קכד,ג

בבחי' מוחין דאימא הפנימי' וכמשל הנ"ל. וזהו רפאות תהי לשרך שהוא טבורך דוקא כי בטבורו נכנס כל פנימי' התורה כמו שהיא אחר כל הבירורים כו' (והיינו שארז"ל דמלמדין אותו כל התורה בהיותו במעי אמו דוקא כו'). אבל בבחי' לידה כבר נפתח הסתום ונסתם הפתוח והמאכל בא דרך הפה ולא דרך הטבור כו' ואז הוא מקבל בחי' אכילה חיצוניות כמו אכילה שלנו והוא כמו המאכל שצריך כמה בירורים כו' כך כתיב לכו לחמו בלחמי שהתורה נק' לחם כלחם הגשמי וצריך בירור בל"ב שיניים תחלה ואח"כ באצטומכא כו'. וע"ז נאמר ואשים דברי בפיך שמקבל דרך הפה ואין לומר בזה רפאות תהי לשרך כו' וד"ל. וגם מ"ש ושקוי לעצמותיך הוא ג"כ מטעם הנ"ל לפי שהעצמות מן האב כידוע שהוא בחי' אור אבא פנימי' החכמה הגנוז בתורה ונעשה שקוי לעצמות להיות כמוחין שבעצמות תוספת לחלוחית המים