ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תשכא

ב"ה, י"ז מנ"א, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר [מרדכי שי' הכהן]

שלום וברכה!

ז"ע נתקבל מכתבו ממוצש"ק. ובמ"ש אודות שתילים וגרעינים ומצדד דוקא לעינן דשתילים, כיון שלכתחלה מותר לנטוע ענף מאילן המורכב, הנה כבר האריכו בזה נו"כ שו"ע יו"ד סו"ס רצ"ה בהנוגע לאילן המורכב אם יש בזה בכלל איסור לקיים ודנטיעה, אבל אין מזה ראי' כלל לאיזה מין נחשב. והרי החשש הוא דהמורכב אינו אתרוג או אתרוג החסר, וא"כ מה יועיל הדין שאין בהנטיעה איסור. וגם לדידי' - הרי אי אפשר שבאילן אחד יהי' הפירות הבאים מהשתילים שלו כשרים והבאים מהגרעין שלו אינם כשרים, אתמהא? והעיקר שאדרבה הפרי קיל יותר מהענף (חולין קטו, א) ואכ"מ.

ובכלל הרי אינו מובן מהו האחריות אם יטלו גם את הגרעינים, כיון שבזה בודאי אין טרחה יתירה. ובפרט, שבכל הנ"ל כוונתי היתה לאותם האילנות שיש עדיין - מסיח לפי תומו - שלא הורכבו נוסף על המראה החיצוני וכו'. והרי כיון שהוחזקה קלבריא עד זמן הדור שלפנינו שהאתרוגים משם בלתי מורכבים יש להעמידם על חזקה זו - נוסף לראי' הנ"ל - בתור סניף.

את המאמר בנוגע לפסח בהעתקתו [האטלקית] קבלתי. ויש בזה להעיר: א) שכנראה שהמכ"ע בו נדפס נועד בשביל עסקנים צבורים וכיו"ב, היינו בשביל חוג מצומצם, וכנראה מהמאמרים שלפני זה ושלאחריו, ויש מקום לומר שהנוער לא מתענין בזה כלל. ובאם אין מכ"ע אחר הנקרא ע"י אחב"י באיטליא - הרי בלית ברירה שאני, אבל באם יש עתון כזה, כדאית השתדלות שיודפס גם בו מעניני ארום חסידות. ובודאי אם נדפס המכ"ע האחר ב[...] וכו' שלא במחנו הט' - יש למצוא קשרים עם הערוכים דהמכ"ע על ידי האנשים [...].

שפת ההעתקה נראית לי כבדה, או אפשר גם קשה - מכדי שתמשיך את הקורא שירצה לקרות המאמר עד סופו, ועאכו"כ לכפול בקריאתו, וכפשיטא שאינו כלל סגנון מאמרים בשביל הנוער וצעירים.

אף שתוכן המאמר מתאים הוא להמועד ודברי התעוררות בו, אבל כיון שבקושי כ"כ עולה שידפיסו מאמרים, צריך לנצל הזדמנות זו בשביל ענינים שאי אפשר "לעשותם ע"י אחרים", היינו כנ"ל לקוחים מתורת החסידות ומאמרים חסידותיים, ותוכן מאמר זה הוא מתאים לספרי מוסר ודרוש לאו דוקא חסידותים אלא סתם. והרי בודאי ישנם אצל כת"ר לקו"ד - משיחות חג הפסח, ובעיקר עתה - בהנוגע לעניני תשרי וכן בהנוגע לשמחת תורה וכו' ובהם מאמרים קלים מסיפורי צדיקים ומוסר השכל...

כמדומה שכבר העירותי שימת לבבו - שבנוגע לאשה אין לכתוב רמ"ח אברים וכמובן מהסוגיא בכורות מ"ה ע"א. וכן אין לכתוב גם רנ"ב אברים כיון שיש בזה פלוגתא עיי"ש. ולכן הנוסח הוא לכל אברי'. ומובן דמאן דלא קפיד לא קפדינן עמי', והכל שלום.

זה עתה נתקבל בטאון הקהלה חוברת י"א ב' טופסים. ות"ח ת"ח.

ג'תשכא

נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 574 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר מרדכי: פרלוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'תקמז, ובהנסמן בהערות שם.

שתילים וגרעינים: של אתרוגי קלבריה. ראה לעיל שם.

את המאמר: ראה לעיל אגרת ג'תקמז, ובהנסמן בהערות שם.

כבר הערותי: ראה לעיל ח"ז אגרות א'תתקסב. ב'קעד.

*) וראה ג"כ שו"ע לרבנו הזקן הל' ת"ת רפ"ב.

**) וראה ג"כ זח"ג ר"פ כי תצא. תקו"ז בסופו.

***) וראה ע"ז לה, א.