ספריית חב"ד ליובאוויטש

קנא

ב"ה, יום ב' א' לחדש אייר ה'תש"ד

ברוקלין

כבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א ורב פעלים בעל מדות

תרומיות וכו' מוהרח"צ שי'

שלום וברכה!

במענה על הזמנתו להבר מצוה של בנו שי' הנה מבלתי יכולת להיות נוכח הנני לשלוח ברכותי שילך הלך וגדל בגשמיות ורוחניות ויהי' ירא שמים חסיד ולמדן.

ולקשר ענין בר מצוה עם יום זה יום כ"ו בניסן י"ל ע"ד הרמז.

דהנה ענין בר מצוה הוא שנעשה מחוייב בתומ"צ, שאז יצר הטוב מזדווג לאדם (קהלת רבה ד, יג) היינו שאז הוא גמר ועיקר כניסת נפש הקדושה באדם (שו"ע או"ח לרבינו הזקן מהדורא בתרא סס"ד)

- וי"ל שזהו דיוק לשון קה"ר "מזדווג" דוקא -

ואז הוא יוצא במלחמה עם היצה"ר לכבוש (תניא פ"ט) את העיר קטנה זה הגוף (נדרים לב, ב ועיי"ש בפי' הרא"ש).

ובמה אפשר לנצח את היצה"ר, ע"ז ארז"ל (ב"ב טז, א) ברא הקב"ה יצה"ר ברא לו תורה תבלין,

והנה עיקר על המלחמה עם היצה"ר התחילה בכניסה לארץ ישראל, כי במדבר הרי כמעט שלא הי' לבני ישראל עסק עם עניני עוה"ז, כי אכלו לחם מן השמים, שמלתם לא בלתה, וענני הכבוד סובבים אותם והורגים הנחשים.

- בסנהדרין (קח, א) בדור המדבר פלוגתא דרע"ק ור"א, ומשמע דהלכה כר"א דבאין לעוה"ב, מדקאי רבב" אר"י כר"א (שם קי, ב). ובפרט לפמ"ש בס' עשרה מאמרות מאמר תקי"ד ח"ב פ"ח דעת רע"ק שאין להם חלק לעוה"ב היינו שאין להם צורך לעוה"ב, וע"פ פי' זה מתורצת הקושיא: לדעת רע"ק איך דמו מתי מדבר כמאן דמיסמי - וכמו שהעירו בתוד"ה ודמו (ב"ב עג, ב).

ולכן דוקא יהושע בן נון שהוא הי' מנהיג דור באי הארץ, עליו אמרז"ל (מג"א רבה פתיחתא ס"י) יהושע ראש לכובשים. וכיוון שהיכולת לנצח את המלחמה ה"ה ע"י התורה, כנ"ל לכן קיבל יב"נ ממרע"ה כל התורה כולה וכמרז"ל (תמורה טז, א) א"ל ליהושע שאל כל הספיקות שיש לך א"ל רבי כלום הנחתיך שעה אחת כו'.

- אלא שאח"כ בתור עונש נשכחו ממנו ש' הלכות כו' ויש לדייק בל' הרמב"ם בהקדמתו ליד ובמפרשי המשנה רפ"א דאבות, ואכ"מ. -

והנה ארז"ל (סוף ברכות) ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז כו' ילכו מחיל אל חיל, היינו שמיום ליוםמ עלין בעבודתם בקודש, וא"כ מובן שביום פטירתם הם במדרי' היותר נעלית.

- ולהעיר מפי' מצו"ד מ"ב ב, י, ומכל המקומות המצויינים בס' מעבר יבוק מ"א פי"ז -

עוד זאת המעלה ביום הפטירה "שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי' העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו"

- לשון רבינו הזקן באגה"ק סימן כח, וי"ל שזהו כוונת רז"ל (אבות פ"ו) "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו כו' אלא תורה ומע"ט" בשעת ממש -

והארה מאירה בכל העולם בכלל ובתלמידיו בפרט (כמ"ש באגה"ק שם ובסי' כ"ז)

ועד"ז הוא בכל שנה ושנה ביום זה, כידוע מענין לג בעומר ועייג"כ יבמות (קכב, א) רש"י ד"ה תלתא בשם תשובת הגאונים שמאיר מעין תורת ועבודת צדיק זה בעולם - פעולת הארה זו היינו סיוע מלמעלה ללכת בדרכי הצדיק וא"כ גם ביום פטירת יהושע ב"נ כן הוא, שאז יש סייעתא דשמיא מיוחדת להיות כובש כמו שיהושע הי' ראש לכובשים. ופטירת יב"נ הי' ביום כ"וב ניסן כמ"ש בסוף מגלת תענית והובא בטושו"ע או"ח סתק"פ.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

קנא

מהעתק המזכירות.

מוהרח"צ: קריגער.

ענין בר מצוה: ראה גם לעיל אגרת ס.