ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'שנד

ב"ה, כ' אייר, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה זישא שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ב אייר. נעם לי לקרות בו מהטבת מצב בריאותו, ובודאי שזה הביא תוספת בעבודתו בקדש, וע"ד פתגם כ"ק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, שהקב"ה נותן ליהודים גשמיות והם עושים מגשמיות רוחניות.

ובמה שעורר בדברי המהר"ל בהקדמתו לס' תפארת ישראל, וז"ל: הת"ח לבו דבוק אל התורה וכו' אהבתו אל התורה דבר זה מסלק אהבת המקום בשעה זאת שבאים ללמוד כו' כי אין אהבה לשנים. ותמה למה לזה קורא שנים, ומה סתירה בין האחת לחברתה. - ואין הס' עתה תח"י, ושקו"ט ע"פ העתקת כת"ר.

הנה מובן הוא ע"פ הנראה במוחש בתכונת נפש האדם, כי בעת לימוד ענין שכלי ואפילו לימוד התורה, שצ"ל באופן שיבינה וישיגה, נרגש במוח הלומד השכל שבדבר, וכיון שבעל שכל הוא ומשתוקק לשכל ובפרט לשכל מסוג זה, מצליח בהבנתו והשגתו, וכהוראת רז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ. ומלבד יחידי סגולה - הרי החשק והאהבה לענין שכלי אפילו נעלה ביותר מפני שבטבע הוא בעל שכל, מסלק אהבת המקום שהוא מפני כי הוא חיינו וכיו"ב, כי אלו הם שני ענינים. נוסף לדברי מהר"ל הם סותרים זא"ז, אבל רואים במוחש שאכן כן הוא, כי אהבת השכל היא אהבה המופנה כלפי עצמו שהוא האוהב שכל ויש לו טעם בזה והנאה, וממילא הרצון וחשק שלו בלימוד או בפלפול וכיו"ב, משא"כ אהבת המקום שבעיקרה צ"ל מצד ההפלאה וריחוק הערך שבינו לבין בוראו, וק"ל.

ומזה מובן ג"כ החילוק שבהיוצא משתי האהבות, האחת בידיעת התורה - בידיעתה הרי אפשר שכמרז"ל לא זכה נעשית לו סם מות, היינו שמביאה לגיאות וכו', משא"כ אם היא אהבת המקום שבאה מהתבוננות בגדלות הבורא, וכלשון הרמב"ם הל' יסוה"ת ריש פרק ב', שמביאה דוקא לביטול והעדר מציאות עצמו, וככל ששוקד יותר על אהבה זו - גדול הביטול בנפשו, עד שנעשה שפל במאד. - ועיין ב"ח בטואו"ח סמ"ז, דברים חוצבים להבות אש.

ונקודות מהאמור לעיל יש לדייק גם ברמב"ם סוף הל' תשובה במ"ש שם, איך צריך להיות קיום המצות ולימוד התורה וכו'. וראה ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' ב'. וע"פ כל הנ"ל מובן ג"כ דיוק רבנו הזקן בתניא סוף פרק מ"א (נ"ח ע"ב) וז"ל: קודם שיתחיל ללמוד צריכה הכנה זו לפחות כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחלת הלימוד בבינונים. שמדייק בתחלת הלימוד, כי בבינונים אי אפשר שילמוד ע"מ להבין ולהשיג ובשעת מעשה יעמוד בביטול ובלי הרגש מציאותו אפילו כח החכמה וההבנה שלו. וכבר נודע מרז"ל - צדיקים הם מועטים.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש ולהחדיר במושפעיו לימוד התורה חדורה אהבת ה'.

ד'שנד

מו"ה זישא: וואלטנר, טנגיר. אגרת נוספת אליו - לקמן ד'תרל.

פתגם: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקמג, ובהנסמן בהערות שם.