קכד,א

וענין ימי שנותינו בהם שבעים שנה זהו נגד ז' מדות שהם כלולים מיו"ד כמ"ש בזח"א פרשה ויחי דרי"ז ע"ב ואפ"ל כי זה שיהיו כלולים מיו"ד נמשך מצד המשכות אור החכמה בהם שהחכמה הוא בחי' יו"ד כו'. וזהו שאמר ראב"ע הריני כבן שבעים שנה כו'. דהנה המגלה נקראת אגרת ולא נקראת ספר רק לפעמים אמר נכתב בספר והענין הוא כי הנה ארז"ל קיימו וקבלו קיימו מה שכבר קיבלו במ"ת וקבל היהודים את אשר החלו לעשות במ"ת דהנה במ"ת אמרו נעשה ונשמע ג"כ בבחי' הרצון שלמעלה מן הבחירה שע"פ הטעם ודעת שהרי עדיין לא שמעו ואמרו נעשה ואח"כ נשמע כידוע בביאור המאמר מי גילה רז זה לבני אך זה לא היה אצלם מצד מס"נ אלא מצד שורש נשמתם כי חלק הוי' עמו ואמנם בזמן אחשורוש קבלו זה במס"נ ולכך קיימו אז מה שקיבלו כבר במ"ת אבל מ"מ יש הפרש שבזמן מ"ת מפני שהי' גילוי אלקות ג"כ מבחי' רצון עצמי של המאציל כו' ע"כ זכו לקבל התורה להיות לקביעות לעולם והיינו שהתורה נקרא ספר עד"מ הספר שכותבין להתקיים בנצחה בלתי ביטול אפי' אות א' וכמ"ש בספר יצירה וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וסופר וסיפור אך המגילה לא נקראת ספר לקיום נצחי אלא נקראת אגרת ועד"מ האגרת שאינה אלא לפי שעה לקרותו בלבד ואחר הקריאה קורעו או משליכו ואין צריך לו כו' כך מגלת אסתר הגם שקיימו בה כמו שהחלו לעשות במ"ת אבל לא היה בחי' קיום זה רק לפי שעה והיינו מפני שלא היה בהם בחי' גילוי אלקות מלמעלה מבחי' רצה"ע רק מצד מס"נ וכשעבר הזמן של מס"נ נסתלק ההארה כו' ולכך נקרא אגרת ולא נקרא ספר כמו ס"ת ובכהאריז"ל אגרת נקרא המל' כו' והוא כאגרת נשלחת מעולם לעולם לעשות רצון המאציל בסוד לכי ומעטי את עצמך עכ"ל.(וע' בפע"ח שער הפורים פ"ה) וזהו פי' על כל דברי האגרת הזאת. ולפעמים נקראת ספר מפני שיש בה בהעלם כל אותו בחי' גילוי אלקות שהיה בזמן מ"ת מטעם הנ"ל וזהו רמז שקיימו מה שכבר קיבלו כו' ומה שאמר כאן דברי רז"ל שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות כו' וזהו ג"כ ע"כ קראו לימים האלה פורים על כן על כל דברי האגרת כו'. על כן קאי בזמן מ"ת שהחלו לעשות ועל כל קאי עכשיו כשקיימו מה שכבר קיבלו כו' ומה שאמר כאן כן וכאן כל מובן לי"ח וכמש"ל דענין כן היינו כאשר השבעה מדות כלולים מיו"ד הם שבעים גימט' כן וזהו ענין מתן תורה דאורייתא מחכמה נפקת וכתיב בה חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה כמ"ש במד"ר ר"פ שמיני א"כ אז השבעה כלולים מיו"ד שהוא החכמה כו' ועל כל קאי עכשיו דהיינו על כל דברי האגרת הזאת וכמ"ש במ"א ע"פ לסוסתי ברכבי בפי' כי כל בשמים ובארץ. וע"פ עיני כל אליך ישברו וא"כ על כן על כל היינו כשהשבע מדות מאיר בהם חכמה ובינה. גם אפ"ל להפך דבחי' על כל זהו במ"ת כי במ"ת נאמר כל. היינו כל אשר דבר ה' נעשה. ובימי הפורים שאז דייקא קיימו את אשר החלו לעשות זהו כן אשר כן