קיח,ד

אמר בזהר דס"מ אסתרס ולא עבד פירין (ועמ"ש מזה בלקו"ת פ' חקת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות ושם פ"ב) פי' שנחסר בקליפות בחי' הדעת שממנה באה התולדה מצד הארת החכמה המאיר בדעת דוקא כי אם הי' בו אור הדעת הי' מוליד והי' מחריב כל העולם וזהו בחי' שרש ענין ב' הציפרים דמצורע שטומאת הקליפה שורה עלי' הנק' נגעי בנ"א הוצרך לב' ציפרין שהן בחי' חו"ב דק"נ ולא הוצרך לשלישי לנגד הדעת מטעם הנ"ל ולכך נק' היצה"ר מלך זקן וכסיל כי הכסיל הוא נק' מי שחסר בו הדעת דוקא וע' בזהר ר"פ וישב ובפי' הרמ"ז שם שפירש כן שנק' כסיל מפני שחסר לו מוח הדעת ואף מי שיש לו חו"ב צ"ל כי המשכתהחו"ב בפנימית בהלב זהו ע"י הדעת דוקא וכמ"ש מזה בת"א בד"ה ואלה המשפטים ולכן אמרו במד"ר ר"פ ויקרא דעה חסרת מה קנית וכן אמרו ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו וארז"ל פ"ה דברכות (דל"ג א') כל שאין בו דיעה אסור לרחם עליו ועמ"ש בענין אם אין בינה אין דעת בלק"ת פ' ראה בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו. וטעם סיבת התולדה מן בחי' הדעת דנוק' דוקא היינו להיות שורש הדעת מבחי' החכמה דוקא כמ"ש ולבי ראה הרבה חכמה ודעת כו' ובחכמה שורה בחי' אור א"ס וכנודע שעיקר התלבשות אור א"ס בחכמה להיותה בבחי' ביטול כו' ולכך ע"י כח הא"ס יוליד כי כל בחי' תולדה באה מבחי' א"ס וכמ"ש במ"א כי התולדה מתפשטת באין שיעור כו'. וזה ומה הגיע אליהם פי' בחי' מ"ה דחכמה ששם שורה א"ס הגיע אליהם ממש שהוא למעלה מבחי' מיתה דז' מלכים כנ"ל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה וכמ"ש והחכמה תחיה היפך המיתה וכל זה לפי שמסרו נפשם על קדה"ש לכך זכו לבחי' החיים הנצחיים השורה בחכמה הוא הנק' עץ החיים שהוא למעלה מעץ הדעת שנפל בשבירה ולכך נאמר בעץ החיים ואכל וחי לעולם כו'. וע"ז רמזו רז"ל המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ כו' שהוא עץ הדעת ששם יש יניקה לקליפת עמלק לנגד העורף המכסה למוח הדעת כו' וכמשי"ת בענין הגורל והם זכו אז לעץ החיים כו' וד"ל.) ומה שאמר ומה ראו על ככה ואח"כ ומה הגיע אליהם הענין יובן בהקדים מארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה. וביאור ההפרש בין כה לזה הנה פי' כה מלשון דמיון כמה שמדמה דבר לדבר יאמר זה כמו זה וכן פי' כה בבחי' דמיון מפני שהוא רק הארה מן האלוקי' הדומה לעצמות אלוקי' והיינו בחי' גילוי אלקות בנביאים במראה ודמות בלבד כמ"ש במראה אליו אתודע כו' ונקרא בזהר אספקלריא דלא נהרא כו'. אבל בחי' זה היינו בחי' גילוי עצמיות אלקות כמו שהוא בבחי' אצי' וכמו לעתיד שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו. ועמ"ש בלק"ת בד"ה וידבר משה אל ראשי המטות ושם פ"ה בענין לאמר זה הדבר וא"כ גם כאן בפי' ככה הוא בחי' דמיון כמו כה. וכפל לומר ככה בשני כפי"ן להורות על ב' בחי' דמיונות דהיינו בחי' הארה דהארה ודמיון דדמיון כו'. והענין הוא כי בחי' מ"ה דאצי' נקרא זה כנ"ל אבל כשבא להאיר לעולם הבריאה בא רק בבחי' דמיון ונקרא מראה דמות כבוד הוי' והוא הנקרא כה וכאשר יורד עוד להאיר מבריאה ליצירה נקרא ככה בבחי' דמיון לדמיון דהיינו רק בחי' הארה דהארה כו' וזהו פי' ומה ראו על ככה דבחי' מה העליון דאצי' נראה להם ע"י ככה ומ"מ ומה הגיע אליהם ממש