ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'שלד

ב"ה, ט"ו אייר, תשט"ז

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה יצחק שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה -

א) במה שמקשה, למה השי"ת רצה את זה וכו'.

כבר אמרו רז"ל כלל גדול, בהדי כבשי דרחמנא למה לך, והפירוש גם כפשוטו, ובפרט אשר לכל אחד ואחד מחלקי הבריאה יש לו תפקיד שעליו למלאותו, וכיון שאין דבר בעולם לבטלה, הרי נותנים לכל חלק וחלק הכחות והזמן הדרושים למילוי תפקידו זה, וכשמבלה זמנו וכחותיו (שבזה נכנס גם כח התבוננות שלו ושכלו) על ענינים שאינם מתפקידו, יחסרו לו בעת שיגש למלאות תפקידו המיוחד.

ב) בשאלתו איך צריך להבין את הנ"ל וכן בנוגע לשריפת החדר בקבוץ שדה אליהו ובו גם ספרים וכו'.

כללות הנקודה בענינים כגון אלו היא, שאין שליטה על עניני איש היהודי, ובפרט על עניני הקדושה למי שהוא ושיהי', אם אין חלישות מצד איש היהודי בענינים אלו, (שזוהי נתינת מקום לפגיעה מבחוץ), ולכן על כל אלו שנוגע להם ענינים כגון אלו, לפשפש בהנהגתם, שאז ודאי ימצאו שלא נזהרו בקדושת הספרים או יותר קרוב לומר בהלימוד שבהם שזה מטרת הדפסתם וכו' כפי הדרוש, ועד"ז גם בנוגע לפב"פ שבטח הי' איזה גרעון בהסיוע לו ולעבודתו בקדש מצד בעלי בחירה, ועי"ז נפתח סדק לשליטת בלתי בעלי בחירה, מובן שהנ"ל היא נקודה כוללת משותפת לכל המאורעות מסוג זה, אבל בכל מאורע צריך לפשפש על אתר במקום זה ובזמן שלפני המאורע, ואז ודאי ימצאו ענינים קרובים ומפורטים יותר.

ג) במ"ש אודות ההנהגה לאחרי שריפת החדר וכו'.

הרי זה תלוי במנהג המקום ולכן עליו לפנות בזה לרבנים מורי הוראה הנמצאים שם או בסמיכות, וכדאי להתענין אם לא הי' בחדר זה ריקודים של תערובות.

ד) במה שכותב אודות אמירת תפלה (בתפלת מנחה של ערב שבת קדש) בהנוגע לשמירת שבת הבא.

אין זה במנהגי אנ"ש, ולא בסידורו של רבנו הזקן.

ה) במה שכותב שבעת המאורע בהקבוץ שלהם, למד אז הפרשה ונתץ את הבית וכו'.

יעיין במדרש רבה סוף פרשה הנ"ל, פי"ז, שהענין ברוחניות הוא ענין הגלות וענין הגלות בפנימיות הוא, כנוסח שקבעו אנשי כנסת הגדולה, ומפני חטאינו גלינו מארצנו, שחטא ועון הוא גלות לנפש האלקית שבכל אחד ואחת מבני ישראל חלק אלקה ממעל ממש, ועי"ז לניצוץ שכינה אשר בתוכו, וזהו הענין שממנו משתלשל גם גלות הגוף כפשוטו, וזוהי השייכות בין שני הענינים הפרשה והמאורע, שבאים לעורר על הכרח הוספה בעניני תורה ומצות ובפרט בשבת קדש, אשר עליו נאמר שבת לה'. וח"ו בגרעון בזה זהו ענין גלות וענין פרשה הנ"ל, ונקודת הגלות המרכזית היא ענין שריפת בית המקדש שלכן הגדילו את צום החמישי, ועד"ז מקדש מעט, מקום תפלה ר"ל.

ויהי רצון שיוסיף בלימוד התורה וקיום המצות ובעיקר בקביעות עתים בלימוד פנימיות התורה המביאה להתלהבות בעבודת השם (אש דקדושה האוכלת אש דלעומת זה ברוחניות ובמילא אין מקום לאש דלעומת זה גם בגשמיות), ולהשפעה בסביבתו בכיוון האמור.

בברכה לבשר טוב,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ד'שלד

מו"ה יצחק: ווייל, שדה אליהו.

רצה את זה: המאורעות בכפר חב"ד. ראה לעיל אגרת ד'רפא, ובהנסמן בהערות שם.