ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תשמא

ב"ה, ג' אלול, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה מנחם זאב שי' הלוי

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבו מיום ב'. ותוכן מענה לפ':

נפלאתי בקראי אותו עד כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרי סייעי, כי הרי במכתבו זה עצמו מהרס את כל הטענות שלו הן במכתב זה והן במכתב הקודם, והוא ע"י ההודעה שמותר להצביע בהעיריות באה"ק ת"ו, ומותר בכגון דא הרי בודאי פירושו צריך. ובמחילת כבוד תורתו הנה לשיטתו כל הטעמים שכותב לאיסור חמור ומוחלט - גם בכגון דא הם, כיון שכל המפלגות המשתתפות בכנסת הן הן עצמן המוצגות לבחירות בהעיריות, ובמילא הטענה שהתחברות עמהם אסור, שהמסייע בידם ה"ז מסייע כו' שהנשים הנבחרות על ידם יושבות היפך דרך הצניעות כו' וכו' הן הן עצמם שכותב במכתבו. ואין ביניהם אלא הענין דסוף מס' כתובות שלא יעלו בחומה ותו לא מידי. ואין לערב בכאן הענין דשלש עבירות דיהרג ואל יעבור כו'. ובפרט שבפנימיות הדברים ישנו גם בזה הענין דאל יעלה בחומה, כיון דענין עירית ירושת"ו הוא עלי' בחומה - יותר מכל ענין של המדיניות של כל אה"ק ת"ו, כיון שדוקא ע"ז ההתנגדות גדולה ביותר וביותר עד עתה.

ב) בהנוגע לנקודות האחרות שבמכתבו, הנה במ"ש הרמב"ם לסור למדבריות ומתרץ על זה שהרי גם בחוץ לארץ הוא עד"ז, הנה גם על זה נמצא הסתירה במכתבו עצמו, במה שכותב שבחו"ל הוא ענין דעם הארצות משא"כ באה"ק ת"ו הוא ענין של מרידה כו'. ובאמת החילוק הוא חריף הרבה יותר, כי בחו"ל אין ענין של כפי' היפך הדת ח"ו, ורק שיש מקום לחשוש שהעין רואה והלב חומד כו' - משא"כ בעיר שרובה ישראל או כולה ישראל וד"ל. ומילא כל התירוצים שמתרץ על זה, הרי במחילת כבוד תורתו, מעיקרא דדינא פירכא.

ג) כן מה שכותב במה שמשלם בעד השירותים השונים וכו' ומביא דוגמא שמשלם בעד הטרחה, הנה גם בזה אינו דומה כלל, כי בודאי גם לו ידוע שבהשילומים בעד המים וכו' אין משלמים רק בעד הטרחה לבד, אלא שממעות אלו מספיקים בכלל עניני הוצאות, ולא רק - כפי שכותב - נקיון הרוחו וכו', אלא גם השמירה שלא יוכלו לקיים ח"ו המצוה המפורשת בתורה, אבד תאבדון כו', ולא עוד אלא שגם נותנים להחזקת בתי תפלה שלהם, ומה שגרוע עוד יותר - המיסיון ושמירתם. ואין להאריך בדבר המבהיל.

ומ"ש שאין ברירה, הרי נוסף על הכתוב במכ' ובחומתנו, שכל הנ"ל הוא מהג' עבירות הידועות ובמילא מוכרחים למסירת נפש, ולשיטתם מס"נ של שאר בני ישראל שבאה"ק ת"ו על ידי שאין הולכים לבחירות, ובמילא מוסיפים עוד כמה נציגים (דעפוטאטען) מהכופרים, והם מכריזים ע"ז בחו"ל וגם באה"ק ת"ו שזהו ראי' מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו, ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם זהו מג' עבירות הנ"ל - הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת בע"כ. ובפרט - הרי אפשר להשתמש בנרות ובנפט, וכן להשתמש במי מעיינות וכיו"ב. ומובן שאין הכוונה בשורות אלו לצער אותו, אלא להוכיח שבהנוגע לעניני הגוף של עצמו מעבירין על מדותיהם, ובמה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפים של בני ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצות אלקינו בחיי יום יומים - הרי דוקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל.

