קיז,א

ולישב עליו בשעה שהוא רץ אבל על עופר האילים לא יוכל אדם לרכוב עליו ולישב עליו בשעת מרוצתו לעוצם וגודל המהירות בדילוגים עצומים כו'. וכך יובן עד"מ למעלה דבכאן שנאמר ודמה לך דודי לצבי או לעופר האילים הכוונה שהוא בא בבחי' דילוג גדול ועצום מאד שלא הי' כמוהו בזמן מ"ת והיינו כי הסוס הוא מרכבה לבחי' אדם העליון הנק' מלכא והמרכבה שלו הוא בחי' סוסיך בחי' אותיות התורה. אבל הדילוג לבחי' הרי בתר נמשך מלמעלה יותר מבחי' ז"א הנק' אדם וכמ"ש במ"א ע"פ כי אברהם לא ידענו בענין כי נפלתי קמתי. וזהו ענין סוב ודמה לך דודי. פי' ודמה לך שתהא מדמה כפי מהותך ועצמותך שלמעלה מבחי' ז"א שאתה הוא בעל הרחמים והיינו שכנס"י אומרת כן לז"א שיהי' ודמה לך לבחי' מהותו ועצמותו ית' בחי' ע"ק ומשם יומשך להיות לצבי כו' על הרי בתר כנ"ל וגם כאמרם מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו א' פתוחה ועינו א' קמוצה כך אפי' בשעה שאין ישראל עושין רצונו של הקב"ה הוא מביט עליהם בעינו אחת עכ"פ כמ"ש עין ה' אל יראיו כו'. והיינו להיות נמשך מבחי' עינא פקיחא דלא נאים להיות מתלבש עכ"פ ההשגחה ע"ד נסים דאסתר שמתלבש בלבוש שזהו נק' בעינו אחת כו'. וזהו ישראל בטח בה' דקאי על ישראל דלעילא בחי' ז"א. בטח מלשון וטח את הבית. לשון דיבוק שיתדבק לה' אור א"ס ב"ה עצמו להיות ודמה לך. וזהו סוב בחי' סוכ"ע:

ב. והנה כל זה הוא בבחי' ירידת אור והמשכתו מלמעלה למטה שיורד ומתלבש בסוד גלות השכינה בבבל ובעילם כמו אנכי ארד עמך מצרימה כו' שנמשל לצבי או לעופר האילים כו' מטעם הנ"ל והנה כמ"כ ממש בבחי' העלייה שעולה מהתלבשות ההסתר הזה עולה ג"כ בבחי' מרוצה גדולה שלא בהדרגה כלל כמו עד"מ הצבי או עופר האילים שרץ במרוצה גדולה מנמוך לגבוה כמו מגבוה לנמוך כי הדילוג והמרוצה כח אחד הוא בין שדולג וירוץ בעמק מהר או מעמק להר הכל תלוי במהירות בלבד והוא הקלות אשר ברגלים וכמו בעשהאל שנא' בו ועשהאל קל ברגליו כאחד הצביים בשמואל ב' סי' ב' וכמ"כ יובן עד"מ למעלה בבחי' העלייה מן הגלות שבחי' העלאה זו מלמטה למעלה דומה ממש כמו עד"מ הצבי שרץ מן העמק אל גבוה ההר בדילוג ומרוצה גדולה כך כתיב ברח לך דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים פי' ברח במרוצה גדולה והוא בחי' העלאה מן התלבשות הגלות כנ"ל וכמ"ש ואנכי אעלך גם עלה בגלות מצרים וכיוצא שהוא בבחי' מרוצה ודילוג גדול כ"כ שלא בדרך עילה ועלול בהדרגה מטעם הנ"ל בבחי' הירידה כענין לא ידעתי נפשי וכמ"ש בזהר בענין רישא דלאו רישא ולא ידע ולא אתיידע מה דהוה ברישא דא כו' ועל האי איקרי ברח לך אל מקומך. ועד"ז נאמר ברח לך דודי כו' לפי שהעלייה שלא בהדרגה. וזהו ענין שנאמר ביעקב ברח לך אל לבן אחי כי יעקב באצי' שם יש לעו"ז ז"א דקליפה עשו אבל אל לבן הוא לובן העליון בחי' ושער רישי' כעמר נקי שם אין לעו"ז ונק' זה בשם בריחה לפי שבורח מן השתלשלות העולמות אשר שם יש טוב ונגד זה רע לבחי' שלמעלה מגדר ההשתלשלות א"כ הוא כמו בורח מן הנהגת השתלשלות החיצונית שהורגלו עד עכשיו