ספריית חב"ד ליובאוויטש

כז

[כ"ה תשרי תשג"ה]

..וכדי שלא להוציא מכתב ריק ממרז"ל, אף שיש בו ענין מצות, אבוא

בקצרה - והאריכות לכת"ר אך למותר - ובראשי פרקים.

דין שחיטה: בהמה מחוייבת לכ"ע מה"ת - בעוף יש פלוגתא, והלכה דצריך שחיטה - דגים א"צ שחיטה ובאסיפה סגי - חון כז, ב. ושם. -

והענין מיוסד על המבואר בכ"מ בדא"ח ובא ברמז גם בנגלה: ענין השחיטה, אין ושחט אלא ומשך - חולין ל, ב - שמעתיקו למ"א לגמרי והוא ע"י נטילת נשמתו - עיין שבת עה, א - וחיותו ממקום שהי' ע"ע, שאז יכול ליהפך לדם ובשר האדם ולהוסיף בו כח לעבודת ד' עי"ז ולא לגרום נפילה ח"ו.

בהמה נבראת מן העפר ואינה יכולה להגבי' א"ע כלל על הארץ, אם לא אשר מי שהוא יגביהנה. ובעבודה: הגוף ונה"ב, אשר עיר פרא אדם יולד (איוב י"א, י"ב) ויצר לב האדם רע מנעוריו משעה שננער ויוצא לעולם (ירושלמי ברכות פ"ג, ה"ה) ולכן לכ"ע צריך שחיטה - שענינה כנ"ל - כי זהו כל ענין ירידת הנשמה למטה. שא"צ תיקון לעצמה כ"א לתקן הגוף (סש"ב פל"ז).

עוף נברא מן הרקק - מים ועפר - ופורח באויר מזמן לזמן, אלא שצריך לנוח בארץ כי נעשה עיף ויגע ע"י עפיפותו (ועי' ב"ר פל"ט הובא בתוד"ה כנפי' שבת מט, א).

ובעבודה: נפש השכלית שהיא ממוצע בין נה"ב ונה"א (לקו"ת רד"ה אם בחקתי השני, ונתבאר ענינה בארוכה במאמרי חג השבועות תש"ב) ויכולה להשיג בעניני אלקות אף שמהותו שכל אנושי ע"י שנפש האלקית מתלבש בו.

ולכן יש פלוגתא אם צריך שחיטה אבל הפס"ד דצריך שחיטה.

דגים נמצאים תמיד במקום חיותם ומיד שפורשים מתים (ברכות סא, ב).

ובעבודה: נפש האלקית שגם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית' עם מקור החיים חיי החיים אלא שהוא כמשל המלך וכו' (סש"ב ספכ"ד).

ולכן שחיטה אין צריך כי נמצא במקום חיותו אבל צריך אסיפה, כי ע"י התלבשות בגוף ועבודת הבירורים בא ענין פיזור הנפש וכוחותי' בעניני עוה"ז וצריך לאספם ולקבצם,

- ובדקות יותר י"ל: עוף - נר"נ, פנימיים, דג - חי' יחידה, מקיפים, ואכמ"ל -

חגב א"צ שחיטה (רש"י חולין ס"ו ע"א. תוד"ה דלא שבת צ' ע"ב) - בטעמ"צ טעהמ"צ שמפני דשניהם מיסוד, משא"כ בהמה וחי' ושחיטה ממל' - ואואפ"ל דאין להם דם (פיה"מ תרומות פ"י מ"ט. עדיות פ"ז מ"ד) - תאוות - כלל. בטול - ונהי בעינינו כחגבים (במדבר י"ג לג), אחדות - מלך אין לארבה ויצא חצץ כולו (משלי ל' כ"ז. ולא יפרדו אלה מאלה מצו"ד) - אבל יש גם כאסקופא הנדרסת, חבור עצבים וכו' וזהו שיש גם חגבים טמאים אבל כאן שגדול השלום כו' לכן גם הם צירן עכ"פ מותר.

ויה"ר אשר ע"י שחיטת היצר עתה ע"פ מרז"ל (סנה' מג, ב) נזכה במהרה להיעוד (סוכה נב, א) לע"ל מביאו הקב"ה להיצה"ר ושוחטו.

והוא יחיינו ויקיימנו ויאסוף גליותינו ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.

כז

נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1294 והושלמה ע"פ כתי"ק.