ספריית חב"ד ליובאוויטש

יא

ב"ה, ד' י"ט שבט, צ"ט

פאריז

כבוד הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נבון ומשכיל

וכו' וכו'

מהור"י שי'

שלום וברכה!

המכתב בצירוף העשרים ושמונה הגיע בזמנו.

ומה שכותב בענין הצמצום, אשר אחד ממכיריו אומר, שכל השיטות בזה הולכים למקום אחד

נפלאתי ביותר גם על קס"ד כזה, ובפרט אשר כת"ר מכנהו במכתבו בשם לומד ספרי המקובלים, כי פשיטא אשר אינו כן כלל וכלל. ועוד בדור הראשון שאחר האריז"ל, שהוא גילה לנו סוד הצמצום, הי' בענין הצמצום חלוקי דיעות בין בעלי תריסין מן הקצה אל הקצה, כנראה בספריהם, ונמשכה המחלוקת גם אח"כ.

והוא בשני ענינים עיקרים: אם הצמצום הוא כפשוטו א"ל. סילוק או העלם. אם הצמצום הוא רק באור או גם במאור.

ואפשר בזה ד' שיטות א) הצמצום כפשוטו וגם בעצמותו. וראית הסוברים כן, דאיך אפ"ל דהמלך נמצא במקום האשפה ח"ו. ב') הצמצום כפשוטו אבל רק באור. ג) הצמצום דלא כפשוטו אבל גם במאור. ד) הצמצום דלא כפשוטו ורק באור.

והנה המתנגדים בימי אדה"ז אחזו בשיטה א' הנ"ל וכידוע, והיו מפרשים לית אתר פנוי מיני' היינו מהשגחתו, ואמרו אשר השיטה דהעצמות נמצא בכ"מ, היא סותרת לדינים דמבואות המטונפות וכו' וכו', וכמ"ש בכרוזים ומודעות שפירסמו בזמן הבעש"ט ואדה"ז. ועיג"כ שער היחוה"א פ"ז ואגה"ק ססכ"ה. וכמדומה לי שגם ב"בית רבי" נדפס מכתב אדה"ז מדבר בזה.

שיטת בעהמ"ס נפש החיים, שמזכיר כת"ר במכתבו הוא כשיטה ג' הנ"ל. וחלק בזה על רבו הגר"א. - ובכלל, נראה שראה הר"ח מואלאזין ספרי חב"ד, ובפרט ס' התניא, ונשפע מהם, אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות.

אבל אנו אין לנו, אלא כשיטה ד' הנ"ל, שאין הצמצום כפשוטו, וג"ז לא במאור אלא באור, ורק בבחי' התחתונה שבאור שלפה"צ, וכמבואר בספרי וכתבי חב"ד.

ובימינו אשר זכינו לאורה, שנתבארה מסכת הצמצום, באריכות לפי ערך ובכמה וכמה פרטים, בספרי תורת חסידות חב"ד הנדפסים ואשר בכתב, הנה הרוצה לדעת ענין הצמצום, עכ"פ במדה ידועה, בהבנה והשגה, אין לזה דרך אחר אלא לעיין בהנ"ל. וכדי להוכח בזה, די להשות הנאמר בזה בשאר ספרים, שכנראה כמה מהם לא רצו לפרט הדברים מאיזה טעמים, להמבואר בספרי חב"ד.

איני יודע איזה ספרים וכתבים ישנם אצל כת"ר כדי לציין אליהם.

ויעוין בענין הצמצום: תו"א ד"ה פתח אלי' (וישנם ע"ז הגהות אדנ"ע שהו"ל, בקופיר, באטואצק), לקו"ת הוספות לויקרא ד"ה להבין מ"ש בס' אוצ"ח, שער היחוד, ס' המצות מצות האמנת אלקות ושרש מצות התפלה (מתחיל מפרק ל"ד), סי' ע"פ זכר רב טובך. בדרושי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הנדפסים: אל יפטר אדם פ"ט, דרשו ה' רצ"א, על כן יאמרו רצ"א, שבועות רצ"ג דף ח', טוב לי רצ"ז.

כן בטח יש אצלו המשך רס"ו, ומבואר גם שם: מתחיל מד"ה ויולך ה' את הים, ומד"ה אנכי ה"א.

ושייך לענין הצמצום גם המבואר בתניא פמ"ח ומ"ט ונתפרש באריכות יותר בדרושי יביאו לבוש מלכות שבתו"א ושערי אורה.

ציינתי גם הידועים בטח לכת"ר לשלמות הדבר.

ואסיים בכבוד ואיווי כט"ס

מ. שניאורסאהן

יא

נדפסה בבטאון חב"ד גליון לא ע' 43. לקו"ש חט"ו ע' 470 והוגהה ע"פ צילום כתי"ק.

מהור"י: בנימינסון. בהמשך לזה אליו - לקמן אגרות יד. עו.

בענין הצמצום... אחד ממכיריו: כנראה הוא מוה"ר אליהו אליעזר דסלר, שלפי העיון בס' התניא ובס' נפש החיים בא למסקנא שאין חילוק יסודי ביניהם, ועפי"ז ביקש לבאר לו "את גדר המחלוקת בנין הצמצום בין בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל, אם נחלקו בגדר ענין הצמצום גופי', הן כפי המבואר ב"נפש החיים" למתבונן ומעמיק, דא ודא אחת היא" (מרביצי תורה ומוסר ח"ג ע' סו). בתחלה פנה בנד"ז, בקיץ תרח"ץ, אל ה"ר יצחק "המתמיד" הורוויץ, שהשיב לו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סא סי' קי) "הספר נפש החיים אינו ת"י כעת... אכתוב לכת"ר ענין הצמצום כפי המבואר בתורת החב"ד". לאח"ז נשאל בזה כ"ק אדמו"ר שליט"א ומשיב באגרת שלפנינו שבעל נפה"ח חלק בזה על רבו הגר"א.

מכתב אדה"ז מדבר בזה: נדפס באגרות קודש שלו אגרת לד (ע' פה ד"ה ובפרט).

הגהות אדנ"ע: נדפסו בקונ' בפ"ע, הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח, קה"ת תשמ"א.

שער היחוד: לאדמו"ר האמצעי, הנדפס בס' נר מצוה ותורה אור.

ס' המצות: דרך מצותיך.