ד) מ"ש שיש מקום לומר שמוכרחת מחאה מבחוץ וכו' ולא מחאה מבפנים, הנה אינו מובן כל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיון שיש למחות מבחוץ ויש למחות מבפנים. וכמו שהי' בההפגנה בארצוה"ב שכמה חברים מאגודת ישראל השתתפו בה, בה בשעה שחברי מפלגה זו ישבו בכנסת.

ה) מ"ש שרצו לעשות חזית מאגודה והמזרחי, ואנשי חב"ד באה"ק ת"ו היו מהסרסורים, הנה לא דייק בשמיעתו כ"כ - כי הסרסור בזה הי' גם כ"ק אדמו"ר שליט"א וכמו שאמר בפירוש. ומה שכת"ר מרעיש עולמות על זה, הנה עדיפא מזה הי' לו להקשות, כי הרי בעצמו כותב במכתבו אשר להעיריות צריכים להצביע ובודאי ידוע גם לו שבכמה מקומות היתה חזית להעירי' של אגודת ישראל עם מפלגות הרבה יותר שמאליות מהנ"ל, וד"ל.

ו) במה שמונה במכתבו את כל הסוגים דבני ישראל שעמהם אין צריך להיות כל דין ודברים וכל מגע ומשא, ואין להשתדל ולעשות בעדם כו' וכו', הרי המענה על זה כבר אמורה במצות אהבת ישראל ע"י כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ניט צו כת"ר גערעט - כי באמתית הדברים, שיטה זו אשר כל אלו שלקחו חלק בהבחירות ועאכו"כ כל אלו שהצביעו מפני כמה סיבות בעד מפלגת מזרחי, פועלי מזרחי ואפילו מפא"י אין להיות כל דו"ד עמהם, הרי כנ"ל - ניט צו עם גערעט, שרשם מקליפת מדין הנלחמים על הוי' ר"ל, וכמבואר תוכנה בדרוש החלצו לרבנו הזקן וכו'. ולפלא על כת"ר - בפרט, שהרי שמא מילתא היא, ומתחיל בשם ישעי', וכידוע סיפור רז"ל כשרצה לנגוע בכבוד בני ישראל, אף שאחז ודורו כמה עוע"ז היו ביניהם וגם בהיכל כו'. והנה כל הנ"ל הי' בגדר השערה קודם הבחירות, אבל עתה, ובפרט בחדש אלול שבודאי כל אחד מישראל מתעורר לעשות דו"ח: החשבון ברור, שאם היתה חזית מאוחדת של אגודה ומזרחי, ואם היו הולכים להצביע כל מי שיש בידו להצביע בעד הרשימה החרדית הרי כל המבינים בזה מעידים שהיו נכנסים לכנסת עוד אנשים אחדים בתור ב"כ מפלגת אגודה והמזרחי, ובמילא היו חסרים במספר זה במפלגות השמאליות. והכל יכול הרי יכול לסבב שזה לא ישפיע לרעה על חקיקת הגזירות באה"ק ת"ו, אבל אם הי' מביאים בחשבון מרז"ל דאין סומכין על הנס, הרי כל מי שמנע עשיריות ואפשר מאות מישראל מלהצביע בבחירות, על שכמו האחריות למה שבכנסת נמצאים ארבעה או יותר ב"כ מפלגות המורדים בה' ונפחת כמספר הזה מב"כ המפלגות דהאגודה ומזרחי. וצריך עיון גדול, ווער האט דאס די ברייטע פלייצעס לקבל על עצמו זו האחריות, ולא עוד אלא - שלהפוך הענין ולומר שדוקא זוהי יראת שמים טהורה וכו'.

