ספריית חב"ד ליובאוויטש

סג

ב"ה, יום ד' י' לחדש אדר שני תשג"ה

ברוקלין, נ. י.

כבוד הרה"ג הרה"ח הנודע לתהלה, משכיל

על דבר טוב,

גזע תרשישים, אי"א וו"ח וכו' מוהר"ר יהודה

ליב

שליט"א אליעזרוב

ירושלים ת"ו

שלום וברכה!

במענה על מכתביו למחנה ישראל וע"ד הספר תורה לקבלת פני משיח, בצירוף רשימות המשתתפים בחברת משניות בע"פ והס"ת:

א) הכוונה ביסוד חברת משניות בע"פ לא היתה שרק בני הישיבות ילמדו משניות בע"פ, אלא שתקיף את כל בית ישראל, ולנהל תעמולה שכל הראוי ישתתף בחברה זו ע"י שילמד בע"פ את חלקו שהוא כשלשה חמשה פרקים בשנה, (כמשנה בשבוע) ויחזר על מה שיודע כבר בלכתו בחוץ ובעמדו בחנות, בשבתו ברכבת ובכל הזדמנות אחרת, כדי לטהר את האויר, ובודאי כבר הגיעם קובץ מכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א השני ויעיי"ש שיחתו בזה.

בטוחים אנו שבאם יסדרו את תעמולתם עפ"י הנ"ל, ימצאו אנשים למאות גם מבעלי עסק (אשר הם העיקר בעבודה בחוץ אמצאך בחוץ, גם ידוע ממעלות הבעלי עסק המבוארות בדא"ח, ומקצת המקומות נסמנו בביאור לד"ה מים רבים בלקו"ת לג"פ) אשר ישתתפו בחברה - וזאת להעיר אשר נחלט שהסיום יהי' משותף לכל החברים והוא ביום א"ח השבועות תשג"ה אי"ה.

ב) אמנם הצדק אתו כי כדי להרחיב את עבודת "מחנה ישראל" בארצנו הקדושה הי' נחוץ ודרש מי שיסע אל כל המושבות וכו', אבל לדאבוננו איננו רואים עדיין לאפשר לקבל עלינו הוצאות כאלו, ובודאי, בחפוש הראוי, יוכלו למצוא בכל עיר ומושבה אנשים מתושבי המקום גופא שיתעסקו בכל עניני מחנה ישראל שלעמלק"פ והם הם יהיו ב"כ המחנה על אתר.

ג) הקבלות מחברת תהלים העולמית קבלנו, אבל א"א לתתם להמנדבים, כיון שנזכר שם גם שם הכולל, ובודאי ידוע לכת"ר אשר פה צ"ל זהירות יתרה בכל דררא דממונא שלא יהי' מקום ללזות שפתים כלל וכלל, ולכן בבקשה רבה, להדפיס קבלות מחת"ה ביחוד ולשלחם לנו בהקדם.

ד) מוסג"פ רשימת חברים בחת"ה, ומהראוי שיעשו מעין סרטיפיקאט - על נייר דק - לכל אחת מחברות תהלים הרשומה פה וישלחום לנו אחרי שיחתמו עליו כמובן ואנחנו נמסרם פה לבעליהם.

ה) כל היו"ל בהנוגע לעניני המחנה ומרכז לעניני חנוך נשלח מהכא להתם מזמן לזמן ובודאי מגיע במועדו.

ולסיים בדבר של תורה ומענין הנ"ל, לכאורה יש להביא ראי' נוספת לשייכות טהרת האויר לבעלי עסק דוקא, דהנה ענין האויר בעבודה ובנפש האדם נתבאר בכ"ד בדא"ח, ומהם תו"א בי' ד"ה נ"ח מצוה להניחה שהוא ענין האותיות - דומם - לגבי השכל ומצות לגבי תורה, ומובן אשר אויר רע (שהוא גרוע הרבה גם מאויר עב המובא בלקו"ת ד"ה ע"כ יאמרו המושלים פ"ג, ועייג"כ סד"ה הסכת ושמע ישראל, תרצ"ג וכנראה שם לא נחית לחלק בין עב ורע, בענין אויר רע להעיר מנזיר נד, ב אויר ארץ העמים, סנהד' קט, א אויר מגדל) היינו אותיות דומם, מעשה דלעו"ז - וצריך לטהר את האויר ע"י קטרת - שהיא להעביר ריח רע כמ"ש בד"ה שעיר עזים תרס"ד (עיין מו"נ ח"ג פמ"ח בטעם מצות הקטרת שהיא להעביר ריח רע ובזח"ב רי"ט ע"א וע"ב דקטרת היא להעביר זוהמא וצע"ק דבזהר ובד"ה שעיר עזים קאי בקטרת שקודם התפלה, ויעוין שער הכולל פ"ג סי"ב, אבל בתו"א ואור התורה דלקמן קאי ג"כ אקטרת שאחרי התמיד) דהיינו מצות מעשיות בכלל כמבואר בדרושי חנוכה ד"ה כ"ה בכסלו ונסמן באוה"ת - שזהו מדרי' בעלי עסק - ובפרט י"ל שהוא דבור אותיות שבתורה שבזה יש שני המעלות דתורה וגם דמצות, משא"כ מצות מצ"ע צריכים שמירה וכמ"ש בלק"ת סד"ה וזאת המצוה ובד"ה אחרי ה"א וביאורו, ושם סד"ה למען תירא שמור זה משנה כו' ובחי' זו בתורה הוא הבל הדבור שמדבר המשנה כו'. והבלא מפיק הבלא.

ובדא"פ אולי י"ל דטהרת האויר הוא רק ענין של הכנה לגאולה השלימה (וידוע ג"כ אשר קבוץ גליות שאין מתכנשות אלא בזכות המשניות עדיין יש להם מספר אבל יהי' דורו של משיח ועוה"ב שאין להם מספר) נת' בארוכה בד"ה ואלה שמות לאדהא"מ, ויובן גם בהנ"ל דהנה אותיות דתורה נק' סוסים, וסוס אשר רכב עליו המלך ומ"ת הדר קבלוה בימי אחשורש (שבת פח, ב) כך ע"י הכנת הסוסים נזכה ב"ב ליעוד ודמה לך לצבי או לעופר האילים אחשורש זכו אחישנה וכמשנ"ת בהוספות לתו"א.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

סג

מהעתק המזכירות.

סיום... א"ח השבועות: ראה לעיל אגרת נג, ובהנסמן בהערות שם.

טהרת האויר: ראה לקמן אגרת קלב. ובתחלת אגרת פא.