קטז,ב

רום המעלות. ועד"ז הי' עבודת האבות כנ"ל שהמשיכו מבחי' סובב לממלא היינו שהמשכת א"מ הנק' סובב נעשה בבחי' גילוי בבחי' א"פ שנק' ממלא והי' עליי' זאת כסדר ההשתלשלות עד רום המעלות כנ"ל. והיינו ג"כ ענין תרומת הוי' הב' שהוא בחי' הארת סובב להיות בבחי' ממלא יש בזה ג"כ פרטי' הרבה בכל עולם עד רום המעלות דהיינו שבחי' א"מ נעשה בחי' א"פ עד רום המעלות כנ"ל וד"ל. ומעתה עדיין יש להבין מה שאמר. יביאה לשון יחיד שהוא בחי' מצה עשירה כמבואר למעלה דהנה כל בחי' אתכפיא במצה לחם עוני ובחי' אתהפכא דימי הספירה כנ"ל הכל היה רק הכנה למ"ת שהי' בבחי' פב"פ כנ"ל. והנה ידוע בע"ח דעיקר בחי' מ"ת הוא בחי' גדלות דאור אבא ושם אין אחיזה לדינים קשים כלל ולכך נקרא התורה חירות מן החיצונים והיצה"ר זהו בחי' מצה עשירה כמו המצה שנילושה ביין ושמן ודבש שאינו מתחמץ וא"צ שימור כלל כך בחי' פנימית התורה וסודותיה שנקרא יין ושמן ודבש אין מסתעף מזה יניקה לדינים קשים כלל וא"צ שימור מן החיצוני' כמו ענין יין המשומר ממגע נכרי כידוע ונקרא מצה עשירה כו' כי שם בחי' העשירות להיות כי שרש העוני נמצא מן הדינים קשים כמ"ש בזהר ע"פ אשרי משכיל אל דל. אבל בבחי' מוחין דאבא בבחי' הגדלות אין שם מקום לדינים כלל שיצטרכו למתוק. וע"כ אין צריך שימור מן החיצונים כנ"ל ולכך נק' מצה עשירה דוקא. משא"כ מצה שנילושה במים שנק' לחם עוני. שם יש מקום ליניקת החיצונים. כי הנה טבע המים שיורד מגבוה לנמוך כידוע ולמעלה היינו בחי' מותר החסדים כמו שאמר אברהם לו ישמעאל יחיה לפניך כטבע איש החסד שיתן גם למי שאינו ראוי כראוי כו' וע"כ גם במצה שנילושה במים דוקא יש חשש שיקבלו גם החיצונים ולכך צריכה שימור מן החיצונים שאחיזתם בשאור וחמץ שהוא מבחי' הקטנות כמ"ש בע"ח וד"ל:

וזהו כל נדיב לבו יביאה כו' דקאי בזמן מ"ת שלאחר ימי הספירה שאז נמשך מבחי' גדלות דאבא והוא בחי' פנימית התורה שנק' יין ושמן ודבש שאין שם אחיזה לחיצוני' כלל. ואמנם א"א שיבא לבחי' זו כ"א בהקדים תחלה בחי' אתכפייא שהוא מצה דלחם עוני בבחי' ביטול לבחי' אין בשבוע הא' מימי הספירה ואח"כ בחי' אתהפכא בימי הספירה להמשיך בחי' סובב בממלא אורות בכלים כנ"ל ואזי ממילא ישרה בחי' אור הכתר בשבועות כמ"ש בפע"ח והיינו בחי' פנימי' טעמי תורה שנמשל ליין ושמן כו' הנק' מצה עשירה כו'. והיינו מה שהחמץ מותר בשתי הלחם בשבועות דוקא מ"ש חמץ תאפינה כו'. כי אין שם יניק' כלל לחיצונים ואדרבה גם הם עולים ונכשרים בשתי הלחם משום דשתי הלחם היא כמו בחי' מצה עשירה הנ"ל בחי' גדלות דאבא היפך בחי' מצה שהוא בחי' קטנות דאבא כמ"ש בפע"ח וד"ל: