בכל מלאך פרטי כמו מיכאל גבריאל שהוא נהירו דחכמתא והיינו בחי' הביטול במציאות שיש בכל נברא שממנו יחיה מנפילתו בשבירה וכמ"ש והחכמה תחיה כו'. וזהו שאמרו ז"ל דכשם שהזית משכח תלמודו של ע' שנה פי' השכחה באה מצד השבירה כי השכחה הוא היסח הדעת והיינו מצד השבירה שהיה במלך הראשון דתהו שנק' בלע כו'. וע"כ הזית המר שהוא מק"נ שנק' משכא דחויא ששרשו בא מצד השבירה לכך הוא משכח תלמודו של ע' שנה כו'. אך כשכותשין את הזית ומוציאין ממנו השמן שהוא בחי' החכ' שהוא בבחי' מוח הזכרון