ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תרפא

ב"ה, כ"ט תמוז, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ איש רב

פעלים

מוה"ר אברהם אהרן שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו בצירוף הספר, ספר חסידים עם פירושו של כת"ר משנת אברהם, אשר אף כי לא הספיק הזמן לעיין בתוכו כראוי, הנה לחביבותא דמילתא ולאות תודה והוקרה עברתי בין דפיו ולאות ע"ז באתי באיזה הערות מקופיא וכנ"ל.

ת"ח ת"ח על תשורתו זו ואודה בכפילא אם יצוה לעושי רצונו להמציא גם שאר ספריו.

בחבילה בפ"ע נשלח לכת"ר איזה מספרי הוצאתנו אשר בטח יענינו אותו וכמתאים לתוכנו הכי נעלה.

בכבוד וברכה.

הערות כלליות: א. תקופתנו היא, לצערנו, לא כדורות הראשונים - שהיתה מנוחה לפי ערך, מבלי טלטולים וכיו"ב. ולהתורה וספרי' מקום היותר חשוב בבית כאו"א (אפילו אצל כאלה שאינם מבינים הכתוב בהם) ושאר כל הדברים נדחים מפניהם בחפץ ורצון.

ולכן עתה, לדעתי, מצוה וחובה על כל המו"ל ס' בתומ"צ, ביר"ש וכיו"ב - להדפיסם בצורה נוחה לשימוש, לטלטול מדירה לדירה, לחדר ספרים קטן וכו'. וחסרון כל שהוא בנוחיות השימוש בספר - עלול למנוע כמה אנשים מרכישת הספר והלימוד או הקריאה בו. וגם על אנשים אלו אין לוותר וכמש"נ כי אינך יודע איזה יכשר, ודילמא הוי לי' זרעא מעליא. - ואף שיישר חילי' דכת"ר על ההידור שבהו"ל של הס' (-הידור פנימי - ע"י עריכת המפתחות וכו'. וחיצוני - האותיות הנייר וכו') הנה פורמט של הס' בסתירה גדולה היא להנ"ל. - וראיתי כהנ"ל גם במוחש - בחילוק ההפצה של ס' שהו"ל בהוצאת "קהת" בפורמט גדול וגם מוקטן.

ב. הס' חסידים - מהדורת בולוניא נתפרסמה בישראל ונתקבלה והוקדשה מראשונים ואחרונים. ופשוט שבכל סתירה או שינוי, יש להכריע - מעשה - כמהדורא זו, ולא ככת"י האחרים בהם יש להשתמש רק להבהרת הענינים וכיו"ב. ובפרט לפי הסברא אשר מהדורת בולוניא - בתראי היא.

ולכן הו"ל של ס' חסידים שמטרתה גם הלכה למעשה - צ"ל דוקא ע"פ הוצאת בולוניא (להחזיר השמטות הצענזאר וכו'), אשר שרבה התועלת להביא בהוצאה זו השינוים שבכת"י האחרים, לבארם וכו'.

* * *

הצוואה ס"א (בהוצאת כת"ר): ראה ג"כ פס"ד לאדמו"ר הצמח צדק לשו"ע יו"ד סקט"ז. שו"ת צפנת פענח - להגאון הראגאצובי- סי' קכח.

בשמות האמהות של החו"כ אם מקפידים בשווים - עיין שדי חמד מע' חו"כ סק"י.

בספר ס"א: האריך כת"ר בפי' במהות החסיד - [בהוצאת מקיצי נרדמים בהגהות לסי' תתקע"ה הביא מכ"מ בש"ס וראשונים שמובא התואר חסיד. ועיין שערי קדושה להרח"ו סוף ח"א בזה] - ולדעתי אכ"מ לכל זה (משא"כ בסי' תתקעה ושלאחריו)* כי כאן לא בא המחבר כלל לפרש מהות החסיד ובמילא גם משתמש בו בתור שם המושאל וכולל בו כל יראי השם אף אותם שאינם חסידים על פי פי' המדויק של תואר זה. כי הרי לכל יראי ה' ולחושבי שמו פונה בדבריו אלו ובשביל כולם כותב הספר.

ומש"כ חסיד שלבו הולך כו' - אינו כלל לבאר מהות החסיד והחסידות, והצעת הדברים היא: ישנו חסיד גדול בתורה ובמעשים, וישנו חסיד אשר הרצון לזה יש לו אבל לא קבל מרבו וגם לא הבין מעצמו, ובמילא חסר גם במעשה ונענשים גם ע"ז "ע"כ אמרתי אכתוב ספר" בשבילם.

סת"י: בענין קרה"ת ראה צפנת פענח - על הרמב"ם הל' תפלה פי"ב.

סתקמ"ט: נוכח ונסתר בנוסח הברכות. ראה זהר ח"ג רפט, א. ת"ז תל"ט. ס' הבהיר קפג-ד. ובס' שנסמנו בהגהות הר"א שי' מרגליות שם. ויש להוסיף עליהם ועל של כת"ר: שבלי הלקט השלם סי' קסה. פרי עץ חיים ש"ב ספ"ב. לקו"ת לרבנו הזקן פ' מסעי (צא, ב).

בסוף הספר סי' תר. החטא שבזה - י"ל בפשיטות שהוא טלטול מוקצה (ואכילתה) וניתוק קשר - שוב ראיתי בהגהות משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח. ופמ"ג שם. - וראה ג"כ שו"ע רבנו הזקן שם סי"ח.

ג'תרפא

מוה"ר אברהם אהרן: פרייס.