ספריית חב"ד ליובאוויטש

סד

ב"ה, יום ה' מגילה נקראת בי"א אדר שני תשג"ה

כבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח הנעלים

והמצויינים אנשי

חיל בחילה של תורה, התמימים יחיו,

ובתוכם הר"ר

משה אלי' שי'

מאנטרעאל, קאנאדא

שלום וברכה!

אתחיל בבקש[ת] סליחה על אי המענה בכתב על מכתבם ע"ע, - והסבה בזה הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היו"ל ימים אלו - והמענה בע"פ הרי בטח מסר בעתו ובזמנו ידידנו הרה"ג והרה"ח וכו' מהרש"ל שי', ובודאי גם הטעלעג' נתקבלה במועדה. והנני בא בכתובים כדי לכפר - מענין רצוי ודורון - על הנ"ל ושיהי' גם מעין פארבריינגען בימי הפורים הממשמשים ובאים:

תנן מגלה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו כו' שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, והענין בעבודת האדם ע"פ דא"ח בקצור - ועי' ביאור כל משנה זו במגיד משרים להב"י פ' ויקהל, -

מגלה ענינה ספור הנס, הנהגה שלמעלה מטבע, אלא שנס פורים הי' מלובש בטבע, והחילוק מבואר בדרושי פורים, ביאוה"ז ויקרא, פדה בשלום תרח"ץ. ובעבודה י"ל החילוק: עבודה שע"פ טו"ד (טבע), עבודה שהתחלתה למעלה מטו"ד בתוקף הרצון, אבל בענינים כאלו שאח"כ ממשיכים בטו"ד ע"י שהרצון מכריח את שכלו (נס המלובש בטבע), ועבודה שלמע' מטו"ד לגמרי (נס גלוי). ועיין בד"ה ועתה אם נא פ' כי תשא רע"ח שי"ל שגם בנסים שלמע' מהטבע יש מדרי' - ולהעיר מל' רז"ל נס ונסי נסין (ברכות נז, א) נס בתוך נס (שמ"ר ס"פ וארא) כשעושה בו אהרן נסים כו' שעשיתי אני - משה - בו נסים כו' שהקב"ה עושה נסים (שמ"ר ס"פ בשלח) - וי"ל דהחילוק הוא הנהגה דחי' ויחידה או מס"נ דאברהם ורע"ק.

וקריאת המגילה היינו פרסומי ניסא בעולם, המשכת הנהגה זו בחיי יום יום. והנה הנהגה זו דקב"ע מבלי התחשב עם הטו"ד, יכולה שתהי' בחמשה מדרי': אם רק בהנוגע להפועל ממש מחדו"מ, גם בנוגע לאהוי"ר מדות, שכל, הנחה, ומושכל ראשון שלו, עצם הרצון והנפש, והם ד' אותי' שם הוי' שבנפש וקוצש"י. - וידוע אשר בשמות הנה טבע ונס, מתאים לשם אלקים ושם הוי' -

וזהו מגלה נקראת בי"א כו' בט"ו, כי י' ימים, עשרה טפחים, מטה, עשי' הגשמית, לא ירדה שכינה למטה מעשרה (סוכה ה, א) רה" רק עד י' (שבת ז, ב) וקריאת המגילה, נס ולא טבע, מתחיל מיום י"א.

והנה מקום שיש י' בטלנין - שכל י' כחות נפשו - בטלים ממלאכתן, שהם בביהכ"נ מצוין תמיד לתפילה (מגלה ה, א. ולהעיר ג"כ מתשובת הרמב"ם פירושו בזה) התחברות עם הקב"ה, נק' עיר - גדול ה' בעיר אלקינו - וקורין בי"ד, היינו שהמשכת הנהגה הנס[י] ת היא בכל ד' המדרי' הראשונות הנ"ל, כיון שכולם כדבעי, אבל לא בט"ו כי צריך זהירות מאויב כיון שמצד עצם הנפש, קוצש"י, א"י באיזה דרך מוליכין אותו (לקו"ת קצור דולא תשבית, תפילין דמ"ע רנ"ג), משא"כ מוקפת חומה, שמקיף הרחוק ג"כ בשלמות אצלו - קורין בט"ו, קוצש"י, -

- וז"ל בדרושי מג"א דרמ"צ ח"ב (שב, ב): מגלה נקראת בי"א עד ט"ו היינו גילוי שם הוי' כו' ובשם הוי' ד' אותיות נמצא ביום י"ד מאיר היו"ד אך בט"ו בכרכים המוקפים חומה ובשושן מאיר ג"כ קצש"י, עכ"ל.