... ט) בנקודה העיקרית דמכתבו, הנה תמה אני עליו ביותר וביותר, כי אנו אין לנו אלא הוראת הבעש"ט ותלמידיו, אשר ברור שמע ומסר אח"כ, בעליית נשמתו בראש השנה אשר ביאת המשיח היינו גאולת השכינה וגאולת בני ישראל תלויות בהפצת המעינות (תורת החסידות) חוצה (מבואר בארוכה ובהסברה ענין זה - בשיחת שמחת תורה תר"ץ של כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ, יעו"ש). והוא מוכרח ג"כ ע"פ מ"ש הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, איך שמעכבים את הגאולה ע"י העדר לימוד פנימיות התורה כו' וכו' ואיך אפשר לומר [...] מי שיש לו השפעה - ע"י השגחה העליונה - על כמה אלפים מישראל ולע"ע לא נשמע ממנו שום הוראה לכל אלו שילמדו פנימיות התורה אילנא דחיי, ובה בשעה שבהנוגע לשאר ענינים - חוזר כופל ומשלש אף שמגדר ספק וס"ס עכ"פ לא יצאו, ודוקא בדבר גדול זה שאמר מלכא משיחא, ואמר זה להבעש"ט בעליית נשמתו בהיכל המשיח ובדברים ברורים שאין כל מקום לספק, אין כל מלה בפיו, אף שנעלה מכל ספק וס"ס, שאם הי' מרעיש עולם אפילו חלק עשירי ומאה ממה שהרעישו באה"ק ת"ו בהנוגע להצבעה, הי' באותו יום ממש אלפים מישראל ואולי רבבות מישראל מתחילים לימוד פנימיות התורה, ובמילא מקרבים קץ הגאולה בדרך סלולה וברורה.

במחילת כת"ר על כל האמור לעיל, אבל על כאו"א מאתנו אמור מדבר שקר תרחק, ובכגון דא - שתיקה כהודאה לדבר שקר דמי. ומוכרח לאמר את האמת הגלוי וברור מבלי להתחשב כו'.

י) דא"ג במ"ש, וכהנ"ל, אודות כל אלו הסוגים שאין צריכה להיות שייכות עמהם, אין להגן עליהם כו', הנה תוה, כי הרי בהזהר שציינתי במכתבי הקודם בהנוגע להנהגת משה רעיא מהימנא שהיא כדבעי, משא"כ אפילו הנהגת אברהם אבינו וכמבואר שם, הנה הדברים אמורים בהנוגע לעושי העגל, אשר ידוע סיפור רז"ל על הכתוב ויקומו לצחק שהיו אז כל שלש עבירות ג"ע ע"ז ש"ד, וידוע מרז"ל שהי' זה כשהמלך במסבו, ובכ"ז אם לא הי' אומר ח"ו משה רע"מ ואם אין מחני נא וכו' אזי וכו'.

יא) במ"ש אודות התיבה, חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנ צע"ג היסוד על זה.

ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין ג"כ בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) הרי שם מדבר בהנוגע לענין לא בהנוגע להתיבה ובפרט ע"פ המבואר בכ"מ בע"ח ובכלל בספרי הקבלה שזהו שייך לקליפת נוגה, עיין בע"ח שער החשמל ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נדפס בהוספה לתורה אור - הוצאת קה"ת.

בברכת כוח"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

א. קווינט

מזכיר

נ.ב.

בודאי בכתבו להנ"ל, יזכיר ג"כ ע"ד הכתבים דהרה"צ אלפנדרי ע"ה.

ג'תשמא

מו"ה מנחם זאב שי': גרינגלס. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'תקנט, ובהנסמן בהערות שם.

ותוכן מענה לפ': ר"ל שהבא לקמן הוא תוכן למענה הרמ"ז גרינגלס אל הריא"ז מרגליות. ונמשך לדיון על הכרח ההשתתפות בבחירות דלעיל שם.

במ"ש הרמב"ם: הל' דעות רפ"ו (הוזכר לעיל שם בשוה"ג): אם היה במדינה שמנהגותיה רעים כו' יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים.

לעשות חזית: ראה בזה לעיל אגרת ג'תפט, ובהנסמן בהערות שם.

הכתבים דהרה"צ אלפנדרי: ראה גם לעיל אגרות ג'תנה. ג'תרכא.