קיג,ב

לדבר ד"ת בשבת כי היא בחי' שתיקה שלמעלה מבחי' דיבור שהשתיקה הוא בחי' בטול במציאות וכמ"ש ויכלו השמים לשון כלות הנפש. ולכן המצוה לשורר בשבת כמ"ש האריז"ל שהוא בחי' כלות הנפש. וגם בבהמ"ק היה בשבת השיר כפול (נ' דר"ל שהי' שיר במוסף ג"כ) וזהו שארז"ל יוצאין בשיר ונמשכין בשיר פי' יוצאין בכלות נפשם עד מדרגה שיכולין לילך בעצמם ונמשכים בשיר הוא למעלה ממדרגתם שלא היו יכולין לילך בעצמם היה יורד המשכה מלמעלה לימשך אותם למעלה וזהו למעלה מבחי' תורה כי התורה הוא ח"ע בחי' צירופי אותיות ששרשם מהחכמה כו' והניגון הוא בחי' הביטול בלי צרופי אותיות כ"א רק המשכה שנמשך להדבר בבחי' ביטול ותשוקה כו' אך אעפ"כ התירו לדבר ד"ת מפני שגם השיר והביטול א"א להתקיים בלי כל וזהו ענין נקודה בהיכלי' ההיכל הוא התורה שנק' היכלא עילאה דקוב"ה ובה דוקא מתקיים הנקודה שהיא בחי' הביטול כו' ועמ"ש בענין נקודה בהיכלי' ע"פ ראה אנכי נותן לפניכם כו'. והנה הזאב הוא משל לקליפות ורשעים וזהו שרימה השועל את הזאב ליכנס לחצר היהודים בע"ש כו' שהקליפה עולה ג"כ בע"ש כדי לשאול פרנסתה כמו שהקדושה עולה כו' שאחר שגמרו ו"ק דקדוש' לעלו' שהם שרש ס"ר נשמות ששה משמותם כו' הנה היא באה אחריהם לקחת גם היא חלקה כהם ולזה הטעם היא עולה בכל ע"ש כו' ואז נמשך מלמעל' שלהובא דאשא ומוריד את הרע למטה מטה כו' וזהו מ"ש במשל דר' מאיר חברו עליו במקלות אח"כ אמר לו השועל בא ואראך מקום אחר לאכול ולשתות כו' כי הנה כתי' לעשות את השבת ומי שטרח בע"ש כו' והיינו שמתחלה צריך לירד לברר בירורים כל ו' ימי המעשה. וזהו ענין המשל מהבאר ועל שפתו מוטל עץ והחבל מושכב עליו ובשני ראשי החבל שני דליים קשורים נכנס השועל בדלי העליון והכביד וירד למטה ודלי התחתון עלה כו': דמות הלבנה במים כו' פי' דמות הלבנה שבמים היינו בחי' שם ב"ן שנפל למטה בשבה"כ בבחי' מים תחתונים וצריך לברר הבירורים ולהעלותם בבחי' מ"ן באר מים חיים כו' והעלאה זו הוא ע"י ירידת שם מ"ה לברר ב"ן כו' וזהו המשל משני דליים שע"י שירד השועל בדלי העליון והכביד וירד למטה הוא משל לירידת שם מ"ה למטה לברר עי"ז עולה הדלי התחתון למעלה היינו העלאת הניצוצים דב"ן שנתבררו ועולים למעלה וכמ"ש בענין מחצית השקל כו' שע"י ירידת הכף האחד כו'. ויובן זה ע"ד שנתבאר בביאור הרע"מ דמחצית השקל כו':