ספריית חב"ד ליובאוויטש

מה

[ימי החנוכה תש"ג?]

... יא) ע"ד שאלתו בהקוה"ק חשון תשג"ה אשר נשמט - (בהעתק סש"ב ספ"ו) במספר גקה"ט - אש מתלקחת. ור"ל כונת המעתיק אשר גקה"ט הם: רוח - א, סערה - ב, ענן גדול - ג.

הנה אף שיש למצוא יסוד לפי' רוח סערה שהיא מעין שתים, עפמ"ש בעבוה"ק (הובא בלקו"ת פ' קדושים) חלק ס"ת פי"ט - והוא בזח"ג קצו, א - דרוח סערה היינו זו"נ, משא"כ רוח לחוד או סערה לחוד, אבל זה רק לחדודי. ופשוט אשר בהק"ו הוא השמטת הדפוס. וצ"ל רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת.

ועיין בע"ח שמ"ט פ"ג ולקו"ת רד"ה ויקחו אליך פרה המדברים בענינא דספ"ו דסש"ב, ואיתא שם להדיא גם אש.

ורבו מלספור המקומות בכלל, אשר אש מתלקחת נמנית במספר הקליפות (ולדוגמא זח"ב קלא, א).

איברא אשר לכאורה צ"ע מה שמנה ופי' בסש"ב רו"ס וענן גדול, אבל ואש מתלקחת לא באה אלא ברמז בתיבת "וגו'" ובפרט אשר נודע עד כמה דייק אדה"ז בלשונו בספרו סש"ב. ובכל דפוסי התניא שראיתי, לרבות גם אלו שנדפסו בחיי אדה"ז, כתוב כנ"ל.

ובפשטות אואפ"ל, דאטו כי רוכלא ליזל וליחשוב, ודי ברמיזא.

והא דפי' "וענן גדול" ולא כתב "רוח סערה וגו'", הוא מפני דל' הכתוב הוא "רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". ואי הוי כתב בסש"ב "רו"ס וגו'" הי' מקום לטעות דצפון הוא מגקה"ט. אבל "וגו'" שאחרי "וענן גדול" א"א לספק בכונתו. וגם תיבות "אש מתלקחת" סמוכות לתיבות "וענן גדול".

- ולולא דמסתפינא הוי אמינא שבסש"ב צ"ל ענן בלא וא"ו, וכל' הכתוב. וכמו שמתחיל ונקראו כו' שלזה מתאים אח"כ "ענן" בלא וא"ו. אבל בכל הדפוסים הוא בוא"ו -

עוד צריך להבין כונת מש"כ בסש"ב ונק' במרכבת כו', דלכאורה למאי נפ"מ בענינא כאן. ואואפ"ל דבא להורות מהיכן יצאו גקה"ט (וגם ק"נ) כיון שאין בהם טוב כלל (ועי' בזה באורך לקו"ת לג"פ ד"ה להבין ענין הברכות אות ז' ח'). וע"ז קאמר ונק' כו' שזהו שרשם למעלה.

- ועי' ביאור דאלה מסעי הג' בתחילתו. - ולא אמר זה לעיל ספ"א דשם לא נזכרו גקה"ט אלא דרך אגב. -

ומדי דברי בענין זה באתי להעיר, שלע"ע לא מצאתי בדא"ח ביאור החלוק דגקה"ט עצמן בין אחת לחברתה, מלבד החלוק כללי שבבי' דאלה מסעי הנ"ל. ובמושכל ראשון י"ל שהם בג' קווין (ג' יסודות אש רוח וענן דהיינו מים ויסוד העפר נכלל בהם כידוע) קו הימין שבכחות הנפש - מים, השמאל - אש, והאמצעי - רוח.

וע"ד המוסר והעבודה מבואר ענינם בר"ח ש' היראה פ"ד. ובפרדס שכ"ה פ"ז פי' - ע"פ הת"ז - שענן אש רוח היינו חד"ר. ובקהלת יעקב בערכם דאש ענן רוח הם בינה זו"ן דקליפה - ע"פ הקדמת ת"ז דרכובין בהם ה'ו'ה' שבשם - ובערך ד' קליפות שהם חג"ת, נה"י, מל' דקליפה וק"נ היא א"ס וכח"ב דקליפה כו'. וא"כ ע"פ המבואר בד"ה ביום השמע"צ רדע"ת וד"ה לא תלבש שעטנז רע"ח (ועי' ע"ח שמ"ח פ"ג. מבו"ש ש"ו ח"ב פד"ה), דבקליפה הוא סדר הפוך: מל' ולמטה ממנה ז"א וכו', ולפ"ז אש מתלקחת למטה מרוח וענן, וצ"ע מלקו"ת מסעי הנ"ל. ובע"ח שמ"ט פ"ד משמע דסדרן ממטלמ"ע הוא רוח סערה ענן ואש.

ועיג"כ מ"ש ע"ד קליפה הג' שבאגוז (דהיינו אש) בזח"ג רכז סע"א ורע"ב - הובא בפרדס שם פו"ז - ובפע"ח ש' הפורים קרוב לסופו. ואכ"מ.

ולסיים בדבר טוב ומענינא דיומא:

הנה נ"ח מצותה וענינה להאיר ברה"ר במקום החשך, - ועיין תו"א סד"ה כי אתה נרי שזהו ג"כ וד' יגי' חשכי שבדורותינו עקבתא דמשיחא. - והנה חשך ר"ת חמור שור כלב כמ"ש סד"ה נ"ח רמ"ג (נדפס בהתמים ג') שהם גקה"ט חמור קו הימין שור קו השמאל וכלב - עמלק, כמ"ש בד"ה הנ"ל, דעת דקליפה - וזה אפשרי רק ע"י תו"א משא"כ תפלה, וכמשנ"ת בדרושי חנוכה רנ"ט.

והנה מוכח שם שזהו דוקא ע"י נגלה דתורה, תושבע"פ, שהוא במקום המתברר (עי' אגה"ק סי' כ"ו, הקדמת ביאוה"ז, קונ' ע"ח, מכ' הנדפס (בהתמים ג') לאדנ"ע ועוד).

ולולי דמסתפינא לומר דבר חדש, הנה לכאורה חלק העבודה דלימוד החסידות יש לו היתרון, דזה וזה, כי הוא פני' התורה ונמצא במקום המתברר.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה,

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

מה

חלקה נדפס בלקוטי ביאורים בתניא (קארף) ח"א ע' נה והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

ממה שנמשך להקוה"ק חשון תש"ג וממה שמסיים מענינא דיומא דחנוכה נראה שנכתבה בימי החנוכה תש"ג. אמנם אפשר גם שהיא משנה מאוחרת יותר ותחלת האגרת עם התאריך לא הגיע לידינו. האגרת היא אל הרמ"ז שי' גרינגלאס. אגרות נוספות אליו - לעיל כב, ובהנסמן בהערות שם.