קיג,ד

עתיק באצילות. ובחי' עתיק דאצילות מאיר בכל האצילות בבחי' ממלע כדמיון המן שנבלע באיברים. כך בכל פרטי אורות וכלים דאצילות שנמשך הטל מבחי' עונג העליון שנק' עתיק דאצילות כו'. ונזכר מזה במ"א ע"פ ויאמר משה אכלוהו היום. ומשה שאמר לחם לא אכלתי כו'. היינו שלא אכל לחם גשמי אלא מבחי' מן זה שנבלע באיברים וכמ"ש לחם אבירים כו' (ובספרי הקבלה בספר ציוני פ' בשלח ע"פ הנני ממטיר לכם לחם מן השמים מה שפירש בפלוגתא דרע"ק ור' ישמעאל ביומא שם) עכ"פ תוכן הענין כדי להבין פירוש ארוממך יש להקדים ההפרש בין בחי' מלכות לשאר המדות דאצילות שמכל המדות להיכן שנמשך השפע מהם הוא נמשך דרך קירוב עילה ועלול. אבל מדת המלכות הוא בחי' רוממות והתנשאות ונמשך ממנה השפע לא ע"ד עילה ועלול. ולכן הבריאה יש מאין נמשך ממדת מלכותו יתברך. אך זהו עצמיות מדת המלכות אבל חיצוניות והארה ממדה זו יורד להאיר בבחי' פנימיות ע"ד עילה ועלול. ונקרא כח הפועל בנפעל וזהו עד"מ ענין דבר מלך שלטון. זהו מבחי' מלכות דאצילות מה שנעשית עתיק לבריאה. ויובן זה ע"ד ענין המן שהיה נמשך ברדת הטל. בחי' טלא דנטיף מעתיקא. והוא נמשך בבחי' פנימית ונקרא לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו כי הטל הוא בחי' טל אורות טליך כו':

ב. וכל זה בחי' ממכ"ע באצילו' ובבי"ע אך בחי' סובב באצילו' ובבי"ע היינו בחי' הארת אור מקיף שאינו מתלבש תוך כל עלמין כידוע. ואין הפי' שאינו מתלבש כלל אלא שהוא מתלבש בבחי' העלם כנ"ל. והענין הוא כמ"ש בע"ח דגם בחי' אור מקיף הוא בא לידי חיות להחיות בבחי' גילוי אור כמו הא"פ וכמ"ש שם בענין צמצום הכלים. דא"פ מצחצח מבפנים והא"מ מבחוץ כו'. וכמ"ש מזה בהביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות וגם בכמה מקומות בע"ח מבואר שהאו"מ ג"כ מחיה. אך ורק שבחי' מקיף הוא מחיה בהעלם. וענין החיות בהעלם ידוע בפירוש הפסוק את השמים ואת הארץ אני מלא אני מבחי' עצמיות אלקות ולפעמים נאמר מכה"כ שאינו אלא בחי' זיו בלבד. אך הנה בחי' סוכ"ע מחי' כל העולמות בהשוואה אחת בלתי חילוק מדריגות כלל והיינו בבחי' הרוממות וההתנשאות כנ"ל. שהוא בחי' פנימית מלכות דאצילות שאינו נעשה עדיין בחי' מקור לבי"ע. וכמ"ש המלך המרומם כו'. ובבחי' הרוממות הכל שוין כקטן כגדול וז"ש אני מלא בשמים ובארץ בהשוואה אחת (ע' מזה בסידור ח"ב סד"ה להבין המאמר כד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כו'. וע' מזה בהביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות) אך שאין חיות זה בא בהתלבשות בתוך כל נברא בפרט כמו בחי' ממלא. וכמ"כ יובן בחי' סובב כזה גם בעולם האצילות. והיינו בחי' מלכות דא"ס עצמו קודם שנתצמצם להיות עתיק לאצילות שהוא ע"י בחי' הארת הקו וחוט שאחר הצמצום כו'. והרי בחי' מלכות דא"ס הוא מאיר בהשוואה לכל ההשתלשלות דאבי"ע וכמ"ש בע"ח דהאור א"ס הוא ממלא כל החלל כו' וגם לאחר הצמצום הנקרא מקום פנוי באמצעותן הנה בחי' אא"ס שלפני הצמצום נקרא בחי' סובב להקיף כל החלל בהשוואה אחת כנודע וד"ל. ובכל זה מובן יותר פירוש ארוממך אלקי המלך דפי' ארוממך קאי על הרוממות דסוכ"ע