ספריית חב"ד ליובאוויטש

ג'תשפד

ב"ה, י"ט אלול, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מדות

כו'

מו"ה דוב יהודה שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ד אלול, אף כי מוכרח אני לקצר מפני הענינים המיוחדים לימים אלו, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר בחדש החשבון עצמו שהוא חדש אלול, הנה הימים מח"י אלול ואילך הם חשבון יום לחדש דשנה זו, ובכ"ז מפני השואל וענינים הנשאלים, בא אני בשורותי אלה דלקמן, ולדכוותי' בודאי יספיק הקיצור. ואתו הסליחה.

במ"ש בתניא סוף פרק ח' בהנוגע לחכמות אוה"ע, אם הכוונה רק לחכמת הפילוסופיא או גם לשאר החכמות.

וכנראה רצונו לחלק ביניהם, כי בחכמת הפילוסופיא י"ל שאיסור יש בדבר, מפני ההתעסקות בהענינים נגד דתיים שבה, משא"כ בחכ' החשבון וכו'. - אבל פשיטא שכוונתו לכל החכמות, ומלבד ההוכחה - שאומר שם חכמות לשון רבים, הנה מפורש שם שטומאתה מקליפת נוגה, היינו שאינה חכמת מינות איסור בפועל שהיא מג' קליפות הטמאות לגמרי, וכמו שאר עניני ע"ז, ועוד, שהרי מפרש, אא"כ עושה אותם קרדום לחתוך בהן וכו'. ומפורש הדבר עוד יותר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק ג' סעיף ז'.

ב) במ"ש בשיחת ש"ק מברכין ח[ודש] אלול, שאין שייך לומר אשר יקפוץ אדם לתוך האש בשוגג. ותמה על זה, אבל לא פירש תמיהתו. ואולי כוונתו שאפשר לצייר אדם העומד על גג גבוה ויקפוץ מתוך הגג למטה מפני שאינו יודע שיפול לתוך מדורת אש וכיו"ב, אבל לא לענין כזה כוונתי ולא זהו ענין שוגג האמיתי, וכוונתי היתה שבשמירה מעבירה אין צריך השגה והבנה. ודי הרגש הטבעי מצד עצמו, וכמו שתינוק קודם היותו לבר דעת לא יקפוץ לתוך האש, כיון שכשמרגיש החום מרחוק מונעו הרגש אי נעים זה מלהתקרב לאש, ולא מצד השכל שלו אלא מצד ההרגש הטבעי. ולהעיר שעל דרך שכל ענין דנגלה דתורה מבואר ועוד בעמקות יותר - בנסתר ובפנימיות התורה, הנה כמו כן הוא אשר כל ענין דחסידות יש למצוא נפק"מ דוגמתו גם בתורת הנגלה. והוא בנוגע לבהמה (שוטה). עיין אדר"נ פרק טז. ב"ק סב, ב. ועוד.

ג) במ"ש אודות עונשי התורה ענינם ומטרתם. הנה ע"פ המבואר בחסידות ענינם לתקן את הפגם שנתהווה ע"י העבירה. וכמו שהפגם הוא בהנוגע להעובר עצמו ועניניו וכן בהשפעתו על הסביבה, גם התיקון צ"ל בשני הענינים. ותיקון ענין השני - בהכתובים שמביא, למען ישמעו ויראו וגו'. וראה תניא פרק כ"ד בהגהה. לקו"ת במדבר כה, ג. פו, ב.

ד) במה שרוצה לתווך ולהתאים דעת חוקרי ישראל מהראשונים בענין המלאכים, אם יש להם גוף, אשר לדעתו כולם לדיעה אחת נתכוונו, אלא ששונה המושג דגוף המובא על ידי אחד מהמושג דגוף המובא על ידי שני. - הנה אי אפשר לומר כן דלא פליגי, כין שלשיטה הא' המלאכים הם בגדר מקום, וכמו שהאריך בלקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הראשון, ולדיעה השני' אין לחלק בהם אפילו צורה וגולם, עד שנקראים שכלים נבדלים, וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פרק ב' הלכה ג' ואילך ובמפרשים שם, ואם להקס"ד דכת"ר שיש להם גוף אלא שבאופן נעלה יותר, הרי אינו מוכרח כלל מ"ש שם בהלכה ה' עיי"ש ובמורה נבוכים חלק ב' פרק ג'. וכבר העיר בצפנת פענח לירושלמי פ"ב דחגיגה הלכה ד'.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בכבוד ובברכה.

ג'תשפד

חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 309 וחלקה שם ע' 335 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה דוד יהודא: שוחאט. אגרות נוספות אליו - לעיל ג'תפה, ובהנסמן בהערות שם.

כידוע פתגם: ראה גם לעיל אגרת ג'תשפ, ובהנסמן בהערות שם.