ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תקיא

ב"ה, כ"ה אייר, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מעש"ק. ולפלא שבמכתבי למה מאנ"ש מוכרח אני להזכיר ולעורר כ"פ על הפתגם של רבנו הזקן (אשר נדפס ונתפרסם מכבר), והוא, דו זאגסט וואס דו דארפסט און זאגסט ניט אויף וואס דארפמען דיך.

ואין זה ענין של הטפת מוסר, כי הרי כשסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר את הנ"ל הוסיף סיומו שכאשר תיקן חסידו של רבנו הזקן הנהגתו בהתאם לההוראה, הרי הוטב מצבו ועוד יותר טובה מתחלה, ולאחר שהודיעו את כל זאת נפתחו הדרכים להנהגה זו ותוצאותי' נקל הדבר לכאו"א מאתנו, ויה"ר שמכאן ולהבא יהיו מכתביו ובכלל מכתבי אנ"ש מתחילים בבשורה טובה מהוספה בשיעורים בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות ועבודת התפלה ובהשפעה בכגון דא על הסביבה, ואח"כ יבואו שאר הענינים, כי האלקים עשה אתה אדם ישר, שהגשמיות משתלשלת ובאה כתוצאה מהרוחניות.

כבקשתו אזכירו לפרנסה בהרחבה מתוך הרחבת הדעת, ולענין מסחרו שכותב אודותו.

כן אזכיר את זוגתו ואת כל ילידיהם שיחיו להמצטרך לכאו"א מהם כפי שכותב במכתבו.

ואחתום מענינא דיומא וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה

ובפנימיות.

ג'תקיא

הפתגם של רבנו הזקן: ראה גם לעיל ג'תעג, ובהנסמן בהערות שם.