ספריית חב"ד ליובאוויטש

קסח

[יו"ד אלול תש"ד]

התענגתי לקרוא מאמרו, לראות אשר הוגה דעות הוא בענינים עמוקים כאלו ומתענין בהם בהסתכלות-שכל חזקה כ"כ.

ותודתי נתונה על הציעו את רעיונו לפני ובקשתו לחוות דעתי בכ"ז.

מפני רוב הטרדות בקשר עם ההכנות של המל"ח לזמן הלמוד הממשמש ובא נתעכב המענה ע"ע ואתו הסליחה.

והנה הענינים עמוקים ביותר ולשון בנ"א דלה היא למצות את המושגים בדיוק ועל מלואם, ולכן כמה פרטים נשארו אי ברורים ונותנים מקום לספקות.

ומבלי להתערב על פרטי הענינים אשר במאמרו, אבוא בזה בנוגע לקווים כוללים אשר בו, ואחרי שאציע מסקנת מאמרו אעיר מה שנ"ל בזה.

רעיונו: כל דבר ודבר נמצא בתחלה במצב של "גרעין". אח"כ מתפתח וגדל עד שמגיע לשלמותו - לפי מדריגתו עתה. אבל שלמות מדריגתו זו גם היא אינה אלא "גרעין" (אולי יותר טוב "הקדמה והכנה" במקום "גרעין") ביחס למדריגתו שהוא צריך לעלות אלי'. וכך הוא עולה ממדריגה למדריגה, מתאחד עם גופים אחרים (שעברו גם הם דרך סדר ההשתלשלות בדומה לזה), והשתתפות כולם ה"ז - (form) "גרעין" אשר ממנו נצמח גוף מורכב. גוף מורכב זה משמש "גרעין" לגוף מפותח יותר וכן האלה. במדרי' התפתחות ידועה נמצא - בסדר מדרי' אלו - האדם. וכאן נמצא כח חדש - רוחניות ובחירה חפשית לילך ולהתנהג ע"פ חוקי ה"צמיחה" או למרות בהם.

והנה כמה פרטים נשארו אי ברורים בהצעת מאמרו:

א) כיון שבחירה חפשית אינה אלא באדם ובכל ה"שאר" הכל נעשה ע"פ חקי התפתחות וצמיחה טבעיים, א"כ נמצא הבחירה חפשית אשר באדם עושה אותו לחסר לגבי כל הנמצאים כולם: באשר כולם אינם הולכים אלא קדימה, משא"כ האדם לפעמים נוסג אחור בכח הבחירה שלו.

ב) לא בירר מהו ה"דבר" המתפתח וצומח. לדוגמא: זורעים גרעין, גרעין זה עצמו צומח ונעשה ממנו אילן נושא תפוחים חמוצים או קטנים. אבל מגרעין אילן זה צומח אילן שתפוחיו מתוקים או גדולים יותר.

והנה א"א לומר שהגרעין הראשון התפתח לגרעין יותר טוב, כיון שגרעין הא' אינו כבר במציאות. א"א לומר שמציאות מין אילנות תפוחים התפתח - כיון ש"מין" אינו במציאות ואינו אלא מושג ציורי. אשר שכלנו משתמש בו בהשגתו את הבריאה אשר מסביב לו, כדי להקל עליו את התפיסא וההבנה ע"י שמסדר את כל ה"תופעות" (Phenomena) לסוגים ומינים ע"פ סימנים וכללים שונים. האם כונתו לומר אשר ה"טבע" התפתח, שע"ע לא הי' במציאות כ"א אילן שפירותיו חמוצים וע"י ההשתלמות - ה"טבע" מצמיח אילן שפירותיו מתוקים.

ג) לא בירר מהו האבן בוחן (Criterion) אשר ע"י נדע מהו התפתחות ומהו נסיגה לאחור.

לדוגמא: תפוחים מתוקים לגבי תפוחים חמוצים - אין זה התפתחות ודאית (absolute), אלא התפתחות אך ורק מנקונת המבט של צרכי האדם לחוד.

חוש הראי' חד, אינו מעלה וסימן של התפתחות אלא לבע"ח הדר במקום אורה וצריך להשתמש בעיניו. משא"כ לבע"ח שאין מקום לתנאים אלו שאדרבה אינו אלא חסרון ונסיגה לאחור, כיון שאין בו תועלת והעין דורש "מזון" שימת לב אנרגי' וכו'.

וידוע אשר הסוסים הדרים תחת האדמה במכרות הפחם באנגלי' זה שנים רבות חוש הראי' שלהם הולך ונחלש משנה לשנה. כן כמה מיני דגים שמצאום בנהרות וימים (lake) שמתחת לארץ במערות שאין האור חודר לשם כלל - כמעט שאין עיניהם רואות כלום או שגם אין להם עינים כלל.

