ספריית חב"ד ליובאוויטש

מח

כ"ד טבת,

הלולא של כ"ק רבנו הזקן,

תשג"ה

כבוד ידידינו הרה"ג הרה"ח הנעלים

והמצויינים,

אנשי חיל בחילה של תורה, התמימים יחיו,

מאנטרעאל, קנדה

שלום וברכה!

בטח ידוע לכם בפרטיות אודות עבודת ה"מרכז לעניני חנוך" אשר יסד כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א זה יותר מכשנה ודו"ח בקצרה נדפס ג"כ בהקריאה והקדושה תשרי-טבת תשג"ה.

והנה אחד מעקרי עבודתו הוא מקצוע חנוך בנות ישראל, אשר מכמה סבות רבה בו העזובה, ובפרט: יסוד בתי ספר בשבילן - בשם "בית רבקה" או "בית שרה" - ויסוד "מסבות שבת" לילדות.

בהתאם להרצאת מנהל המרכז הרב ח. מ. א. חדקוב שי' מבקורו במאנטרעאל, החליט המל"ח ע"ד יסוד כהנ"ל במחנם, ואח"ז, במדה האפשרית, במדינתם גם בעירות אחרות.

ובזה הננו פונים אליכם, שתקחו ע"ע - כלכם, או אחד ואחדים מכם המתאימים לזה, ע"פ בחירתכם וחוות דעתכם - עבודה רבת ערך זו. וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א "ברית כרותה לתעמולה ועבודה שאינן חוזרות ריקם". -

והנה פרטי תכנית העבודה בזה שונים בהתאם לתנאי כל מקום ומקום, אבל בכלליות תחלק לשלשה מקצועות, והן:

א) יסוד בית ספר לילדות ונערות,

ב) יסוד "מסבות שבת" לילדות,

ג) ארגון שעורים - בצורה של קורסען או שיחות ידידיות - שמטרתם לחנך במשך זמן קצר מדריכות בשביל ה"מסבות שבת", נואמות ומנהלות תעמולה בין הילדות והנערות ובכלל - אלו שיוכלו לקחת חלק בהעבודה לכל מקצועותי' הנ"ל.

הנסיון פה הורה, אשר יש לקוות להשפעה בחוגים היותר רחבים ולהתנגדות יותר קטנה באם כהנ"ל נעשה מבלי כל תערובת עוד איזה פני' וענין, ואפי' ענין של קדושה, או אפי' שם לווי, וכמו שגם כאן המל"ח הוא מוסד בפ"ע.

והנה התעוררות לעבודה במקצוע הנ"ל בודאי אך למותר הוא בכגון להו ולכוותייהו. ואבוא רק באיזה הערות, והן:

במכילתא - הובא בפירש"י עה"ת שמות (יט, ג) - שהקדים הקב"ה בית יעקב אלו הנשים לבנ"י זכרים. ובשמ"ר רפכ"ח הטעם שהן מזדרזות במצות, ד"א כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה. ועי' שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ריגא תרצ"ד, בזה.

וכן לענין השכר ארז"ל ברכות (יז, א) גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים.

ובפרט בזמננו עקבתא דמשיחא הנה עיקר העבודה הוא עבודת הצדקה וכמ"ש באגה"ק ס"ט ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, ואמרז"ל (תענית כג, ב) דבזה יתרון לנשים דיהבי רפתא על האנשים דיהבי זוזא.

וביאור מארז"ל בתענית בעבודה י"ל בדא"פ, דהנה אופן הפעולה עם זולתו - וגם עם נה"ב שלו עצמו - יכול להיות בשנים:

א) קודם כל מחפש תחבולות שיעשה חברו כל המוטל עליו בירידתו בשליחותא דמלכא בעלמא דין, ולו שיהי' בקב"ע מצד חברו, דהיינו אף שעדין אינו מבין הכרח הדבר, ואין לו אהוי"ר (עיין רמב"ם הל' תשובה פ"י סוף ה"א: שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה). ומובן שמי שהוא בעצמו בעל קב"ע האט ער א חוש והמשכה לאופן כזה, ובנקל ימצא ה"אותיות" בדבור ובמעשה שיכולות להשפיע על חברו. ועוד אופן

ב) שמתחיל בהשתדלות להסביר לחברו גדולת הבורא ואהבתו ויראתו וכו', עד שעי"ז יבוא חברו מעצמו להכרה הישרה ולקיום התומ"צ. ומובן שאופן זה חביב על אלו שהם בעלי מוחין, משכילים, שהנהגתם היא ע"פ הטו"ד בדעת חזק בל ישונה.

וזהו מרז"ל בתענית: דכשבא עני, אין עני אלא בדעת, וצ"ל כמאמר הנביא הלוא פרוס לרעב לחמך גו' כי תראה ערום וכסיתו. ופי' כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א - שיחת פורים תרצ"א, קונטרס י"ג - אז מ'זעט א אידן א נאקעטען אן ציצית און אהן תפלין וכסיתו. והוא ע"פ תדבא"ר פכ"ז וז"ל כי תראה ערום וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך ולמדהו ק"ש ותפלה ולמדהו פסוק א' בכ"י או הלכה א' וזרזהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תומ"צ והוא דומה למי שהוא ערום. הנה אם העני פוגש באיש, שאיש דרכו וטבעו לילך בחוץ ובמרחקים ולסחור בכסף וזהב שלו, וכמבואר הענין בעבודה בדרושי פ' וישב, הנה גם להעני נותן זוזא, אהוי"ר.

וכיון שזהו גדפין - וכמש"פ בסש"ב ספ"מ - והתכלית היא העבודה מאהבה, עדיין יש להעני טורח עד שיקנה סעודתו.

אבל אם פוגש באשה, דכל מה שקנתה אשה קנה בעלה, בועליך עושיך ה' צבאות שמו - וכמש"פ בתו"א ד"ה לא תהי' דהאהוי"ר הם מתת אלקים כו' - וכמו עבד דכל מה שקנה כו', ועבודתה אינה אלא שעושה רצון בעלה, קב"ע, שגם האהוי"ר הם עד"ז, הנה נותנת להעני ג"כ ריפתא המוכן לסעודה, דמצד קב"ע יכול להיות גם בהעני שלא בהדרגה כלל. - ולהעיר מלקו"ת ס"פ וזאת הברכה, גם מסד"ה וד' אמר המכסה - דהמשך רס"ו - בפי' בינה יתרה ניתנה באשה יותר מבאיש.

ומס"נ קב"ע וקיום המצות בפו"מ זהו ג"כ ממעלת הרגל ודור דעקבתא

דמשיחא - עיין שיחת כ' כסלו צ"ד אות ט'.

ויה"ר שנזכה כלנו ב"ב להיעוד הנה אני לוקח את בנ"י מבין הגוים גו' ועבדי דוד מלך עליהם, מעשה גדול (תו"א דרושי ויגש. ועבדי דוד תרצ"ט), אשת חיל עטרת בעלה.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

מח

חלקה הראשון נדפס באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ח ע' פה. לקו"ש חכ"ג ע' 420. חלקה השני בלקו"ש ח"ב ע' 668.

יסוד בתי ספר: ראה בזה לעיל אגרת לו. לקמן סה. עא. עג. פו. קלא.

שיחת... תרצ"ד: לקוטי דבורים סוף ח"ג.

שיחת פורים תרצ"א: לקוטי דבורים ח"ד תשכט, א.

שיחת כ' כסלו צ"ד: לקוטי דבורים ח"א קי, א.