אבל כשאין י' בטלנין, ועפמשנת"ל הענין, וא"כ הרי יש לעבודתו אחיזה בטו"ד טבע ואינו תושב קבוע דעיר אלקינו, ולכן זקוק לבן עיר שיקרא לפניו המגלה המשכת הנהגה נסיית בחיי נפשו, והקריאה אפשר שתחול בי"א, שיושפע שתהי' עבודתו בנוגע להפו"מ עכ"פ למע' מהטו"ד, או בי"ב גם במדותיו וכו'. ותלוי בזה מתי חל יום הכניסה, שאז מתכנסין לעיירות למשפט, כי העלי' מבחי' בן כפר לבחי' בן עיר - אפילו לשעה - צ"ל ע"י משפט ובירור נוסף מקודם.

ומפרש בגמרא איך אפשר שבן עיר יקרא - וימשיך - בבני הכפרים, כי מה שייכות יש ביניהם, וכידוע ריחוק הערך שבין אצי' ובי"ע, חכ' שבנפש ושאר כחות, וע"ז מתרץ (מגילה ד, ב) שמספקין מים ומזון לאחיהם שבכרכין, פי' ע"י שמבררים ומכינים ענינים הגשמיים שיהיו בערך בני העיר (וכמבואר המדרי' בזה: עבד כנעני, ע"ע, אמה העברי' - ס' המצות מצות יעוד) עי"ז נעשים "אחיהם" - ל' איחוי - ובמילא בן העיר קורא לפניהם את המגלה.

ומסקנא דדינא (שם ב, א) אימתי - כל דין זה דכפרים - בזמן שהשנים כתיקונן כו', ויובן ע"ד המבואר בדרושי ר"ה בדא"ח בענין תק"ש ונטילת לולב בשבת בביהמ"ק ובגבולין, וזהו הואיל שמסתכלין בה - לענין אסור חמץ ג"כ, וגם אפשר שיכשלו באכילת חמץ בפסח, ובעבודה פשוטה לפי ערך כזו חייבו גם בני הכפרים לקרות בי"ד - להמשיכה בכל הציור קומה שלהם.

בברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

סד

נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 373 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

הר"ר משה אלי': גערליצקי, שחתונתו התקיימה בימים אלה. אגרת נוספות אליו - לעיל כח. במכתב ההזמנה כותבים "תלמידי תו"ת במאנטרעאל יצ"ו" במוצש"ק יתרו: אע"פ שאחינו החתן התמים משה אלי' שי' גערליצקי כבר כתב לכמע"ה - בשם כל התמימים דפה - שמשתוקקים אנו מאד שכבמע"ה יבקר אותנו, מ"מ מצאנו לנכון מפאת יוקר הענין לבקש עוה"פ את כבמע"ה לבוא לחתונת אחינו שי', כי לבד הזכות להחתן - ולנו - לפאר את השמחה בנוכחות כבמע"ה, לבד זה משתוקקים אנחנו מאד מאד שכמבע"ה יתועד אתנו ולנפוח בנו איזה רוח חיים (כידוע הפי' בדא"ח בענין חיים כו') שיגביה וירומם אותנו ממצבנו השפל, כי זה כג' שנים אשר אנו נמצאים בגולה רחוק ממקום בית חיינו, וזה כב' שנים שאין לנו שום משפיע רוחני שיורה לנו איך להשלים רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי אע"פ שהננו מקבלים מכתבים מכ"ק אד"ש מ"מ דארפמען האבען דעם חסיד וואס ער זאל זיי קענען לייענען.

הלוח לחסידי חב"ד: היום יום.

מהרש"ל: מה"ר שמואל לויטין, שנסע בימים אלו להתראות עם התלמידים במונטריאל.

ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ז אגרות א'תתקסא. א'תתקפג.

תשובת הרמב"ם: מכת"י, כרך א, סי' קכג (ירושלים תשי"ח), וש"נ.