בכללות יותר: גוף מפותח ומורכב יותר - ע"פ שכלנו - הוא מדרי' נעלית ביותר - בסולם ההשתלמות - לגבי גוף פשוט ביותר (קוף ותולעת worm). אבל מנקודת המבט של הגוף עצמו ומלחמת הקיום שלו הוא להיפך: גוף פשוט (תולעת) יכול לעמוד בפני קור וחום, כשחותכים אותו לחלקים כל חלק ממנו חי בפ"ע, מזונו והצטרכותו פשוטים ומצויים ביותר, אין בו כמעט מקום לחולי וכו', מה שאין כל זה בגוף מורכב ביותר.

ד) ע"פ התכנית (scheme) שלו גופותפשוטים מתפתחים בתחלה כ"א בפ"ע, אח"כ מתרכבים יחד וזהו עלי' בההשתלמות של כל אחד מהם ונעשים גוף אחד (מורכב). וכאן באה השאלה: מהו או מי הוא המתאם - coordinator - הגדול ה"מוליך" מתחלה את כל אחד מהגופים בדרך ההתפתחות שלהם באופן כזה אשר אח"כ ישלימו אחד את חברו.

בשלמא בכל השייך לגוף זה עצמו, יש לומר אשר הכל כלול אחר איזה שייכות יש לזה ולו בעצמותו. ועכצ"ל ש"כח" המתאם זהו מה שהוא מחוץ לשני הגופים ונמצא ממעל להם, ולכן מושל על שניהם ומוליך אותם בדרך מתאימה למטרה הנמצאת גם היא מחוץ לשני הגופים.

* * *

איזה הנחות בהשייך להנ"ל מיוסדות על תורת החסידות א) הקב"ה ברא את העולם ומלואו ובכל דבר ודבר נמצא ניצוץ אלקי שהוא המהוה ומחי' אותו בכל רגע ולולא הניצוץ הי' חוזר לאין ואפס, אף שנמצא הוא בו בהסתר ולא בגלוי (דוגמא: אין שמת האדם נראית, ומציאותה נודעת רק ע"י הכרח השכל).

ב) כל מה שהניצוץ האלקי נראה ופועל יותר בדבר פלוני, הרי הדבר יותר קרוב גם בגלוי למצבו האמיתי, וא"כ עי"ז עולה הדבר ומתפתח ומשתלם יותר.

ג) ד' הוא מקור החיים ועצמותו ולכן כל מה שהחיות מתגלה יותר - עלי' היא בסולם ההתפתחות. במילא בכללות הרי צומח למעלה מדומם חי למעלה מצומח מדבר למעלה מחי.

ד) הבורא הוא חפשי לגמרי, כי הוא הוא שברא לא רק את המציאות אלא גם את חוקי הטבע. מעין זה - חרות ובחירה חפשית - אין אנו מוצאים אלא באדם וזהו אחת הראיות שהאדם הוא למעלה - בהתפתחות - משאר הנבראים.

ה) אם האדם ע"י פעולותיו בבחירה חפשית שלו עושה היפך הנרצה והראוי - וכנ"ל היינו שע"י מעשיו מוסיף הסתר על הניצוץ אלקי אשר בו או גם אשר בדבר אחר (זולל וסובא) - הרי לא לבד שלא עלה בסולם ההתפתחות אלא שעוד ירד אחורנית והוריד עמו (המאכל ומשקה וניצוץ האלקי אשר בהם) - הוסיף חורבן בעולם.

אבל אם ע"י בחירתו החפשית בחר במעשה הטוב, הרי לא זו בלבד שעלה במדריגת ההתפתחות, שזה נמצא גם בשאר הנבראים כשממלאים תפקידם, אלא שהוא הוסיף משלו, מרצונו הטוב כיון שהי' חפשי בבחירתו ענין consructure חדש בבריאה, היינו ענין של בריאה. וכאלו נאמר שהבורא נתן כח באדם לברוא וכמרז"ל (ב"ר פצ"ח) ישראל (יעקב) בורא עולמות.

* * *

אם יש לו איזה הערות בכהנ"ל אשמח לשמוע ממנו ובכל עת הנני מוכן וכו'

קסח

מגוכתי"ק, ע"מ להעתיקו לאנגלית ולשלחו. ראה לעיל בהערה לאגרת ק. האגרת היא אל מר יוליוס סטולמאן. בטופס האנגלי בא גם התאריך י' אלול תש"ד, ומתחלת (בתרגום מאנגלית): זוהי ההזדמנות הראשונה שיש לי להשיב למכתבו מהראשון לאוגוסט, בצירוף תזכיר שבו רעיונות אחדים. לצערי אומר, כיון שלאחרונה נפטר אבי, הכ"מ, האיחור במענה אליו והבעת הערותי היה בלתי נמנע.