קיח,ב

רי"ש בחי' ולרש אין כל וע' בזהר פ' חקת (דף ק"פ ע"ב) רי"ש ודלת חד מלה הוא). ושני הפירושים ענין אחד הוא לפי שבשעבוד הגלות מתבררי' ומצרפים בדינים הקשים ומרים כרוש וכמו בגלות מצרים שנק' כור הברזל כו' ועי"ז ממילא מתרוקנין מכל טוב העליון מצד עצמם רק מה שנשפע להם ע"י אותו השר כו' היפך ממה שהי' בזמן בהמ"ק שהיו מקריבים ע' פרים ליתן גם לעובדי גילולים שפע כו' כמ"ש במד"ר ס"פ פנחס. ואמנם הנה כתיב חסידה ברושי' ביתה (תילים סי' ק"ד י"ז) ובזהר ויצא (דקס"ג ע"א) אל תקרי ברושים אלא בראשים דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה ומפרש חסידה על בינה שכינתא עילאה וע' מזה ג"כ במד"ר (תרומה פל"ה) אך יש לפרש ג"כ חסידה על המל' וכמ"ש בזח"ג פ' פנחס (דרי"ז ע"ב) והיינו שע"י ירידתה למטה בבחי' רוש כנ"ל עי"ז אח"כ העלייה למעלה להיות בראשים ביתה והיינו כמארז"ל ישראל כשהן יורדין יורדין עד למטה וכשהן עולין עולין עד למעלה כי בלתי ממוצע כלל לפי שבחי' מל' הוא בחי' נקודה ולפעמים היא כנקודת חירק ולפעמים בחולם ע"ג האותיות והיינו כמ"ש בס"י דנעוץ תחלתן בסופן דוקא וע"כ כשהן עולין עולין עד למעלה. וכן ענין בחי' חסידה שהוא בחי' כנס"י שנק' כלה נאה וחסודה ברושים ביתה בבחי' העילוי היותר למעלה כמו הברוש שהוא הגבוה בארזים כידוע דעשר מיני ארזים הן ברוש ותדהר כו'. ועלייה זו נמשך מירידתה בבחי' רש ועוני דלית ליה מגרמי' כלום וזהו טעם סיבת עלייתם כ"כ עד למעלה להיות ברושים ביתה והיינו ג"כ פי' אחשורוש בוי"ו ולפעמים אחשרש בלא וי"ו וד"ל. והנה מאחר שגלתה שכינה עמהם לעילם כנ"ל בפי' אחש כו' הרי ירדו גם כל המדרגות פרטיים השייכים לשכינה כי בחי' המל' כלולה מהכל וממילא הי' שם כל הארת העליונים כו'. וזהו שורש ענין פרס ומדי כו' דהיינו בחי' אורות מקיפים ואורות פנימים והן שורש ענין תורה ומצות. דהנה ידוע שהתורה היא בחי' מזון לנפש שהרי נק' לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי כו' וכן כתיב ותורתך בתוך מעי כו' והוא בחי' אור פנימי המתחלק לחלקים דוקא לזון לכל האיברים לכאו"א כפי ערכו כו' והיינו פי' פרס מלשון פרוסה שהוא ענין התחלקות כמו פרס לרעב לחמך כו' ומטעם זה נק' הלחם בשם פרוסה כמו לא יפרוס אדם פרוסה כו' וכן נק' פת וכמו פתות אותה פתים כו' כי א"א שיהי' הלחם למזון אם לא שיתחלק לחלקים קטנים ורבים כו'. וכך הוא ענין אור התורה הוא נק' מזון רוחני הנה הוא ג"כ בבחי' פרוסה בהתחלקות דהיינו בחי' אור פנימי וד"ל. משא"כ בחי' הלבוש שאדם לובש לבוש שלו כולו בבת אחת ולא בחלקים רבים והיינו בחי' אור מקיף שמקיף כולו כא' כידוע שהמקיף שורה על הלבוש דוקא. וזהו שורש בחי' המצות שהן נעשי' בחי' לבושי' לנפש בג"ע כידוע והיינו בחי' מדי שהוא לשון לבוש כמו ולבש הכהן מדו בד וילבש שאול את מדיו (בשמו"א סי' י"ז ל"ח). וזהו ג"כ ענין הסיפור דמעשה ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך שהן בחי' ז' היכלות דנוק' והיינו פי' הראויות לתת לה כו' כמ"ש בזהר בפ' פקודי (ד' ר"ס ע"ב) ובפ' מקץ (ד' קצ"ד ע"א) ע"פ והנה מן היאר עולות שבע פרות יפות מראה כו' ובפ' פנחס (דרנ"א סע"א). וזיי"ן הסריסים המשרתים את פני המלך הן בחי' ז' היכלות דדכורא כו' (וע' מזה במא"א אות זיין סל"א) והיינו כי מאחר ששכינה עמהם יש הכל גם ז' נערות כי פי' אסתר