ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תשפ

ב"ה, ח"י אלול, תשט"ו

ברוקלין.

הנהלת ישיבת תומכי תמימים אשר...

ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

ביום הבהיר הזה יום הולדת את שני המאורות הגדולים, כ"ק הבעש"ט וכ"ק רבנו הזקן,

אשר זכינו לשמוע הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר ימי החשבון דחדשי השנה, יום לחדש יום לחדש, מתחילים הם בח"י אלול,

וכיון אשר התחלה והראש כולל הכל, מתאים לזה שחדש תשרי, אשר ח"י אלול הוא יום חשבונו, חדש כללי דכל השנה הוא

הנה ביום זה ביחוד - על כאו"א להתבונן בחשבון הימים שבועות וחדשים שעברו, ופשיטא אשר החשבון מטרתו - על מנת ללמוד מן העבר על העתיד בשני הקוין דסור מרע ועשה טוב.

ואם באיש פרטי הדברים אמורים, עאכו"כ אשר מוכרחת עריכת חשבון זה באנשים בעלי השפעה בסביבתם הקרובה או גם הרחוקה, ובענינים אשר זכות הרבים תלוי בהם.

וביחוד - כשענינים אלו הם במקצוע החינוך דבני ובנות ישראל,

- העיקר והיסוד גם לדורות ולדורי דורות וכמש"נ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'.

פשוט אשר כמו בכל עניני חשבון הנפש, מוזהרים אנו שלא לעוות החשבון ולהטותו לאיזה צד שיהי'. ובפרט הוזהרנו על האונאה הבאה על ידי זה שעל כל פשעים תכסה אהבת עצמו. וכמה דרכים ועצות נאמרו איך להשמר מטעויות אלו.

ובהנוגע לעבודה בשטח החינוך - העצה היעוצה היא לבחון התוצאות מאופן חינוך זה וללמוד מבחינה זו ולדעת את הצריך תיקון באופן החינוך שעד עתה, הצריך שלילה או - שיפור והוספה.

ע"פ כל הנ"ל - הצעתי ותקותי אשר בנוגע למוסד חינוך הקדוש אשר ההשגחה העליונה זיכתה אותם להיות בהנהלתו, יעשו חשבון צדק, חשבון אמת לאמיתו, מתאים לכל האמור לעיל, ואבן הבוחן להשמר מנטי' יהי' - להתבונן בתוצאות חינוכם ופירותיו במשך השנים אשר מוסד זה הוא במחנם.

אשר משך זמן כזה - מהווה תקופה שלימה בחיי הנוער אשר בגיל החינוך. ופשוט ג"כ אופן הבחינה בזה, והוא ע"י התבוננות בהנעשה עם המחונכים בכותלי הישיבה לאחר שיצאו מן הישיבה לאויר העולם:

כמה מהם נשארו באהלה של תורה - תורת הנגלה ותורת החסידות, כמה מהם נוהגים - בעניניהם בבית ובעסקיהם בחוץ - מתאים להוראת מייסדי הישיבה - הם נשיאנו הק' - ותקותם, כמה מהם נוהגים עכ"פ בשמירת התורה והמצוה כדבעי וכו'.

ועד"ז גם בהנוגע לתלמידי הכתות הקטנות, אשר בודאי נשמרים בפנקסי הישיבה הידיעות אודותם ומהם יבואו חשבון - מספר אלו הממשיכים לימודם בכותלי הישיבה עד תומם, מספר הנשארים בכותלי הישיבה רק הזמן שנזקקים ללימוד אחר או פני' אחרת אשר לא בהררי קודש יסודתה וכו'.

והנה בהנוגע לחלק התשובה וחרטה אמיתיות על העבר, הרי, במדה ידועה, עתה זהו ענין פרטי של פלוני ופלוני, אבל בהנוגע לקבלה על להבא, ענין כללי הוא, אשר זכות הרבים או ח"ו הפכו תלוי בזה, ומזה מובן ג"כ גודל האחריות של כל אחד ואחד מחברי ההנהלה ובפרט העומדים בראשה - מחד גיסא גודל הזכות, ומאידך גיסא כו'.

וכיון שבטוחים נשיאינו מייסדי הישיבה שמשפיעים הם כוחות לכל אלו שיש בידם להשפיע על מהלך הישיבה - כחות ככל הדרוש ובמילואם, ולא עוד אלא שנוסף על זה מעוררים רחמים רבים שתהי' העבודה בהצלחה מופלגה ולמעלה מכפי ערך הכחות.

הנה ודאי שבאם איזה ענינים אינם מתאימים לעת עתה, להמטרה והתכלית שהתוה נשיאנו - הממוצע המחבר את המוסד ותלמידיו עם עצמות ומהות א"ס ב"ה - אין המניעה אלא מהמקבלים. וכלי ריקן דוקא מחזיק.

ויה"ר אשר, ע"פ הפתגם הידוע בתוכן ח"י אלול, שהוא מכניס חיות בעבודת אלול, וככל הרמזים אשר במלה זו, הנה ההתבוננות כאמור לעיל תהי' אליבא דנפשי' ולאמתתה, ותביא חיות בהמרירות הבאה על ידה, וחיות ותוספת אומץ לתקן את כל הדרוש תיקון ולהוסיף ככל האפשרי להוסיף בכל פרטי המוסד.

אשר אז בודאי יראו פרי טוב בעמלם, להעמיד תלמידים אשר בצדק יאמר עליהם התואר שבחר בו מייסד ישיבת תומכי תמימים: נרות להאיר.

בברכת הצלחה בעריכת החשבון, במסקנת המסקנות האמיתיות,

ובהעיקר - בהנהלת הישיבה מכאן ולהבא ובברכה לבשו"ט בכ"ז בהקדם ולכתיבה וחתימה טובה.

ג'תשפ

נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 354.

אגרת דומה נשלחה לכמה מוסדות.

זכינו לשמוע... בח"י אלול: ס' השיחות תש"ג ע' 177.

הפתגם הידוע: ראה לעיל ג'תשעז, ובהנסמן בהערות שם.