הוספות ויקהל

קיג,ב

להבין שרשי הדברים הנ"ל ע"פ קחו מאתכם תרומה לה'. הנה פירש ארוממך אלקי המלך הנ"ל יובן בהקדים להבין ההפרש בין בחי' מלכות לשאר המדות דאצי'. דהנה כל המדות והספירות הנה בחי' אור ושפע הנשפע מהם הוא בא בבחי' עילה ועלול דהיינו שיש למקבל הנק' עלול ערך אל המשפיע כמו עד"מ מדת החסד שטבע מדה זו להשפיע למקבל. הנה המקבל זה החסד מקבל ממהות מדת חסד של המשפיע והחסד נשפע לפי ערך המקבל וא"כ יש להם ערך זה אל זה וכיוצא בזה בכל המדות אבל בבחי' מדת המלכות הנה עיקר השפע הנמשך ממדה זאת למקבלים אינה באה דרך עילה ועלול אלא ההשפעה ממדה זו באה בבחי' ההתנשאות והרוממות בערך נבדל מהמקבל ובחי' הרוממות וההתנשאות הזאת היא עיקר שפע וחיות המקבלים ובזאת ההתנשאות עיקר קיום מעמדם כי אלמלא מוראה של מלכות כו'. וכיוצא בזה למעלה הנה בחי' מלכות דאצילות הוא נבדל בדבר זה משאר הספירות דאצילות שמכולם נשפע בבחי' עילה ועלול והיינו באצילות כדפירש באג"ה ד"ה איהו וחיוהי. אבל בחי' מדת מלכות המחיה כל העולמות בי"ע מאין ליש הנה השפעת אורו באה בבחי' הרוממות וההתנשאות וכמ"ש המלך המרומם המתנשא כו'. ובזאת עיקר חיות וקיום כל העולמות (וכמ"ש מזה ג"כ בדרוש מזוזה מימין שבחי' מלכות הוא בחי' התנשאות והסתלקות שלא יאיר ויתגלה אלא בחי' שם בלבד וכן נתבאר בדרוש ע"פ מי מנה בענין והים עומד עליהם מלמעלה) וזהו פי' ארוממך בחי' הרוממות וההתנשאות דבחי' מלכות להיות נקרא אלוקי להחיות מאין ליש היינו בחי' המלך כו' וד"ל. אך הנה זהו בחי' פנימית מדת מלכות אבל בחי' חיצוניות מדה זו יורד להאיר למטה בבי"ע בבחי' עילה ועלול דוקא ונק' בחי' ממכ"ע לכאו"א לפום שעו"ד כנ"ל. (גם בהביאור ע"פ שחורה אני ונאוה נתבאר שיש בבחי' מל' דאצי' ב' בחי' כו') והענין הוא כידוע דבחי' מלכות דאצילות נעשה בחי' עתיק לבריאה כו'. וכן מבחי' מלכות דבריאה נעשה בחי' עתיק ליצירה עד סוף העשייה כו'. ונמצא יורד האור ומשתלשל בבחי' עילה ועלול בכל עולם לפי ערכו עד סוף העשייה כו'. ויובן זה עד"מ הדיבור שהוא בחי' ממוצע בין הרב לתלמיד שע"י הדיבור של הרב יוכל התלמיד להבין ולהשכיל כל השכל של הרב הגם שאין ערוך לתלמיד עם הרב בעצם החכמה אך בשכל זה הנשפע מרב לתלמיד יש ערך